שאלתם את עצמכם פעם למה לא עושים למקררים דלתות שקופות? הרי היה הרבה יותר יעיל אם היינו יכולים לראות מה בא לנו לאכול עוד לפני שהיינו פותחים את דלת המקרר ומניחים לכל הקור להתפוגג החוצה. הסיבה לכך, היא שפנים המקרר הוא דבר אינטימי לפחות כמו סידור ארון הבגדים, תוכנו של ארון כלי הרחצה שבחדר האמבטיה, או המוזיקה באייפוד שלכם. אבל באינטרנט, כמו באינטרנט, יודעים שאין דבר כיפי יותר ממציצנות טהורה, המסופקת לפי דרישת המציגים והצופים. באתר הבא תוכלו למצוא מקררים מכל רחבי העולם, פרושים לפניכם כמו קרביים של עוף בשוק הכרמל. סוף סוף תוכלו לדעת מה אוכלים הסקנדינביים האלו, שעושה אותם כל כך גבוהים.
לחם לקניבלים
מתלבטים מה לקנות לקישוט המסיבה בפורים הבא? שוקלים להיות נקרופילים, אבל אף פעם לא מוצאים את האומץ הדרוש? מעתה יש פתרון. תאילנדים אוכלים הכל, את זה כל תינוק יודע, הפעם הם התעלו אפילו על עצמם ופתחו מאפייה שהתמחותה היא לחמים בצורת חלקי גופות. לא מדובר פה על איזה עין נחמדת על עוגה ורודה בצורת לב, אלא על הדבר האמיתי; ראשים, ידיים וכפות רגליים, הם רק חלק מתוצרי המאפייה, והם נראים כאילו הם מתאימים יותר למוזיאון הטבע, לצד התינוקות המתים בחומר שימור בצנצנות. בתיאבון.
סטיב, אל תאכל את זה
תולעי משי, יין המכיל לחם עם עובש, פטרייה שממיתה שדות תירס, פולי סויה תוססים, כל אלו ודאי נשמעים כמו דברים שפיו של אדם בריא בנפשו היה תופס מהם מרחק. אבל סטיב אינו אדם בריא בנפשו. סטיב מסתובב בעולם, בוחר לעצמו את המאכלים הדוחים ביותר, ואז מכניס אותם לפיו, לועס, בולע ורץ לספר לחבר'ה. "לא יכולתי שלא להבחין במרקם העור הבעייתי. אחרי כל הפעמים שבהם תהיתי איך זה ירגיש לכרסם את הירך של סבתא שלי, עכשיו אני עומד לגלות את התשובה" סטיב, ברגעים האחרונים לפני שירך החזיר המוחמצת עושה את דרכה לפיו.
חברת blue Q האמריקאית מוכרת מיני מוצרים, במחלקת המתוקים אפשר למצוא מסטיקים שישרתו אתכם למספר מטרות, אם קשה לכם לבטא את עצמכם בעל פה, תמיד תוכלו להציע לכלבה מהמשרד את המסטיק "אני יותר ביץ' ממך", (או את "בוא נגיד שאני שם עלייך"), אם מאידך אתם לא מצליחים להתאפק מלגעת בעצמכם, תמיד תוכלו להיעזר במסטיקים למניעת אוננות (יעילים למשך ארבע עד שש שעות) או במסטיקים שיזכירו לכם כי בכל פעם שאדם מאונן אלוהים הורג חתול, ויפצירו בכם לחשוב על החתלתולים. אז אנא חישבו על החתלתולים.
פסטיבל wildfood בניו זילנד
אם יוצא לכם מדי פעם להתנתק מהאינטרנט ולטייל בעולם, אז כל הכבוד לכם. אם השיטוטים שלכם קורים בחודש מרץ, ואתם במקרה מגיעים לניו-זילנד, כדאי לכם להזדמן לחוף המערבי, לעיר הוקטיקה, שם יתקיים, זה השנה ה-18, פסטיבל האוכל המוזר. הכל החל באישה מקומית, שרצתה להזמין כמה אנשים לחגוג את מרתף היין המצוייד היטב בביתה. משם התפתח הסיפור לפסטיבל שמושך אליו מדי שנה 15 אלף אנשים, ונחשב לאחת האטרקציות הקולינריות המרכזיות במדינה. מדי שנה חוגגים בפסטיבל את האוכל המקורי של האיזור, כמו גלידת זחלי צרעות, דג מלפפון וצדפות בטיגון ערבוב, ואת רוחה החופשית של המדינה שהיא כנראה המדינה הכי שמחה בעולם.
בווילס אשר בממלכה הבריטית הקים אזרח מודאג מוזיאון המוקדש כל כולו לאחת המנות הבריטיות השורשיות ביותר: השעוית האפויה, מנה שבלעדיה שום ארוחת בוקר אנגלית אינה שלמה. המוזיאון מציג בעיקר שלא לומר רק קופסאות שימורים, מתכונים וטעימות.
Will it blend?
חברת בלנדטק האמריקאית מייצרת בלנדרים טוטאלים. מה הכוונה בטוטאלים? כאלה שיטחנו פחות או יותר כל דבר. בכדי להוכיח כי הם מתכוונים לפחות או יותר כל דבר, הם הכינו עבורכם סדרת סרטונים משכנעים במיוחד.
בית הבשר
ג'ואל ריצרדס, הוא בריטי צעיר וחביב שלומד מחשבים באוניברסיטת בריסטול, מטייל הרבה בעולם, חובב צילום, מקים אתרי אינטרנט שונים ובשעות הפנאי יחד עם שני חבריו הטובים ביותר בונה בתים מבשר. אין טעם להכביר במילים- עדיף להציץ בתמונות.
בוחשים בסויה
אמהות של בנים גאים השואלות את עצמן מה הן עשו לא נכון? ימצאו כאן את התשובה.
על פי ג'ים רוטז, דובר ונשיא כנסיית השינוי האדיר (mega shift church), פובליציסט, קופירייטר ומחברם של רבי מכר על מהות החיים, כנראה שהן האכילו את העוללים שלהם ביותר מידי מוצרים על בסיס סויה או במילותיו שלו- סויה הופכת ילדים לגייז.