מי תהיה סופגניית השנה?

אוהבים סופגניות? מי לא, בעצם? לבחור את הסופגנייה הכי טובה זה אתגר לא פשוט. בנאדם אחד, 13 קונדיטוריות ועשרות כדורי בצק מטוגנים במגוון מילויים, ציפויים, עטיפות וטעמים. שמתי את כרסי בכפי ויצאתי לדרך. 

שמו

בקונדיטוריה הנחשבת התפרעו השנה לגמרי. המיני סופגניות שלהם מולאו במבחר קרמים, מי מעניין ומי הזוי. הבצק היה סטנדרטי למדי אבל הפתיעה לטובה מידת השמנוניות הנמוכה. נלך מהרע לטוב: הסופגנייה במילוי מרשמלו תות הייתה אחת היציאות היותר משונות שפגשנו. המילוי, הציפוי והעיטור היו, למעשה, מרשמלו. לא קרם בטעם, לא כאילו – פשוט מרשמלו. מצד אחד זה לא היה מתוק מדי כמו שהסופגניות נוטות להיות, ומצד שני, זה היה צמיגי, כמו מרשמלו. מוזר. אבל משם נרשמה רק עלייה.

הסופגנייה במילוי ריבת פובידל וציפוי שוקולד לבן ואגוזים מסוכרים הייתה הורסת ברמות. הריבה הסופר-איכותית הוזרקה בנדיבות והאגוזים נתנו קרנצ'יות מדהימה. סופגניית הפררו רושה הייתה גם היא קרובה לשלמות, עם מילוי מתוק-מריר-אגוזי עם סיבי ופל טחון וקראנץ' שוקולד מחוספס מבחוץ. עוד ח"ח תקבל סופגניית השוקולד הלבן והקפה שצופתה בפירורי עוגה. בכלל, הציפויים הקראנצ'יים והמוקפדים האלה מוסיפים לכל סופגנייה עניין חדש בכל ביס.

ואז הגעתי לסופגניית החלבה וכל המילים נעתקו מפי. הסופגנייה הייתה ממולאה בגנאש חלבה שהרגיש כה אמיתי, וצופתה בשערות חלבה ושוקולד מריר. זו הייתה סופגניית החלבה הראשונה שממש עשתה הרגשה של טחינה גולמית בפה. ברוכה הבאה, סופגניית השנה.
מחיר: 4 שקלים לקלאסיות, 6 שקלים למיוחדות.
כמה שמן: 3/5
השורה התחתונה: המילויים היו קרובים לשלמות, הבצק לא. 9. 

השקד אספרסו בר

נכון, לא בדיוק מדובר בסופגנייה קלאסית, אבל ההברקה שנקראת "סופגלידה" כבשה את כל מי שטעם. מדובר בסופגנייה חמה וקלת בצק, שחותכים לשניים באמצע, ממש כמו לחמנייה, ובאמצע מונח כדור גלידה באיזה טעם שתבחרו. מלמעלה מוזלף פאדג' שוקולד חמים וטעים, ואת התוצאה אוכלים בידיים ומתלכלכים כהוגן. ממש הפלאפל של הסופגניות. מדובר במתכון מנצח שיכול לעבוד רק עם סופגנייה סופר אוורירית כמו זו ועם גלידה איכותית כמו של השקד.
מחיר: 18 שקלים.
כמה שמן: 2.5/5
השורה התחתונה: אין מילים. אם היא לא הייתה כל כך יקרה, היא היתה מושלמת. 9.

פיס אוף קייק

הקונדיטוריה היפואית הצעירה נתנה שואו עם אחד הבצקים היותר אווריריים שנעשו השנה, ועוד ברמת שומניות המתקבלת לגמרי על הדעת. גם כאן לא קיבלנו משחקים מיותרים. הכל היה פשוט ולעניין. סופגניית הריבה הקלאסית היא מהיותר טובות שאכלנו. ריבה טבעית ועדינה שהוזרקה בנדיבות כה גדולה עד שקיבלתי וואחד שפריץ לפנים עם הביס הראשון. סופגניות השוקולד וריבת החלב היו בעלות אופי משותף – מילוי וציפוי זהים. בסופגניית השוקולד זה עבד מעולה. טעם שוקולדי עז שממש התפוצץ בפה. סופגניית ריבת החלב הייתה אובר-מתוקה.
מחיר: 4 שקלים לסופגניית ריבה, 5 לשוקולד או ריבת חלב.
כמה שמן: 2.5/5
השורה התחתונה: סחתיין עליכום. פשוט וטוב. חצי נקודת קנס על ריבת החלב. 9.

