כולנו מסובין: אתרי שיתוף קולינריים

הרבה לפני שהיה אינטרנט היה אוכל, והרבה לפני שהיה טוויטר היו מתכונים, ובעצם כשחושבים על זה – אין תוכן גולשים הגיוני יותר ממתכונים, שעוברים מפה לאוזן, מפתקית מלאה בקמח לספרון ומדוא"ל לדוא"ל. את הפריחה בבלוגוספירה הישראלית בתחום האוכל כבר ראינו, אבל היא באמת רק קצה הקרחון. הקרחון עצמו הוא, לצורך העניין, רשתות חברתיות שכל תכליתן אוכל ושיתוף. רוצים דוגמאות? בבקשה.

על טעם וריח

http://www.grouprecipes.com
רשת חברתית מבוססת מזון. כל אחד פותח לו כרטיס, מעלה מתכונים ומשתף את החברים בדילמות מתחום הבישול והאכילה. אחת הפונקציות המעניינות באתר הזה היא הרובוט "רוג'ר", שלומד את הטעם שלך במזון ובמתכונים ויודע להציע לך חברים חדשים ומתכונים חדשים – מותאמים כמובן לטעמך האישי (כי אחרת, למה המציאו את האינטרנט).

כולם עם כולם

http://www.nibbledish.com/
אם האתר הקודם היה הפייסבוק של עולם הבישול החברתי, הרי שזה הפליקר שלו: כל אחד מעלה את מתכוניו, כולם משתפים, כולם מדרגים. אפשר לחפש כאן מתכונים, ובעיקר אפשר לתת זכויות שונות על המתכונים שהעליתם – מ"חופשי לשימוש הכלל" ועד "אסור להקרנה במקומות ציבוריים".

ציוצים של אוכל

http://foodbite.com
טוב, כאן באמת מדובר בטוויטר של עולם המזון, עם בדיוק אותו ממשק, ואפילו אותם קיצורים (@, RT). ההבדל הקטן- השאלה בסטטוס היא "מה אתה אוכל?" ולא "מה אתה עושה?". אם לא היה את טוויטר - זה היה רעיון ענק.

תוציאו את זה החוצה

http://mumbai.burrp.com/
האתר "גרעפס.קום" מזמין את כותביו לדרג את כל המסעדות שיש, בקוראו "גרעפס – תוציא את זה החוצה". רעיון די מגניב, חבל שזה רלוונטי רק להודו.

לרדת ברשת

http://www.thedailyplate.com/
שירות מעולה לאומה השמנה בעולם: בואו נספור קלוריות ביחד, אנחנו נעזור לכם עם הדיאטה אונליין. לפני שאתם פותחים כרטיס, אל תשכחו לבדוק כמה אתם שוקלים בליברות ומה הגובה שלכם באינצ'ים. מתחבר לפייסבוק.

אמנות הפיתוי

http://www.culinaryseductions.com/
הבלייזר של אתרי האוכל. לא חברתי בכלל - אבל מעודד יצירת קשרים בין גברים לנשים, שהרי הדרך ללבה של האישה עוברת במטבח.