חטיף טורטייה אפוי

אני לא נוהגת ללכת עם הילדים לסופר יותר מדי, זה מתכון בטוח למריבות איתם, אבל מדי פעם אין ברירה.

כבר בדרך לסופר אני מסבירה להם שאנחנו רק נכנסים לקנות חלב ולחמניות ואולי איזה פרי וזהו, ושכל אחד יוכל לבחור לעצמו משהו אחד שהוא לא ממתק. נכנסים לסופר ואני ממש משתדלת ללכת ישר למדף אותו אנחנו צריכים, בלי לעבור דרך המעברים המפתים. ובכל זאת יצא שהם ראו את המדף ההוא של החטיפים. הקטנה ישר רצה לשם, מביאה משהו ושואלת: "אמא, אפשר?" אני עונה בשלילה. מחזירה, לוקחת אחד אחר ושואלת: "ואת זה אפשר?" אני שוב עונה שלא והיא כבר מתחילה להתעצבן, חוזרת עם אחד נוסף, אני לוקחת אותו, מחזירה ועונה לה שאני אכין לה כזה, ואפילו יותר טעים. "אז מה כן מותר לי לקנות?" היא שואלת ואני שולחת אותה למקרר לבחור לה יוגורט לבן, מקסימום אחד כזה שמצוייר עליו פרח צהוב. בזמן שהיא שם אני מגניבה לעגלה חבילת טורטיות. והגדול? הוא מחכה לי ליד הקופה, בחר לעצמו מהמדפים דבק מהיר...