יקב מסחרי גדול יכול לייצר יינות טובים, אבל לא כמו שמייצרים ביקבי הבוטיק.
לא נכון. אולי בעיני רוחנו אנחנו רואים יינן מסור שמייצר בכמויות קטנות יין ייחודי שעולה באיכותו על היינות המסחריים, אבל בפועל – ליקבים הגדולים יש לא מעט יתרונות: יש להם כרמים ומשאבים רבים יותר שמאפשרים התנסויות ובדיקות, ובדרך כלל עובדים בהם ייננים מסורים ומקצועיים לא פחות מאשר ביקבים הקטנים. בפועל, היקבים הגדולים מייצרים גם יינות ייחודיים כמו יינות מכרמים יחידניים ובישראל היינות הטובים ביותר מגיעים מיקבים אלו.
ככל שיין מתיישן הוא טוב יותר (ויקר יותר).
ממש לא תמיד. תהליך היישון אכן משביח את היין ומקנה לו טעמים עמוקים ואיכויות נוספות, אבל לא כל יין משתבח עם השנים. האמת היא שלרוב היינות אין יכולת התיישנות טובה. רוב היינות בעולם הם יינות צעירים, כאלה שמומלץ לצרוך בשנים הקרובות לייצורם, בטח כשהענבים גדלים בארץ חמה כמו שלנו. מעט מאוד יינות מאזורים ספציפיים ומשנות בציר ספציפיות מתאימים ליישון ארוך ואף משתבחים עם השנים, וגם הם בשלב מסוים עוברים את השיא ומאבדים מערכם. בסופו של דבר – אתם תעדיפו לשתות יין שנה מוקדם יותר מאשר יום אחד מאוחר מדי.
יין טוב קונים רק בחנות יין מקצועית ולא בסופר.
לא נכון. היקבים הגדולים מציעים את תוצרתם גם בחנויות הבוטיק אבל גם ברשתות השיווק, ובהחלט ניתן למצוא יין איכותי ביותר על מדפי הסופר. בנוסף, קחו בחשבון שבאופן טבעי הרשתות הגדולות יכולות להרשות לעצמן להציע מחירים ומבצעים טובים יותר, כך ששווה לבדוק איזה יין איכותי מציעים במחיר טוב ברשתות. למשל - יינות הסדרה האזורית מבית יקבי כרמל נמכרים בכ-50 שקלים לבקבוק בלבד. מדובר בסדרת פרימיום לכל דבר, המתמקדת ביינות ממיטב אתרי הגידול בישראל, ומיוצרת על ידי יקב בעל ניסיון של למעלה מ-130 שנה המתמחה באזור הגידול של הים התיכון. הסדרה האיכותית נמכרת בסופר ומציעה איכות אמיתית במחיר מצוין. מי שלקח על עצמו לדאוג ליין בחג הקרוב - הנה לכם אופציה נפלאה שאפשר להשיג כמעט בכל מקום.
רק יין אדום מתאים ליישון.
זה נכון שרוב היינות המיושנים הם אדומים, אבל לא כל יין אדום מתאים ליישון, ולעומת זאת – יש יינות לבנים נהדרים וגם שמפניות מעולות שמיושנים שנים רבות ומקבלים, כמו היינות האדומים - את כל האיכויות המתווספות עם תהליך היישון.
הרכבי הזנים ואזורי הגידול הם אלו שקובעים אם יין מתאים ליישון וישתבח עם הזמן. יינות לבנים מזנים שגדלו בארצות קרות כמו גרמניה, צפון צרפת ועוד הם בעלי חמיצות טבעית גבוהה שיכולה לשמר אותם שנים רבות. יין מזן ריזלינג, לדוגמה, יכול להישמר למעלה מ-20 שנים, כך גם שמפניות טובות, וישנם גם יינות קינוח לבנים שהסוכר שלהם משמש כחומר משמר והם יכולים להתיישן נפלא.
יין מזן אחד תמיד יהיה טוב יותר מיין שמערבב כמה זנים.
לא נכון. בואו נעשה סדר: יינות זניים הם יינות שבהם לפחות 85 אחוז מהיין עשויים מזן אחד, אך לרוב 15 האחוזים הנותרים הם מזנים אחרים, כך שלמעשה גם יינות זניים הם מעורבבים במידה מסוימת. בלנדים הם יינות שמערבבים מספר זנים באחוזים משתנים, ואין לחלוקה הזו כל קשר לאיכות ולטעם. למעשה, יין ממסך טוב (כלומר, שמורכב מכמה זנים) יכול להיות שלם שעולה על סך חלקיו – הוא יכול להוות סינרגיה מושלמת של הזנים המרכיבים אותו ולהחמיא לתכונות הייחודיות של כל זן.
יינות מתוקים הם למתחילים. יינות יבשים הם למביני עניין.
לא נכון. חלק לא מבוטל מהיינות הטובים בעולם, שמקבלים את הציונים הגבוהים ביותר, הם יינות מתוקים. קחו לדוגמה את יינות סוטרן, ice wines, טוקאי ועוד רבים - יינות מתוקים איכותיים מאוד, בעלי בשומות מתובלות וניחוחות וטעמים ארוכים – תכונות שנחשבות למושכות עבור בעלי החך המפותח ביותר, אלה שנחשבים למבינים ביין. היינות האדומים הם לרוב יבשים, מה שאומר שהם ללא סוכר – אבל יכולים בהחלט להיות גם פשוטים, ובטח שהם לא בהכרח טובים מהמתוקים.
אדום עם בשר אדום, לבן עם דגים.
לא נכון. העניין הוא כזה: מאפיינים של יין צריכים להתאים למאפיינים של מנה כדי שהם יתאימו זה לזה (כמו כל דבר בחיים, בעצם). למשל, מנה עשירה וקרמית - כמו פסטה בשמנת - תתאים ליינות שהם קצת חומציים ופירותיים. יש כאלה לבנים וגם אדומים. אם תתחילו לחשוב בצורה כזו על כל מנה - עד מהרה תרגישו חופשי להתאים יין לפי המנה וגם לפי טעמכם האישי.
לא נכון. רבים טועים לחשוב כי צבע בהיר של יין אדום מצביע על גוף דל וטעם איכותי פחות, אבל האמת היא שצבע היין לא מצביע על איכותו בשום צורה. למשל - יינות בורגון וחלק מיינות פיימונטה, מהטובים ביינות העולם, הם יינות בעלי גוון אדום בהיר יותר, כי זה מה שנותנים זני הענבים פינו נואר ונביולו. בארץ צבעם של רוב היינות כהה, עמוק ויפה, בשל תנאי מזג האוויר החמים וזני הענבים שנטועים פה, אך גם פה הצבע הוא לא ערובה לאיכות.