בשנים האחרונות נעשה על ידי משרד החקלאות - בדחיפת משרד הבריאות - מאמץ ליישר קו עם התקנים האירופים ולהגביר את דגימות המעבדה, ואכן כל הזמן פוסלים לשימוש עוד ועוד חומרי הדברה שעד לא מזמן היו לגיטימיים. אם הייתה משודרת תכנית כזו לפני עשר שנים מותר לשער שהתוצאות היו גרועות הרבה יותר. זה עדיין לא אומר שאין הרבה מה לשפר: צריך לקוות, וגם לדרוש מכל הגורמים הרלבנטיים, שאם תשודר תכנית כזו בעוד חמש שנים התוצאות יהיו טובות באופן משמעותי.
2. מתוך 20 פריטים שנדגמו ברשתות קונבנציונליות (לא אורגניות) - ב-8 נמצאו חריגות מהתקן. 40% הפרות זה המון (צריך לסייג ולציין שמדובר במדגם קטן ולא בהכרח מייצג. במדגם השנתי של משרד הבריאות כמות ההפרות עומדת על כ-6%), אבל חשוב לומר שברוב המקרים מדובר בחריגות שאין להן השפעה דרמטית על בריאות הצרכן. במונחים של כדורסל, רוב הפאולים היו עבירות רגילות, ורק המיעוט היו בגדר עבירות בלתי ספורטיביות. הבעיה היא, שמרשתות כמו "שופרסל" ו"השיקמה" (רמי לוי), שעובדות עם מעבדה צמודה ועורכות דגימות לתוצרת, אפשר לצפות לתוצאות הרבה יותר מושלמות. אם פאולים קטנים עוברים להם בכמויות מתחת לרדאר - איך נוכל להיות בטוחים שהפרות משמעותיות יותר לא חודרות בקלילות את המסננת?
3. הרשת הקונבנציונלית שהציגה את התוצאות הראויות ביותר היא "מגה"; התוצאות הכי בעייתיות היו אצל רמי לוי. שמחתי להיווכח שלאחרונה הוא התחיל לעבוד עם מעבדה והשתדרג למחסנים חדשים, בתקווה שזה יבוא לידי ביטוי בעתיד. בינתיים, אם מוסיפים לזה תוצאות לא מזהירות גם ב"אושר עד", נוצר רושם מטריד שיותר זול=יותר חומרי הדברה. שוב אלה שיש להם מקבלים אוכל יותר בריא?
5. ממצאים מעניינים בתחום האורגני: נדגמו ארבע רשתות, חנות אחת וחקלאי אחד שמשווק ישירות לבתים (צבי זינגר המצוין ממושב צור משה). כל הירקות שמגודלים על ידי חקלאים בישראל, בכל המקומות, נמצאו נקיים לחלוטין, עם אפס כימיקלים שאסורים בשימוש בחקלאות האורגנית. לפחות לפי הדגימות הללו, האגדה האורבנית לפיה "חקלאי רגיל מרסס ביום וחקלאי אורגני בלילה" - היא קשקוש מוחלט. החקלאות האורגנית הישראלית קיבלה כאן תו של אמינות מלאה.
6. מצד שני, התגלתה בעיה עם המוצרים האורגניים המיובאים: בעיה קטנה יחסית בתפוחים, שהזדהמו קלות במהלך האחסון או ההובלה, באופן שאינו מאיים על בריאות הציבור אבל עדיין מהווה הפרה של התקן האורגני המחמיר.
הבעיה הגדולה יותר התגלתה במשמשים המיובשים האורגניים, שמיובאים מטורקיה ונמכרים בניצת הדובדבן ובטבע קסטל: בשני המקרים התגלו שאריות של חומרי הדברה, כלומר מדובר במוצר לא אורגני, נקודה. צריך לקוות שהחנויות והיבואן עושים בדק בית יסודי, כדי לבדוק אם מדובר בבעיית אמינות של המגדלים בטורקיה או בתקלה בתהליך ההובלה. כשלקוח של חנות אורגנית קונה משמשים מיובשים אורגניים, הוא לא מצפה לקבל אותם עם בונוס של שאריות ריסוס.
7. בדיקות המעבדה והדיון הציבורי מתקיימים מול התקן - ריכוזי הרעלים המאושרים על ידי משרד החקלאות. חשוב לזכור שהתקן הוא מעשה ידי אדם: מדובר במספר, לעיתים שרירותי, שאליו הגיעו בניסיון לאזן בין השיקולים הבריאותיים מול הצרכים החקלאיים, הלחצים הכלכליים וגו'.
לפני כעשור, כשהתחלתי לחקור את הנושא לעומק, נדהמתי מהשימוש הנרחב שנעשה בחקלאות בסוגים רבים של זרחנים אורגניים (משפחת רעלים שתוקפת את מערכת העצבים ומשמשת בסיס לייצור נשק כימי), אבל קיבלתי מהממסד ומהמומחים תשובות בנוסח "שטויות, בכמות קטנה זה לא מזיק". מאז המחקרים הראו דווקא אחרת, ורבים מהחומרים שלפני עשור אכלנו לתיאבון נמצאים היום מחוץ לחוק ולשימוש.
יש עדיין כמה וכמה חומרים בעייתיים בשדות שלנו, שבעוד עשור נסתכל לאחור בדאגה ונשאל את עצמנו למה ואיך גרמו לנו לאכול אותם. חלקם נמצאים בדרך החוצה, את חלקם צריך להוציא. ישראל ארץ חמה, יש פירות (תפוחים, למשל), שקשה מאוד לגדל כאן בלי להשתמש בשלל חומרי הדברה, אבל דווקא בגלל שאנחנו אוכלים שפע ירקות ופירות טריים, ודווקא בגלל שנתח הולך וגדל בציבור מפחית את צריכת הבשר והמזון מהחי ומתבסס על תפריט צמחוני, זכותנו לדרוש וחובת הממסד לספק תוצרת חקלאית נקייה ככל הניתן.
8. התקנים מתייחסים לכל ירק ופרי באופן נקודתי. כדאי להסתכל גם על התמונה הכללית: בסל של רמי לוי, למשל, נמצא ב-5 מוצרים קוקטייל של כמעט 30 כימיקלים שונים (חלקם כחוק ובתוך התקן, חלקם בחריגה). האם מישהו באמת חקר ויודע לומר מה המשמעות הסינרגטית של כמות כזו?
9. ואחרי הכל, אין אוכל יותר בריא מירקות ופירות. גם כשיש בהם שאריות ריסוס, הם עדיין בריאים הרבה יותר מכל ג'אנק תעשייתי עתיר שומן, סוכר, מלח, צבעים ושלל תוספים שגדלו במעבדה. בעגבנייה מרוססת אנחנו אמנם מקבלים שאריות רעלים, אבל גם המון ערך תזונתי. אז תמשיכו לאכול סלט, אבל גם תמשיכו לדרוש שיהיו בו כמה שיותר ירקות וכמה שפחות חומרי הדברה.