זה הסיפור שלי עם סלט סלק: התקופה שחייתי בניו יורק הייתה חגיגה מתמשכת של הגרגרנות שירשתי מאמא. מעבר לביקורים במסעדות, שיטוטים בשווקים, בישולים ומיני ניסיונות, חברתי באותם ימים לבחור שלמד בישול במוסד קולינרי אמריקאי ידוע - ויחד היינו מדסקסים מרכיבים, מנות ומקורות השראה, ובולעים רוק מהמאכלים שבעיני רוחנו.
ערב אחד, לפני פרויקט הגמר שלו, הוזמנתי לארוחת ערב נסיונית של התפריט השאפתני שהרכיב. הסתובבתי במטבח הקטן בדירת הסטודיו הצנועה שלו, הרמתי סירים, פתחתי צנצנות תבלינים ונגעתי בכל מה שרק אפשר. בשלב מסוים הוא גירש אותי מהמטבח, הושיב אותי ליד שולחן הסלון והוציא מנה כל כך יפה וריחנית, שלא הייתה שום אפשרות שלא להתנפל עליה. על מצע ירוק נח לו רביולי סלק במילוי פירה שומר, מעליו פילה של דג ורדרד עם זיגוג של רוטב ירוק וריחני, ומעל קישוטים שמרוב רעב לא קלטתי ממה הם עשויים.
בעדינות בניתי לי מגדל קטן מכל המטעמים - ונתתי ביס. הרגשתי בגן עדן. טרפתי הכל וניגבתי עם בגט פציח. אחרי זה שתיתי אספרסו וגררתי את עצמי הביתה, מאושרת. בלילה ישנתי כמו תינוקת, ובבוקר התעוררתי פורחת בחצי גוף. רצתי היסטרית לרופא, שם גיליתי, אחרי אי אלו בדיקות, שאני אלרגית לסלק ולשומר. על האבוקדו כבר ידעתי.
סלט הסלק הזה הוא לא של החבר הניו יורקי אלא של אמא, ויש בו הרבה מכל מה שאני אוהבת. את הטעם של כל הרכיבים האלה ביחד אני יכולה רק לדמיין, או לשחזר לפי הפרצופים המתענגים של בני המשפחה שלי, שמחסלים אותו ברעבתנות בארוחות השישי. לזה אני קוראת קנאה.
סלט סלק שאי אפשר לסרב לו
המרכיבים:
3 סלקים מקולפים ומגורדים גס (טרי טרי, לא לבשל!)
2 תפוזים מפולטים (פלחים נקיים מקליפה לגמרי) וחתוכים לריבועים
רבע כוס אגוזי מלך חתוכים גס
רבע כוס צימוקים
צרור עלי כוסברה קצוצים גס
שלוש כפות שמן זית
מעט מלח
כלים:
פומפייה
סכין חדה
קרש חיתוך
קערת ערבוב גדולה
אופן ההכנה:
1. סוחטים את הסלק המגורד ביד (הוא מגיר המון נוזלים) ומכניסים לקערה.
2. מוסיפים את שאר המרכיבים ומערבבים. אפשר לסחוט את מה שנשאר מגוף התפוז לתוך הסלט.
* רוצים להפוך סלט סלק לארוחה? הוסיפו רבע כוס קינואה מבושלת ומצוננת, או בורגול גס מאודה ומצונן.