קומפוט נעליים

הכל התחיל עם אלכס. היינו יחד בצבא. אני הייתי מה שקרוי צבר ומלח הארץ, והוא עולה חדש מדנמרק. בטירונות המיטות שלנו עמדו זו ליד זו. אני קראתי את "פאוסט" כדי לא להרגיש את העינויים שעברנו שם, והוא הקשיב לי בלית ברירה, בלי להבין כמעט כלום. לפני שנרדמנו הוא היה מספר קצת על ילדותו בכפר הקטן, ההוא בתוך היער והשלגים. הוא סיפר על יתמותו ועל איך שגדל אצל סבא וסבתא בחווה.
לא שמרנו על קשר בכל אותן שנים שעברו מאז הצבא. לא היה לי מושג איפה הוא. כשהרים טלפון לפתע והציע לבוא לביקור, שמחתי. אין שמאלץ יותר טוב מנוסטלגיה. כשדפק סוף-סוף בדלת, פתחתי בחרדה. לא ידעתי אם יהיה לנו על מה לדבר בכלל. אלכס עמד שם בז'קט קרדיגן חום, טיפ-טיפה בלוי, במכנסי קורדרוי בז' ובמוקסינים בצבע דבש. שיער אפור ארוך, משקפי פרופסור עגולים במסגרת מוזהבת. הוא בירך אותי בעברית רצוצה עם מבטא זר. בידו החזיק צנצנת ענקית ריקה. מוזר.

התיישבנו לקפה. אלכס סיפר שחזר לאירופה מיד אחרי הצבא, ועם השנים הפך לפרופסור לאנתרופולוגיה. קראתי עליך באינטרנט, סיפר, מבויש קצת. קראתי שהפכת לשף, ופתאום התגעגעתי למה שהיה לנו כאן. בזמן שדיבר הסתכלתי על הצנצנת שעמדה בינינו. הוא הבחין במבטים שלי, והסביר שזו הייתה צנצנת הקומפוטים של סבתא שלו.

"לפני שנסעתי לארץ, חיפשתי בעליית הגג את הצילומים הישנים שלי מהצבא", סיפר. "ובין כל הרהיטים המאובקים שנערמו שם, מצאתי את הצנצנת הזאת, עטופה בקורי עכביש ומוזנחת נורא. אני זוכר שסבתא הייתה מכינה קומפוט של פירות יער בדוד ענק, ואחר כך ממלאת את הצנצנות הגדולות שלה ומניחה למשמורת במרתף החווה. כל החורף אכלנו מהקומפוטים ומהקונפיטורות שהייתה מכינה בקיץ ובסתיו. כשראיתי את הצנצנת הזו זרוקה לה סתם ככה בעליית הגג, נזכרתי שאתה טבח, והבנתי שזאת המתנה שאני רוצה להביא לך. שמישהו ישתמש בה כבר".

לקחתי את הצנצנת הענקית הזו בין כפות ידיי, מיששתי אותה, הכנסתי את אפי לפתחה, רחרחתי וניסיתי לגלות עקבות ריח של קומפוטים רחוקים שכבר מזמן לא שחו בתוכה. עצם הרעיון שאלכס סחב את הצנצנת הזו מדנמרק אחרי שלא ראה אותי כל-כך הרבה שנים, היה די מפתיע. הלכתי למזווה שלי והוצאתי ממנו את צנצנת הקומפוטים של סבתא שלי. צנצנת שעברה אליי בירושה. העמדתי את זו שלי מול הצנצנת שלו (כמו יהודי טוב: עין תחת עין, שן תחת שן, צנצנת תחת צנצנת) ונתתי לשתיהן להחליף מתכוני קומפוטים בשקט ובשלווה. גם אנחנו החלפנו בינינו את תולדות חיינו. על רגל אחת, אבל באינטימיות של אוהל בצבא. אלכס התגלה כאיש שיחה נעים.

כל אותו הזמן הצנצנות עמדו בינינו, ומגנטו אותי בגודלן וביופיין הזקן והישן. פתאום הבנתי שאני רוצה להכין קומפוט. לקחתי אותו לעצי החבושים בבוסתן, והצעתי שנעשה מהפירות הבשלים קומפוט אחד רציני לזכר הסבתות שלנו. וככה, ככל שזה נשמע הזוי, עמדנו לנו במטבח, קילפנו את החבושים והעמדנו אותם בסיר נחושת עם יין אדום, קינמון, וכל מה שצריך בשביל לעשות מהם ממתק נהדר. לצערי, כמות החבושים לא הייתה גדולה כמו שהצנצנות האלה היו צריכות.

