השנה היה ברור לנו שלא נצליח להתרגש מסופגניות מתוחכמות, כאלה שמגיעות עם אקססוריז, יומרה ווייבים שאנחנו יכולים לפרגן לעצמנו רק בימים ברוכים של שגרה. חנוכה השנה הוא אחר, קשה יותר, עצוב יותר. חנוכה השנה הוא פחות ראוותן והרבה יותר צנוע. לכן את הסקירה השנתית הקדשנו הפעם לסופגניות ריבה בלבד - כאלה שמחזירות אותנו לשמחה הפשוטה, הישנה והטובה של החג, בלי כל האקסטרות שאולי מתאימות לטיקטוק אבל פחות לחיים שלנו כרגע. ההפתעה הגדולה שלנו הייתה שגם כשמדובר בסופגניית הריבה הפשוטה ביותר - אין שתי סופגניות שדומות זו לזו.
מכיוון שברור לנו שהכל עניין של טעם אישי, את הדירוג ביצענו על פי קריטריונים ברורים ומדידים. מדדנו את הקוטר של כל אחת מהסופגניות, דירגנו את כמות הריבה ואת איכותה, את איכות הבצק ואת טעמו וכמובן את השמנוניות, שהיא קריטריון קריטי בבחירת הסופגנייה המושלמת. לצורך כך טעמנו מכל אחת מהסופגניות שנבדקו 3 ביסים - אחד של הבצק בלבד, שני של הריבה בלבד ושלישי של הכל ביחד. מובן שהבאנו בחשבון גם את המחיר של הסופגנייה, ביחס לגודלה וביחס לאיכותה. כל אלה ביחד הביאו אותנו לגבש את הרשימה הבאה, ובסופה הזוכה שלנו לחג זה.
מקום 10: שני
הסופגניות של מאפיית שני לא היו דומות לאף סופגנייה אחרת שטעמנו, אף שהמתכון כפי שנמסר לנו מהרשת הוא קלאסי לגמרי. מדובר בסופגניות בגודל סטנדרטי, מעוטרות ב"כוכב" מריבה צמיגית משהו וממולאות בנוזל אדום שלא כל כך דומה לריבת תות. הוא מתוק והוא אדום - אבל בזה נגמר הדמיון. הבצק של הסופגנייה דחוס ולא אוורירי והטעם מזכיר מאפה מהאסכולה ההונגרית.
מחיר: 6.5 שקלים.
בשורה התחתונה: סופגניות קשות לפיצוח ולא מאוד מוצלחות.
מקום 9: בונז'ור
הסופגניות של בונז'ור הן מגה-סופגניות, אז אם הגודל משמעותי לכם זו הסופגנייה בשבילכם. היא ענקית, כבדה בטירוף ומפוצצת בכל כך הרבה ריבה שתזדקקו לסינר או הר של מפיות בשביל לצלוח אותה. הריבה עצמה מאוד נוזלית, מתוקה מאוד מאוד ובקושי מזכירה טעם של תות. לזכותה של הסופגנייה הזו ייאמר שהיא אומנם לא אוורירית אבל גם לא שומנית, ונעדרת כל טעם לוואי של טיגון, שזה די נדיר.
מחיר: 4 שקלים.
בשורה התחתונה: לאוהבי הסופגניות הגדולות והמתיקות העזה.
מקום 8: רולדין
הסופגניות של רולדין מגיעות במארז מאוד יפה, מרשים ומושקע והן עגולות ואחידות, כמו חיילות. מה שכן, הן היו שומניות מאוד, והריבה - הגם שהגיעה במינון מדויק - הייתה מעט תעשייתית בטעמה. הבצק היה אוורירי מאוד, שזה מעולה, אבל כן ניכרו בו הטעם של השמרים וניחוחות הטיגון.
מחיר: 7 שקלים.
בשורה התחתונה: אם נשים בצד את השומניות היתרה, אלה הסופגניות שהכי מזכירות את אלה של פעם, קלאסיות ולא מתחנפות.
מקום 7: מאפה נאמן
הסופגניות של נאמן הפתיעו אותנו. מצד אחד עממיות מאוד ומתומחרות זול (יחסית), ומצד שני טובות לסוגן ועושות נהדר את העבודה. סופגניות גדולות, יפות וממולאות בהרבה ריבה, אבל לצערנו ריבה מהסוג התעשייתי. הבצק אוורירי וקליל, אבל שמנוני מדי לטעמנו.
מחיר: 5 שקלים.
בשורה התחתונה: המחיר שובר השוק יחד עם הגודל והאווריריות עשו לנו את זה, אבל יש לאן להשתפר בביצוע.
מקום 6: מאפיית לחמים
הסופגניות של מאפיית לחמים מלאות בריבה מאוד מיוחדת, בעלת צבע כהה וטעם עמוק כאילו בישלו אותה בבית. גם טעמו של הבצק מעניין ושונה, הודות לתוספת של חמאה ווניל. הסופגניות היו שמנוניות במידה ראויה, אבל קצת פחות אווריריות מסופגניות אחרות שבדקנו, והטעם הסופי היה טוב מאוד וייחודי, במובן הטוב.
מחיר: 9 שקלים.
בשורה התחתונה: סופגנייה לפודיז שמחפשים משהו מפתיע גם בסופגנייה הכי פשוטה.
מקום 5: ביסקוטי
הסופגניות של ביסקוטי לא גדולות, ומלאות בהרבה ריבה טעימה ולא תעשייתית, שאפשר ממש לראות בה את הגרעינים הקטנים של התות. יחד עם זאת הן די שמנוניות למגע, והשמן ניכר גם בטעם. לזכותן נציין שהיו אווריריות מאוד, הריחו מדהים והיו מתוקות במידה ולא יותר מדי.