בית האוכל בקיבוץ עינת

המסעדה/קונדיטוריה של הקיבוץ יצאה בליין של סופגניות גורמה במילויים ביתיים ייחודיים. הבצק הצטיין באווריריות ומרקם נהדר, כולל קריספיות מגניבה מבחוץ. ממש כמו סופגניות של בית. גם הטעמים המיוחדים הותירו רושם ניכר. סופגניית הצ'ילי המתוק והשזיפים הייתה מהמוצדקות שנטעמו השנה. המתיקות העזה של ריבת השזיפים הביתית התחלפה במהרה בעקצוץ העדין של הצ'ילי. קרם שמנת ורימונים גם היה מצוין, ממש כמו פודינג ביתי אמיתי עם נגיעה חמצמצה. מילוי קרם הקפה היה עדין מדי. ייאמר לזכותם שהורגש שכל המילויים היו טריים וטבעיים. החיסרון היחיד: מעט מדי מילוי.
מחיר: 4 שקלים ליחידה.
כמה שמן: 2.5/5
השורה התחתונה: עם קצת יותר נדיבות במילוי היינו קרובים לשלמות. 9.

רולדין

אימפריית הסופגניות ממשיכה להתחדש. לפני שנתחיל לגרום לכם להזיל ריר, נספר לכם שהטרנד הבריאותי הגיע גם לכאן וכל הסופגניות שוחות רק בשמן קנולה. מבחינת החידושים: סופגניית המלון-וודקה הצטיינה. טעם המלון עם עקיצות הוודקה שנוסף לגאנאש השוקולד הלבן היה קליל ורענן. גם סופגניית המקיאטו הותירה רושם טוב. מדובר בשדרוג לסופגניית הקצפת, אחד הלהיטים הגדולים של השנים האחרונות, בתוספת קרם קפה עז טעם שממש התפוצץ בפה. סופגניית הבננה לוטי הייתה החוליה החלשה, עם טעם ארטיק שוקו-בננה שנמס בשמש.

בנוסף, תמצאו ברשת סופגניית שוקו-שוקו, סוכריות קופצות (שלא קופצות מספיק), ומילויי חלבה, פיסטוק וקצפת, שכבר הפכו ללהיטים בשנים האחרונות.
מחיר: 4.50 לסופגניית ריבה, 8 לסופגניות המיוחדות.
כמה שמן: 3/5
השורה התחתונה: הכי מנוסים בתחום הסופגניות המיוחדות, והם יודעים מה הם עושים. המחיר קצת גבוה מדי. 8.5.

מתוקה

הסופגניות היו טובות בצק. אווריריות וקלות, שומניות – אבל לא מדי. המילויים היו קצת פחות מרגשים. ריבת תות נחמדה, ריבת שזיפים סימפטית וממרח חלבה חביב מילאו את הסופגניות. היו גם מצופות, בשוקולד או בריבת חלב, אבל משום מה באלה לא היה כלום בפנים. הברקה מדליקה היתה ערכת הילדים, שמאפשרת הכנה עצמית של הסופגנייה. 9 סופגניות בתוליות, מלוות בשלושה מזרקים למילוי עצמי ואפילו מלחייה חמודה מלאה באבקת סוכר.
מחיר: 4.5-6.5, 65 לערכת מילוי עצמי ל-9 סופגניות.
כמה שמן: 3.5/5
השורה התחתונה: הערכה עשתה את ההבדל, וגרמה לי לרצות להכין לעצמי עוד אחת. 8.5.

לחם טאטי

בלי שטיקים מיותרים. בטאטי התמקדו בשלושה טעמים קלאסיים בלבד – ריבה, ריבת חלב ושוקולד בלגי. בין הקרמים, המוסים, הפונדנטים והקראסטים, היה כיף לקבל תזכורת לדבר האמיתי. ואיך הביצוע? הבצק היה קליל למדי והטיגון היה בדיוק במידה, כזה שלא סופח יותר מדי שמן. הריבה הרגישה טבעית וטובה, כך גם מילוי השוקולד שהיה מריר, טעים ועתיר קקאו.
מחיר: 4.20 לסופגניית ריבה, 4.50 לריבת חלב ושוקולד.
כמה שמן: 3/5
השורה התחתונה: בונוס על החזרה למקור, ועוד בונוס קטן על המחיר. 8.5.

נגיעא

במאפייה הקטנה של אוסי וצביקה גינור יצרו סופגניות שוקו ווניל ממולאות קרם ביתי. הקרם היה נחמד, במרקם של מעדן חלב ביתי. שינוי מרענן לעומת מילויי השוקולד הכבדים בדרך כלל. למבוגרים יש סופגניות כיפיות ממולאות ברסק תפוחים ומצופות בקרמל וקינמון.
מחיר: 6 שקלים.
כמה שמן: 3.5/5
השורה התחתונה: סחתיין על המקוריות. 8.

