מרחוק כולם נראים אותו דבר. כל הישראלים נראים קצת צפופים ואדומים ממאמץ ההידחפות בתורים, כל האסיאתיים נראים מלוכסני עיניים והצרפתים כמי שאוהבים קרוק מדאם. אבל מקרוב אפשר להבחין בפרטים הקטנים, בהבדלים המשמעותיים ובאישיות של כל אדם.
אותו דבר באוכל. מרחוק נדמה שכל האסייתים אוהבים דברים מטוגנים על הגריל, אורז לבן ונודלס. אבל לו בי יין, שגדלה במלזיה ומתגוררת היום בקליפורניה, הייתה נחושה בדעתה להוכיח שאין זה כך. היא רצתה למקד את מבטנו ולהוכיח שהאוכל המלזי לא זוכה למקום הראוי לו בתרבות המערבית. אז היא פתחה בלוג.
לבלוג קוראים "ראסה מלזיה" (בתרגום חופשי: טעם מלזיה). המסע הקולינרי של הכותבת התחיל ממטבחי הילדות שלה – של הסבתא, האמא והדודה, והתרחב למטבחים אסייתים נוספים. היום כולל הבלוג גם מתכונים מהמטבח הסיני, התאילנדי, היפני, ההודי, הווייטנאמי, האינדונזי והפיליפיני.
במתכונים שלה משווה לו בי יין בין המטבחים השונים, ומסבירה את ההבדלים ביניהם. כך היא כותבת למשל על קארי אדום, אחת המנות הנפוצות במטבח התאילנדי: "קארי אדום תאילנדי הוא באופן מסורתי עשיר יותר בהשוואה לקארי עוף המלזי או לקארי ההודי. הקארי האדום - שלו הוסיפו הרבה חלב קוקוס וחריפות, ביחד עם סוכר דקלים ורוטב דגים, שהם שניים מהרכיבים הסודיים של הבישול התאילנדי - הולך מצויין עם אורז בסמטי רך וארומטי. אין פלא שקארי תאילנדי צובר פופולאריות ברחבי העולם". מעורר סקרנות ותיאבון גם יחד.
הבלוג: ראסה מלזיה
בשורה אחת: לא כל המלוכסנים אותו דבר
קישורים מומלצים:
חביצת ביצה מאודה יפנית
שרימפס מטוגנים עם סלט פפאיה ירוקה ומנגו
מרף עוף מלזי
אגרול פיליפיני