עם בוא החורף מתכנס האדם לתוך עצמו, וראשו נמלא מחשבות נוגות. הוא מביט בגשם המתדפק על חלונו, ונותן את לבו לרחוב האפור ולצמרות העצים המתנועעות ללא תוחלת מצד אל צד. האדם מאזין בעתות שכאלו למוזיקה שקטה ומנחמת, נזכר באהובה ישנה או באהוב, ומחייך לעצמו בתוגה בעודו לוגם כוסית עראק. לא, לא טוב. כוס בירה. לא, זה עדיין לא זה. אולי מרטיני? קצת יותר טוב אבל עדיין לא ממש. קוניאק? נפלא. וויסקי – מצוין, קלבדוס – או! בדיוק!
נותנים באלכוהול
בארצות שבהן החורף הוא קצת יותר רציני מאשר אצלנו, הוא מתהדר במסורת שתייה משלו. אצלנו החורף הוא לא ממש חורף, הקור לא ממש קור, ובכל זאת – גם פה מגיע הרגע שבו נפרדים לשלום מהמשקאות הקיציים לטובת כאלה שהשתייה ליד האח הולמת אותם יותר.
המעבר למשקאות חורף מתרחש אצל חובבי השתייה באופן טבעי. עם סימני הצינה והטיפות הראשונות יורד לו החשק לבירה, עראק ויין לבן, וההיגיון פשוט: בקיץ האדם רוצה להתקרר, בחורף להתחמם. משקאות החורף אינם מוגשים צוננים, והם אמורים לפזר תחושת חום נעימה בכל הגוף. לכן הדרישה הראשונה ממשקה חורף היא טמפרטורת חדר ומעלה.
משקאות חורפיים נוספים הם הברנדי והברנדי המובחר, קוניאק. גם הם בעלי אחוז גבוה של אלכוהול, וגם הם משמשים בדרך כלל כדז'סטיף. את הקוניאק או הברנדי נהוג לשתות בכוס בלון רחבה ומעט מחוממת (אף שיש הטוענים שזהו מנהג מטופש ההורס את טעמם), ואין סרט חורפי המכבד את עצמו שלא מכיל לפחות סצנה אחת של לגימת קוניאק מול האח בבקתת עץ מושלגת.
האופציה הרכה
גם פונץ' חם הוא פתרון מצוין (ערבבו בקנקן 4-5 כפיות סוכר חום, קורט קינמון, קורט ציפורן, ¾ כוס רום, מעט קליפות תפוז ו-¼ כוס מים כמעט רותחים, וקיבלתם שתי מנות פונץ'), וגם קפה עם אצבעון או שניים של תוסף אלכוהולי כמו אייריש קרים, אמרטו (ליקר שקדים), פרנג'ליקו (ליקר אגוזים וקרמל) או קלואה (ליקר קפה). רק שימו לב – אם אתם לא רוצים שכל האלכוהול יתאדה לכם מהקפה הקפידו להוסיף אותו רק אחרי שהוא הצטנן מעט.
עוד הצעות לקוקטיילים של חורף - בקרוב מאוד.
