זו הייתה אהבה ממבט ראשון. לא קשה ליפול בקסמיה הפתיינים של פיצת השוקולד המוגזמת החדשה של דומינוס, בעיקר לא כשמשולבים בה M&M’s. גם אם אינך אדם פרובינציאלי הסבור שזו ההמצאה הכי חשובה של האמריקאים אחרי הקולה, מעטים האנשים שיכולים לעמוד בפני צירוף האותיות הזה. ברגע שראיתי את תמונת היח"צנות הפוטוגנית להפליא הבנתי שאני מעוניין להינשא לפיצה הזאת. גם פירוט מרכיביה המחוננים – שוקולד אגוזים בלגי, קרם ריקוטה, פצפוצי שוקולד לבן ו-M&M’s כאמור – תרמה רבות לרמת הגירוי. אז שמתי לי פודרה, צבעתי ריסים, סלסלתי שיער והכול כבר מוכן אני מניח, עכשיו רק חסר שיבוא השליח.
ואז היא הגיעה. היא אפילו נראתה ממש כמו בתמונה, כמו להגיע לבליינד דייט ולגלות שהבנאדם נראה בדיוק כמו בתמונת הפרופיל שלו בטינדר או באטרף (איש איש והעדפותיו). אחרי חיזור קצרצר שכלל צילום משתי זוויות פלוס פרסום תמונה שלה באינסטגרם, התנפלתי עליה בגסות בלי שום משחק מקדים. בביס הראשון היא הייתה טעימה למדי אבל כבר בביס הבא התגלתה הבעיה שמסתתרת מתחת לכל החזות המושקעת והמטופחת.
עוד באוכל טוב:
- ענני נספרסו בניחוח קפה
- עוף עם פתיתים ברוטב חריימה של תום פרנץ
- האם כדאי לקנות פירות וירקות ישירות מהחקלאים?
מוגזמת השוקולד מורכבת בעיקר מבצק. בצק חביב למדי, אותו בצק של הפיצה הדקה הרגילה של הרשת (ללא המתקה מיוחדת), שעליו אמנם נמצאים כל אותם מרכיבים מבטיחים אך בכמות כל כך מינורית שלא מצליחה להרטיב אותו ולא מביאה אותך לידי סיפוק. זה היה בסך הכל בצק חמים עם קצת מתוק עליו - קרם הריקוטה לא היה דומיננטי במיוחד, גם לא פצפוצי השוקולד הלבן וגם את כמות סוכריות ה-M&M’s אפשר היה לספור על שלוש ידיים. השוקולד הבלגי היה המרכיב הדומיננטי ביותר מבחינת הטעם, אבל גם נוכחותו הייתה מצומצמת ביותר. התחושה העיקרית שנוצרה היא יובש בפה.
אם חששתי שמוגזמת השוקולד תגזים בכובד המתיקות שלה, היא הפתיעה מכיוון לא צפוי והגזימה בכמות הבצק שלה, וכאן נשאלת השאלה האם כך נרצה לקנח אחרי שתקענו מגש פיצה שלם – עם עוד גוש של בצק? אם פיצות שוקולד זה מה שחסר לכם בחיים, עדיף לכם לכתת רגליכם לסניף מקס ברנר הקרוב לאזור מגורכם, שם תמצאו אחת מושחתת באמת שתענה על צרכיכם ללא ספק. לגבי זאת של דומינוס, לא רק שלא התחתנו, בסוף גם הסטוץ החד פעמי היה די מאכזב.