כנאפה ביתית מלאה באהבה
דליה משחזרת את הטיולים שהייתה עושה עם ההורים, וטועמת ממתקים ערביים כמו שאבא שלה הכי אהב. משימת זיכרון ילדות שנגמרת בכנאפה מתוקה
- זמן עבודהחצי שעה
- זמן הכנהחצי שעה
- רמת קושיכל אחד יכול
- כשרות כשר חלבי
אני מתרגשת. לקחתי על עצמי משימת זיכרון ילדות. את שנות הילדות שלי אמנם לא העברתי, פיזית, בישראל, אבל האהבה של ההורים שלי לארץ הזאת הייתה שם כל הזמן, ועיצבה את מי שגדלתי להיות. בזכות האהבה הזו יש לי את ההשראה להמשיך לתור את הארץ ולחפש מקומות חדשים, שבהם אוכל ליהנות כאילו הייתי איתם.
בסופו של דבר אני עליתי לארץ והם נשארו בוונצואלה, וכשהיו באים לבקר היה לנו מסלול קבוע: נצרת, כנרת, ולסיום ארוחה במסעדת יוניס בדרך לצומת גולני. לאורך כל הדרך אבא שלי היה שר שירי ארץ ישראל – "הו כנרת שלי", הוא היה מזמר מכל הלב בכל פעם כשהיינו מתקרבים לכנרת – ודרכו למדתי את השירים האלה בעצמי. אבל זה לא הדבר היחיד שהוא לימד אותי. דרך אבא למדתי גם טעמים וריחות חדשים, כמו סינייה, חומוס, פלאפל, קפה שחור עם הל ובקלאווה מתוקה.
עכשיו המשפחה לא איתי. עכשיו אני עם יעל עופר, עיתונאית אוכל וחברה יקרה, ממש באותו מסלול, נוסעות לכיוון נצרת. יעל מספרת על מסעדה ערבית גלילית מדהימה בשם אל תנור, שנמצאת בתחנת דלק בדרך לכפר כנא, ואני זורמת איתה. 28 סוגים של סלטים מגישים לנו שם, אחד יותר טעים מהשני, אבל גולת הכותרת של המסעדה היא המנה האחרונה: כנאפה פשוט מושלמת. אבא שלי אהב את הקינוחים הערביים אהבה גדולה, ואני המשכתי לאהוב אותם דרך המשפחה הטורקית של בעלי, שטוענת בתוקף שהממתקים הטורקיים הם הטובים בעולם. לכן היה לנו טבעי מאוד להמשיך את הטיול בחנות הממתקים "ממתקי הידידות" בנצרת, שבה מכינים כנאפה מופלאה מגבינת עזים וחמאה מזוקקת, בקלאווה מאגוזים, פיסטוק, דבש או שקדים, בכל הטעמים וכל הצורות, והכל טעים כל כך שאי אפשר להפסיק לנשנש.
לפני שחזרנו הביתה החלטתי שכזה טיול חובה לחתום עם שוקולד איכותי. התקשרתי לאסתי ידידיה, אישה מקסימה שעד היום הכרתי רק דרך פייסבוק, וקבענו בספונטניות להיפגש אצלה בסטודיו, בקיבוץ הושעיה שבגליל. השוקולד הראשון שהיא נתנה לי לטעום היה מעין פרלין היער השחור. הכנסתי אותו לפה והרגשתי איך העיניים מתמלאות דמעות – Black Forest הייתה העוגה האהובה עליי כילדה. יומיים אחר כך נודע לי שאסתי החליטה לקרוא לשוקולד הזה על שמי. אחר כך היא הסבירה לנו איך מכינים פרלינים, הראתה לנו את מכשיר הטמפרור שקנתה והעבירה אותנו סדנת שוקולד קצרה, שהשלימה את החוויה המתוקה של היום.
ומה הכנתי כשחזרנו הביתה? לא, לא שוקולד. מחווה מתוקה לאבא – כנאפה מיוחדת בשבילו.
רוצים לזכות בסדנת בישול זוגית אצל ארז קומרובסקי בגליל? היכנסו ותראו איך!
מרכיבים :
200 גרם שערות קדאיף, חתוכות לאורך של 1.5 ס"מ
100 גרם מוצרלה, מגוררת גס
120 גרם פיסטוק טחון (100 למילוי הכנאפה ו-20 לקישוט)
80 גרם חמאה (עדיף חמאה מזוקקת)
1 כוס סירופ סוכר
לסירופ:
1/2 ליטר מים
250 גרם סוכר לבן
250 גרם סוכר קנים (קנה סוכר. להשיג בחנויות טבע)
1 כוכב אניס
2 פלפל אנגלי
1 ציפורן
מקל קינמון
קליפות של תפוז ולימון (ללא החלק הלבן)
מיץ מחצי לימון גדול
אופן ההכנה:
רוצים לזכות בסדנת בישול זוגית אצל ארז קומרובסקי בגליל? היכנסו ותראו איך!
1 מבשלים בסיר את כל מרכיבי הסירופ עד שהסוכר נמס. מניחים לרתיחה של 2 דקות ומסירים מהאש.
2 שמים את החמאה בסיר או מחבת בקוטר 22 ס"מ, רצוי עם ציפוי נגד הידבקות, וממסים מעט על אש קטנה.
3 מפזרים את אטריות הקדאיף בשכבה אחידה על החמאה (מוודאים בעזרת הידיים שהעובי אחיד), ומפזרים את הפיסטוק (100 גרם).
4 מפזרים על הפיסטוק את הגבינה, ומציצים בחלק התחתון של הבצק. כשהוא מקבל צבע חום בהיר הופכים את הכנאפה בזהירות על צלחת גדולה
5 שופכים את הסירופ החם ומגישים מיד.