נסענו לירקן בכפר השכן והבאנו גויאבות בשלות ואפרסקים צהובים ענקיים של סוף העונה. העמדנו עוד שני סירים על האש, ובישלנו גם אותם. אלכס דיבר, ואני בעיקר שתקתי ובישלתי. כשהקומפוטים היו מוכנים, העברנו אותם לצנצנות, אבל הם אפילו לא גירדו את תחתיותיהן, ונאלצנו להעביר אותם שוב, לצנצנות קטנות יותר.

בערבו של אותו יום ישבנו לנו עם שלושת הקומפוטים שהכנו, ואכלנו בתאווה גלויה את הפירות האלה, ששחו להם בסירופים מבושמים בציפורן, במוסקט ובווניל. הגשתי גבינות קצ'קבל וגבינות כבשים מיושנות. מהצנצנת את הסבתא שלו עשיתי ואזה. דחפתי לתוכה ענפי בזיליקום של סוף העונה כדי לפנות מקום בערוגה ללפת ולקולרבי. וככה ישבנו, לוקחים עוד כף מקומפוט החבושים, ביס קטן של קצ'קבל, כף מהגויאבות, פרוסת ריקוטה טרייה, וחוזר חלילה. ערב מתוק במיוחד עם ריח בזיליקום, שתי סבתות, שתי מיטות צבאיות ועותק מתפורר אחד של פאוסט.

קומפוט חבושים

חומרים:
3 קילוגרמים חבושים בשלים
1 בקבוק יין שיראז יבש
2-2.5 כפות סוכר דמררה
4 מסמרי ציפורן
1 מקל קינמון
1 כף גרגירי פלפל שחור לא טחונים
1-2 לימונים בשלים

אופן ההכנה:
1. מקלפים את החבושים, מגלענים אותם, ומסירים בעזרת סכין חדה את הליבה העצית.
2. מטפטפים מיץ לימון על בשר החבושים כדי שלא ישחירו, חותכים לרבעים ומכניסים מיד לסיר עם היין.
3. מתבלים בקינמון, בציפורן ובפלפל השחור, מוסיפים את הסוכר.
4. מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה וממשיכים בבישול אטי בלי מכסה עוד כשעתיים עד שעתיים וחצי, עד שהחבושים רכים ואדומים לגמרי והסירופ מרוכז. מגישים עם גבינת קצ'קבל מיושנת כהלכה, מנצ'גו או רוקפור עדינה, ועדיף כולן יחד.

קומפוט גויאבות

חומרים:
2-2.5 קילוגרמים גויאבות בשלות
שלושת-רבעי בקבוק יין מוסקאטו
1.5-2 כוסות סוכר
1 אגוז מוסקט חצוי לשניים
5 כוכבי אניס
10 תרמילי הל
1 קליפת לימון קלופה לסרט דק מאוד

אופן ההכנה:
1. קוטמים את תחתית הגויאבה וחותכים לרבעים לאורכה. מבשלים עם המוסקאטו, הסוכר והתבלינים עד לרתיחה.
2. מנמיכים את הלהבה ומבשלים עוד כחצי שעה בלבד. מסירים מהלהבה ומגישים חם עם סורבה יוגורט חמצמץ, או עם גבינת ריקוטה עזים טרייה-טרייה.

קומפוט אפרסקים

חומרים:
3 קילוגרמים אפרסקים צהובים בשלים
2 מקלות וניל פתוחים
1 עד 1 ורבע כוסות דבש פרחי בר
חצי כוס רום אמיתי
שלושת-רבעי ליטר מים מינרליים
1 שורש ג'ינגר באורך 10 סנטימטרים
2 גבעולי למון גראס

אופן ההכנה:
1. שוטפים ומנגבים היטב את האפרסקים. חותכים לשמיניות ומבשלים עם המים, הרום, הדבש, הג'ינג'ר, מקלות הווניל ועם גבעולי הלמון גראס. מביאים לרתיחה מהירה, מנמיכים את הלהבה וממשיכים בבישול ללא מכסה כ-40 דקות, או עד שהסירופ מסמיך טיפה. נזהרים לא לבשל את האפרסקים יתר על המידה.
2. מגישים עם שמנת מתוקה מוקצפת לא מומתקת כמעט בכלל, או עם גבינת מסקרפונה מוקצפת עם טיפ-טיפונת אבקת סוכר, או עם סורבה קוקוס, שזה בכלל פצצה.