בן עמי

בקונדיטוריה המעולה לקחו את מידת המיני צעד אחד קדימה עם סופגניות קטנטנות של ארבעה ביסים, ככה שאפשר יהיה לטעום יותר מאחת, גם אם אתם מפחדים מהקלוריות. הבצק היה מצוין וסופר אוורירי, והמילויים – ובכן, קלאסיקה. בלי שטיקים מיותרים. סופגניות ריבת החלב והשוקולד הצדיקו את המוניטין והיו סופר איכותיות. הריבה הייתה סופרמרקטית למדי ואכזבה. כבר אכלנו סופגניות כאלה, אבל כאן, כשהציפיות בשמיים, האכזבה היתה עוד יותר גדולה.
מחיר: 5 שקלים לסופגנייה
כמה שמן: 3.5/5
השורה התחתונה: כמו חלום, עד שהגיעה הריבה. ולכן, רק 8.

טל בייגלס

ברשת הבייגלים יצאו בקונספט מילויים של פעם, בסופגניות אווריריות, קלילות ונעימות לנגיסה. מילוי שוקולד בלגי היה המצטיין. טעם עז של שוקולד טוב, מתוק במידה ומעט מריר. מילוי השוקולד הלבן היה פצצת מתיקות ומילויי הרוזמרי ושוקולד השחר היו, למעשה, הדבר האמיתי. אזהרת מסע: ציפוי פונדנט הווניל הזכיר קצת קינוחים של אולם אירועים נתנייתי בשנות ה-80.
כמה שמן: 3/5
השורה התחתונה: קונספט מגניב, ביצוע לא רע, בצק מוצלח ועיצוב מגניב. ציפוי הווניל הוריד נקודה. 8.

קאנאפ'ס

"סופגנפ'ס", כך נקראו הסופגניות המיוחדות של הרשת. סופגנייה ממוצעת למדי. הבצק סביר – לא צמיגי מדי אבל לא אוורירי מספיק. סופגניות הריבה וריבת החלב היו סטנדרטיות, וכך גם טעמי הפיסטוק והווניל. הסופגנייה היחידה שהוציאה אותנו מגדרנו הייתה זו הממולאה בקרם קשה ומצופה בשוקולד לבן ושקדים, שהייתה מתוחכמת ומעניינת.
מחיר: 5.50 שקלים.
כמה שמן: 3/5
השורה התחתונה: במילה אחת: ממוצע. חצי נקודת בונוס על סופגניית הקפה. 7.5.

לחמים

נפתח בצל"ג - הבצק היה קצת דחוס וצמיגי. סופגניית הריבה הייתה כיפית. הריבה הייתה טובה והוזרקה בנדיבות, כך שכמעט לא נשאר ביס יבש. כך גם עם קרם הלימון, שהפך את הסופגנייה החדשה לקלילה ונעימה. ריבת החלב והשוקולד היו פחות לטעמנו. ציפוי השוקולד הזכיר ממרח שוקולד והמילוי היה חלבי ואנמי. ריבת החלב הייתה, משום מה, מחוזקת בגרגירי סוכר. ריבת חלב, שהיא מתוקה גם ככה, לא צריכה חיזוק. במיוחד כשהיא מוזרקת בלב רחב כמו כאן.
מחיר: 6 שקלים לסופגנייה.
כמה שמן: 3.5/5
השורה התחתונה: הבצק מאכזב, הלימון מפצה. 7.5.

בלינה

הבצק עצמו היה לא רע, אבל אבוי – הוא היה ספוג בשמן בצורה היסטרית, אפילו לסופגנייה. גם כאן ניסו להחזיר את ההורים של הילדים הזללנים לילדות עם טעמים של ממתקים קלאסיים מפעם כמו מקופלת, M&M ואלפחורס, שהזכירו את הדבר האמיתי. עם זאת, יש גבול לכל תעלול. סופגניית בזוקה זה כבר מוגזם. ויש גם צ'ופר למבוגרים - סופגניית קרם השמפניה עם שוקולד מריר ואגוזים מסוכרים, שהייתה מצוינת, אם נתעלם מאמבט השמן.
מחיר: 8 שקלים.
כמה שמן: 4.5/5
השורה התחתונה: בשנה הבאה, עשו טובה. תמצאו שיטת טיגון חדשה. 5.5.

>> והנה כמה מתכונים למי שרוצה להכין סופגניות לבד

המסקנות