מעולם לא תכננתי לעצמי קריירה בתחום האוכל. זכורה לי אפיזודה קצרה שבה הייתי טבחית בסעדה דמיונית שהייתה לי בגיל שבע, אך מעבר לזה לא הייתה לי אהבה גדולה לעולם הקולינרי וברוב שנות לימודי בקולג' הייתי בעיקר מזמינה פיצות "גורמה" בטייק אווי.
אחרי שעשיתי עלייה וביססתי את חיי בישראל התחלתי יותר ויותר להכנס למטבח ולבשל. היום כשאני חושבת על התהליך הקרייריסטי שעברתי אני מבינה שהיה ארוע אחד שסימן את נקודת המפנה: בשנת 2007 החברה הכי טובה שלי החליטה שהיא חוזרת להתגורר בארה"ב. לרגל המאורע החלטתי להרים אירוע פרידה בסגנון מקסיקני. עבדתי על האוכל והסטיילינג (אז לא הגדרתי את זה ככה...) במשך 3 ימים ונהנתי מכל רגע.
הפיאסטה הייתה להיט! כולם מאוד התלהבו מהאוכל ומההשקעה, החברה שלי הרגישה הרבה אהבה באוויר והמשימה הוגדרה כהצלחה. במהלך האירוע אנשים ניגשו אלי ואמרו שאני חייבת להכנס לתחום האוכל ושאני מפוספסת בעבודה הנוכחית שלי - מחקר בתחום הטרור. בזמנו אהבתי את העבודה והיא עניינה אותי, אבל כל הזמן הרגשתי שהעתיד שלי לא שם ובעצם בלי ממש לתכנן החיים ניתבו אותי לעולם הבישול. למחרת פתחתי את מודעות הדרושים (תחביב נסתר שלי, גם היום) וראיתי שבקפה נואר, אחת המסעדות האהובות עלי באותה התקופה, מחפשים טבחים.
מאותה נקודה החיים התגלגלו במהירות, התקבלתי לעבודה והרגשתי שאני נהנת מכל רגע. נרשמתי ללימודי בישול בבית הספר "בישולים" והתחלתי לעבוד בכל מיני מסעדות בתל אביב. לאחר תקופה מדהימה אך שוחקת בעבודת מטבח, התחלתי להבין שאני אמנם אוהבת את העולם הזה אבל מתקשה להעביר את ימיי בבישול במסעדות. בנקודה זו פניתי לעולם הסטיילינג ומצאתי סוף סוף את מקומי.
כשאני חושבת היום על הפיאסטה המקסיקנית שהיוותה את נקודת המפנה, אני נזכרת במאמץ העצום שהשקעתי בתחום הסטיילינג של הארוע (ייבשתי תירסים לקישוט ואספתי כלים ואביזרים במשך ימים), ואני מבינה שכבר אז התחום הזה הלהיב אותי לא פחות מהבישול עצמו. הדרך שעברתי עיצבה אותי כמתכונאית וסטייליסטית ולא הייתי מוותרת על רגע אחד.
מאפה תירס מקסיקני
המאפה הזה מוגש כמעט בכל ארוחה מקסיקנית כתוספת למנה העיקרית. המנה מתקתקה אך בשילוב עם טעמים מלוחים וחריפים (כמו סלסה, שמנת חמוצה וגוואקמולי, מתכונים בהמשך) מתקבלים טעמים שמשלימים אחד את השני. הבסיס למתכון הוא קמח תירס מקסיקני שנקרא מסה הרינה (השתמשתי בו גם במתכון לצ'ילי קון קרנה שפורסם לפני מספר שבועות). במתכון הזה אין לקמח הזה תחליף ומי שאוהב את המטבח המקסיקני ימצא את עצמו משתמש בו יותר ויותר, אז שווה להשקיע ולמצא אותו כדי שיהיה בבית. אני שומרת את שלי במקפיא והוא אף פעם לא מתקלקל.
אפשר להכין את המאפה כתוספת למנות עיקריות (כמו פולנטה) או כארוחת ערב צמחונית קלה.
אם בא לכם להרים ארוחה מקסיקנית קלה (וצמחונית) הנה כמה רעיונות:
•קאסדייה: מין טוסט מקסיקני שמוכן בתוך 3 דקות. מחממים טורטייה במחבת על אש גבוהה ללא תוספת שמן, מניחים גבינה צהובה על חצי מהטורטייה, מפזרים תוספות על פי טעמכם (תירס, בצל, פלפל חלפניו חריף, טבסקו וכו'), מקפלים ומשארים במחבת למשך דקה וחצי מכל צד. אני השתמשתי בטורטיות של חברת Tres Pesos שעשויות מקמח תירס.
•גוואקמולי: מועכים אבוקדו בעזרת מזלג או מכתש ועלי, מוסיפים לימון (עדיף ליים אם יש), מלח ואבקת צ'ילי. מערבבים.
•סלסה מקסיקנית מגיעה בכל מיני צבעים וסגנונות, אני אוהבת סלסה אדומה. אני קוצצת עגבניות, בצל, פלפל צ'ילי וכוסברה. מוסיפה מיץ לימון, מלח ופלפל. אפשר להכניס את כל המרכיבים למעבד מזון ולטחון בפולסים או להשאיר את הסלסה יותר גסה, לבחירתכם.
המרכיבים (ל4-6 מנות):
200 גרם חמאה, רכה
⅔ כוס מסה הרינה (קמח תירס לבן)
½ כוס מים
3 כוסות תירס מתוק מבושל, טרי או קפוא ומופשר
½ כוס קמח תירס (פולנטה)
½ כוס סוכר
½ כוס שמנת לבישול 10%
½ כפית מלח
1 כפית אבקת אפייה
אופן ההכנה:
1.מחממים תנור לחום של 180 מעלות. מרפדים תבנית אפייה בגודל 28X18 ס"מ בנייר אפייה.
2.מערבלים במיקסר את החמאה במהירות בינונית למשך 2-3 דקות. מוסיפים את המסה הרינה ואת המים, ומערבלים עוד 2 דקות עד שהתערבות אחידה.
3.מעבדים את התירס במעבד מזון בפולסים עד שהוא קצוץ גס. מוסיפים אותו לתערובת המסה.
4.בקערה נפרדת מערבבים יחד קמח תירס, סוכר, שמנת, מלח ואבקת אפייה.
5.מקפלים את תערובות השמנת לתוך תערובת המסה עד לקבלת תערובת אחידה.
6.שופכים את התערובת לתוך תבנית האפייה ומכסים בנייר אלומיניום. שמים את התבנית בתוך תבנית גדולה יותר, וממלאים את התבנית התחתונה במים עד 3/4 גובהה. אופים למשך 50 דקות. מצננים 10 דקות ומגישים.
*בקרו בבלוג של דיאנה ודניה - מתכוניישן
הכנתם? ספרו לנו איך יצא!