אצלנו קוראים לזה "על האש", צמד מלים שמעלה אסוציאציה של גבר מזיע במכנסיים קצרים, שמנסה נואשות להפיח חיים במנגל מפויח בעזרת משטח נפנוף כלשהו, בשעה שהוא מחטט בחוסר אונים בקרביה של החיה שעל המוקד.
באמריקה הגדולה לעומת זאת, קוראים לזה ברביקיו, שזה כבר שם אלגנטי יותר. המילה מיד מעלה אסוציאציה של טקסני אחד, גבר שבגברים, עם ג'ינס שנצמד היטב לתחת, מגפי בוקרים ומלקחיים גדולות, שיודע היטב מה הוא עושה עם הלאסו והבשר שלו.
אחד הטקסנים האלו, שאינו טקסני כלל, הפך את הבישול על אש פתוחה למקצוע. קוראים לו סטיבן רייצ'לן, והוא כתב 28 ספרי בישול הכוללים את "התנ"ך של הברביקיו" ו"ברביקיו באמריקה", הופיע בתכניות טלוויזיה רבות (וגם כיכב באחת משלו – "האוניברסיטה של הברביקיו") ובאופן כללי ידוע בעולם כסוג של גורו בשרי.
לסטיבן יש גם אתר. הוא אמנם צבוע בצבעי כתום-אדום-צהוב וכעור להפליא, אבל בשל האובססיה של סטיבן לפסי המתכת הבוערים הוא מלא במידע חיוני על דרכי צלייה ובישול בגריל. היפה הוא שרייצ'לן לא מגביל את עצמו לבשר, חזיר ועוף, אלא מתפרע עם הדמיון ומבשל גם אננס, צדפות ומקרוני עם גבינה. במילותיו שלו: "אמרתי זאת בעבר ואומר זאת שוב - הגריל היה התנור המקורי". לצד שלל המתכונים מציע סטיבן גם מגוון מדריכים כלליים, שיסייעו לכם להפוך מגבר מזיע לאדם שמכיר את מלקחיו.
הבלוג: The Barbecue bible
בשורה אחת: הגריל הוא ביתך
קישורים נבחרים:
אמנות העישון
עוף במרינדת תה קר
עשרת הדיברות של הברביקיו
צלעות איש המערות ברוטב חריפות הגיהנום