בייצור משקאות אלכוהוליים בארץ קיימת בעיה. זה לא שאנחנו לא יוצלחים ולא מסוגלים לייצר כהילים מקומיים, אלא ששיטת המיסוי הדרקונית לא מאפשרת למכור משקאות כאלה בארץ במחירים סבירים. ישראל היא כמעט המדינה היחידה בעולם, אולי פרט למצרים, שיצרניה משלמים כל כך הרבה מסים על ייצור כהילים. בשל כך נוצרת בעיה נוספת: כדי להוזיל את המחירים הלא הגיוניים, יצרני הכהילים מחפשים דרכים זולות לייצור, וברוב המקרים המשקאות האלכוהוליים יהיו תעשייתיים ולא איכותיים.
בתקופה האחרונה, צעירי ישראל גילו את העראק ומזמינים אותו כאילו אין מחר. רוב העראק בארץ מיוצר בשיטה התעשייתית, כלומר אלכוהול זול שמוסיפים לו תמציות ריח וטעם או משרים בו אניס. מנגד מגיעים לארץ, בדרך לא סדירה ועקבית, מוצרי עראק לבנוניים, עראק זאחלאווי אמיתי ואיכותי, שמחירו גבוה פי חמישה ועשרה מהעראק המקומי. והנה הגיעה הבשורה: בפארק התעשייה גורן שבגליל מייצרים עראק איכותי עם ידע מלבנון ואניס שמקורו בסוריה, לפי המסורת וכל הכללים הנכונים, והוא אפילו כשר, איכותי וטעים, והמחיר שווה לכל נפש.
הענבים מתוקים מאוד
אניס - או שאוהבים אותו או ששונאים אותו, אי אפשר להישאר אדיש אליו. עראק הוא משקה אלכוהולי בטעמי אניס שהופק לראשונה בארצות המזרח התיכון. בירת העראק העולמית היא זאחלה שבלבנון. מקור השם עראק הוא מערבית ומשמעותו "זיעה", בשל תהליך הזיקוק באידוי ובטפטוף. המשקה עשוי לרוב מענבים העוברים תהליך של תסיסה וזיקוק. את הנוזל מטפטפים על זרעי אניס טבעיים שטעמם נספג באלכוהול.
עראק אל נמרוד, המיוצר באזור התעשייה של מושב גורן, הוא עראק של יוצאי צבא דרום לבנון.
כשאליאס כרם, בעליו של המפעל, הגיע לארץ לאחר הנסיגה מלבנון בשנת 2000, הוא עבד כמנהל בית ספר ודאג לחינוך ילדי צד"ל בנהריה. בד בבד הוא חיפש דרך לעשות משהו לבנוני מיוחד. לבנון ידועה בעראק שלה, ואליאס, צאצא לדורות מזקקי עראק, אסף כמה מחבריו, ביניהם את אבו בשארה, שהיה לו ניסיון בייצור עראק בלבנון, ומינה אותו לאחראי על הזיקוק וייצור העראק, ופתח את המפעל שלו בשנת 2003. מפעל עראק "אל נמרוד" יושב בפארק התעשייה של מושב גורן בגליל המערבי, צפונית לכרמיאל.
במפעל "אל נמרוד", מפעל חייו של אליאס, מייצרים עראק על פי ידע לבנוני של כמה דורות בתוספת הוראות משרד הבריאות ודרישות הכשרות. ייחודו של העראק הגלילי בכך שהוא עשוי מחומרים טבעיים בלבד, כשגם האלכוהול מיוצר ללא פשרות במפעל.
בבציר מאוחר בוצרים את הענבים כשהם מתוקים מאוד ומובילים אותם למפעל, שם הם נסחטים, מסוננים, והתירוש הנקי מועבר למכלי התסיסה. אחרי שבועיים של תסיסה עובר הנוזל למכלי זיקוק קטנים מנחושת, שנראים כמו פינג'נים עם שיגעון גדלות, 150 ליטר כל אחד. בתהליך של שלושה זיקוקים נוצר אלכוהול טבעי, שאליו מתווספים זרעי האניס. מכל שבעה ליטרים תירוש ענבים מקבלים ליטר אחד של כוהל ברמה של 50%. העראק המוכן נמזג לבקבוקים באופן ידני, כשהמוזג משגיח שהוא צלול ונטול משקעים.
הסבלנות משתלמת
חמש שנים לא עשה אליאס פעולה שיווקית משמעותית, וחיכה. בשלוש השנים האחרונות ייצר 60 אלף בקבוקים, מתוכם 35 אלף ליטר של העראק האיכותי, אבל אנשים שהיו רגילים למחירי העראק התעשייתי לא קנו את העראק בגלל המחיר. אליאס נאלץ לייצר מוצרים פשוטים יותר כדי להתקיים. מסתבר שהסבלנות משתלמת. לפני כמה חודשים נחת במפעל באקראי צביקה בר, מנכ"ל IBBLS, יבואני משקאות אלכוהוליים, שמתעסקים רק עם מותגי פרימיום מחו"ל, כמו סמירנוף, ג'וני ווקר, טליסקר ועוד. בר התאהב מטעימה ראשונה, החליט לחרוג ממנהגו וללכת בפעם הראשונה על מוצר אלכוהולי מקומי. הוא קנה את כל 35 אלף בקבוקי העראק, וכאיש חזון, שזיהה מוצר עם פוטנציאל, החתים את אליאס על חוזה שיווק של כמה אלפי תיבות בשנה, שיפתח לפני המפעל את השוק. סיפור סינדרלה. בימים אלו התחילו להפיץ את העראק בברים, במסעדות ובחנויות היין המובחרות.
את העראק מייצאים לצרפת, קפריסין, ארה"ב, ספרד, ואפשר למצוא אותו גם בדיוטי פרי. המחיר: 59 שקל לבקבוק. זול יותר מעראק זאחלאווי, יקר יותר מהעראק התעשייתי ושווה כל טעימה. עראק חלק וקטיפתי, רך וסמיך, מתקתק וארומטי.
"אל נמרוד", מפעל ייצור עראק, אזור תעשייה גורן, טלפון: 04-9807138, ניתן לסייר במפעל ולרכוש עראק בחנות המקום בתיאום מראש