מחיר: 7 שקלים.
בשורה התחתונה: הסופגניה הקלאסית עם ריבה מעולה.
מקום 4: בייקרי
בבייקרי של קבוצת R2M הגשימו את החלום שלנו וייצרו ביסופגנייה קטנה וממזרית - שני ביסים ואין אותה - במילוי של ריבה חמצמצה קלות שזה מאוד מפתיע וייחודי. הבעיה היא שאותם שני ביסים היו מעט צמיגיים מדי ומעט שומניים מדי. אם שני הדברים האלה יתוקנו, הרי שיש כאן הבטחה אמיתית למשהו מיוחד מאוד שתהיו חייבים לטעום. למרות שהיא קטנה מכולן ויקרה יחסית, הביסופגנייה הזאת הצליחה להתברג גבוה - בגלל הגאונות שבגודל שלה והמארז המקסים שהיא מגיעה בתוכו.
מחיר: 6 שקלים.
בשורה התחתונה: חידוש מפתיע ומדליק שדורש רק קצת ליטוש, שאנחנו בטוחים שיבוצע על הצד הטוב ביותר עד תחילת החג.
מקום 3: שמו
הסופגנייה של מיקי שמו עשויה מבצק מתקתק, היא אוורירית ומעט שמנונית למגע - אבל אין בה ולו רמז קל של טעמי טיגון. כמות הריבה בסופגנייה גדולה והריבה עצמה טעימה וסמיכה, לא מתוקה מדי וטבעית בטעמיה. הבעיה היחידה של הסופגנייה של שמו היא שהיא שייכת לקטגוריית הסופגניות הקטנות יותר, שהן לא לכאן ולא לשם.
מחיר: 6 שקלים.
בשורה התחתונה: שנה אחרי שנה, אותה הרמה, אותו הדיוק, פשוט סופגנייה אריסטוקרטית.
מקום 2: לחם יין
הסופגנייה של לחם יין פשוט מעולה. גדולה, עגלגלה, פלאפית, הכי תפוחה ושמנמנה מאלה שבדקנו. אין סיכוי שלא תחייכו למראה, כי היא נראית כמו לחמנייה מושלמת ויפה. הבצק מתקתק וטעים, הסופגנייה עצמה אוורירית בטירוף והריבה מצוינת. המלצה שלנו, נסו את זו עם ריבת האגסים - מהדברים היותר טעימים שטעמנו ואחד האלמנטים היותר מזוהים עם לחם יין. בקיצור, אנחנו לא יודעים איך לחם יין עושים את זה, אבל התוצאה פשוט מדהימה.
מחיר: 7 שקלים.
בשורה התחתונה: מצטיינת בכל הפרמטרים.
במקום הראשון: דלאל הקונדיטוריה
הסופגנייה של דלאל היא הטעימה ביותר מכל אלה שטעמנו (כן, אפילו יותר מזו של לחם יין). יש לה ארומה מדהימה, ללא זכר לריח הטיגון או השמן, היא אוורירית ולא שמנונית ומעוטרת בבועות קראנצ'יות שהופכות כל ביס לכיפי במיוחד. בתוך הריבה בעלת המרקם המושלם והמתיקות המאוזנת אפשר לראות את הגרעינים הקטנים של התות.
נכון שמדובר בסופגנייה לא גדולה שנמכרת במחיר גבוה יחסית, אבל היא פשוט שווה את זה. ועוד משהו קטן: האריזות שבהן מגיעות הסופגניות של דלאל מאוד מושקעות ואלגנטיות, ויוציאו את העיניים לכל מי שיקבל אותן. גם זה משהו להביא בחשבון.
מחיר: 9 שקלים.
בשורה התחתונה: המנצחת הגדולה, סופגניית בוטיק אמיתית ששווה את הטירוף הקלורי.
סופגניות מיוחדות
האפויות של בוטיק סנטרל
בוטיק סנטרל היו הראשונים שהחליטו לאפות את הסופגניות במקום לטגן, ומאותו הרגע יש סביבן ויכוח שמתחדש מדי שנה. האם סופגנייה אפויה היא בכלל סופגנייה? ובכן, הסופגנייה של בוטיק סנטרל היא אומנם לא מה שאנחנו מצפים לו כשאנחנו חושבים על סופגנייה, אבל אם מתייחסים אליה כאל בריוש - מדובר בבריוש אוורירי בטירוף עם טעם מדהים של חמאה, שאפילו מזכיר קצת קרואסון, וריבה טובה מאוד (אף שאפשר היה לשים יותר ממנה).
מחיר: 8 שקלים.
בשורה התחתונה: בריוש מוצלח מאוד, למי שרוצה לנסות משהו אחר (אבל אם אתם בעניין של בריאות, אתם לא בכיוון).
נטולות הגלוטן של ביגה
את הסופגנייה נטולת הגלוטן של ביגה אנחנו נחריג מהרשימה מכיוון שלא הוגן להתייחס אליה כאל סופגנייה רגילה. סופגנייה ללא גלוטן היא ללא ספק בשורה חשובה לצליאקים, אבל בפועל מדובר במאפה שמאוד מזכיר בטעם פנקייק ובמרקם לחם תירס.
מחיר: 8 שקלים.
בשורה התחתונה: טעימה כשלעצמה ועומדת בכל אתגרי הגלוטן, אבל לא מאוד סופגנייתית. שווה להמשיך לנסות.
חג שמח, ושכולם יחזרו הביתה במהרה.