אף אחד לא באמת יידע להסביר לכם בדיוק למה תחרות האפייה שמביא איתו הפורמט הבריטי "בייק אוף" עובדת כל כך טוב. אולי זו העובדה שכולנו אוהבים לאכול קינוחים ומסתקרנים לדעת איך עושים אותם. אולי זו האשליה שכל מי שיש לו תנור בבית יכול לשים דברים בתבנית ולאפות. אולי זה הפורמט הפשוט– 14 חובבי אפייה, שלוש משימות אפייה בכל תכנית, הדחות שבועיות וזוכה אחד. ואולי אלה פשוט העיניים הגדולות שלנו שנהנות להביט בערגה במה שלא באמת נוכל להרשות לעצמנו לאכול. אבל זה לא באמת משנה - אחד הפורמטים הבריטיים המצליחים ביותר אי פעם מוכיח את עצמו שנה אחר שנה כמתכון מנצח לטלוויזיה שהיא גם פופולרית, גם אפויה טוב, מתוקה וחפה מרוע.
19 מדינות ברחבי העולם כבר משדרות גירסה משלהן לפורמט, ביניהן צרפת, דנמרק וטורקיה, והשבוע תצטרף ישראל לרשימה הבינלאומית הזו. רגע לפני שזה קורה, וכדי לוודא שאנחנו עומדים בסטנדרט, שווה לבדוק איך נראית התוכנית במונחים עולמיים, והאם היא באמת מסוגלת לעשות לעולם האפייה את מה ש"מאסטר שף" עשתה לעולם הבישול.
>> בואו להיות חברים של "בייק אוף ישראל" בפייסבוק
צריך להתחיל כמובן בבריטניה, ארץ המקור של התכנית והמדינה שפיתחה אותה. סך הכל שודרו שם עד כה שש עונות של התוכנית המקורית, כששיעור ההצלחה רק הולך ועולה. אם בעונה הראשונה, ששודרה ב- BBC בשנת 2010, צפו 2.8 מיליון אנשים בממוצע, בעונה השישית שהסתיימה לפני כחצי שנה המספר הזה הכפיל את עצמו פי שש ל-12.3 מיליון צופים. עד כדי כך ששבע מתוך עשרת התוכניות הנצפות ביותר ב-2015 היו תוכניות של "בייק אוף", כאשר גמר העונה השישית הוכתר כמשדר הנצפה ביותר של השנה. במהלך השנים הולידה התכנית עשרות תכניות ספיישל ושלל ספין אופים ופורמטים נלווים, שמתמקדים בין היתר בתחרות בין ילדים, אופים מקצועיים, קומיקאים וכוכבי ספורט. התכנית אף זכתה בשלל פרסי טלוויזיה בריטיים, ביניהם הבאפט"א היוקרתי וה- National Television Award.
האובססיה של הממלכה
אבל ההצלחה האמיתית של התכנית לא באמת נמדדת רק באחוזי הצפייה או בביקורות ופרסים. כיאה לתכניות ריאליטי, "בייק אוף" הצליחה להזניק לא מעט קריירות של כמה מזוכיה. כך למשל ג'ון ואיט, שזכה בעונה השלישית של הגירסה הבריטית, גם פתח חנות לשוקולד בוטיק, גם קיבל פינת אפייה קבועה בתכנית הבוקר של ITV1 (הערוץ המסחרי המוביל), הופיע כשף אורח בתכניות שונות ומוכרות בבריטניה, הוציא שני ספרי בישול, פתח בית ספר לבישול ובנוסף לכל זה הוא מתחזק טור אוכל קבוע בדיילי טלגרף. ג'יימס מורטון, שסיים במקום השני באותה העונה, הקים בלוג אפייה מצליח, הפך לכותב מבוקש, הוציא ספר שעוסק בלחמים ואף זכה בפרס ספר הבישול הטוב ביותר של גילדת כותבי ספרי הבישול.
הזוכה הטרייה ביותר של התוכנית, נדיה חוסיין, הפכה לבעלת טור שבועי במגזין טיימס וטור חודשי במגזין Essential, והיא אורחת קבועה בתכנית הבוקר המרכזית של ה-BBC. בחודש דצמבר האחרון היא אף הוחתמה על ידי הוצאת ספרים מוכרת, על הוצאת ספר הבישול והאפייה הראשון שלה, ובמקביל עובדת על ספר ילדים ובו סיפורים ומתכונים. חוסיין, אגב, הייתה המתמודדת הפופולרית ביותר לאורך כל העונה, עד כדי כך שגם ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, הודה שהיא הפייבוריטית שלו. חוסיין אף הצליחה לשנות קצת סטראוטיפים אודות מוסלמים בקרב הצופים, ועוררה דיונים חשובים על הגיוון התרבותי בחברה הבריטית.
וזה לא נגמר כאן: לתכנית הייתה השפעה ניכרת גם על מכירות של מוצרי אפיה ומכשירים חשמליים הקשורים לאפייה לאורך שש עונותיה, ולעלייה של כ-50% במספר האנשים שמתעסקים באפייה, בין אם בבית או באופן מקצועי. מצרכים שהופיעו במנות ובמשימות לאורך העונות, כמו שקדים, צנוברים, אגוזי ברזיל, צבעי מאכל ותמצית קרמל, נהנו מעליות משמעותיות במכירות במהלך השבועות שאחרי השידור. חנויות לקישוטי אפייה ומוצרי מטבח כמו הוביקראפט או אוקאדו דיווחו על שיאי מכירות, ומספרי המתמחים בבתי הספר המקצועיים לאפייה בבריטניה הגיעו למספרים מפלצתיים. בנוסף, מספר החיפושים למילה "עוגה" בגוגל הכפילו עצמם, נרשמה עלייה משמעותית במספר הבלוגים העוסקים באפיה, עיתונים ומגזינים החלו לשכור את שירותיהם של כותבי טורים בנושא, מסעדות החלו לעבות את תפריטי הקינוחים שלהן ומועדוני אפיה צצו ברחבי בריטניה והפכו למקום המפגש החדש. בריטניה, כך מסכם הטלגרף, הפכה לאובססיבית לחלוטין בכל הנוגע לאפייה.
"תפסיק לשחק עם הביצים שלך"
בנוסף לכל אלה, מסתבר שגם התכנית התמימה והמשפחתית הזו לא הייתה חפה משערוריות לאורך השנים. אחת הגדולות שבהן קשורה ל"פה המלוכלך" של שתי מנחות התכנית, אשר נהנות לפזר רמיזות מיניות משעשעות בזמן שהן משוחחות עם המתחרים. "תפסיק לשחק עם הביצים שלך" או "תתרחקו מהחזה הלוהט שלכן" הן רק חלק מהן. הממלכה השמרנית הייתה כל כך מופתעת עד כדי כך שצופים מסורתיים רבים החלו להתלונן שהתכנית כבר לא ממש מתאימה לכל המשפחה. במהלך העונה הרביעית של התכנית, השתמש אחד המתחרים בקמח מזרעי המפ באחת המשימות שלו, ונאלץ להסביר לשופטת מרי ברי, עיתונאית אוכל בת 80, כי לא מדובר בחשיש אלא בזרעי קנביס שלא גורמים להזיות. זה לא עזר לו במיוחד והוא נשלח הביתה בסוף אותה תכנית.
שערורייה נוספת קשורה למשימת עוגת האלסקה האפויה שניתנה למתמודדים בעונה החמישית, כאשר המצלמה קלטה את אחת המתחרות מוציאה גלידה של מתחרה אחר מהמקפיא במהלך יום חם במיוחד. כשהמתמודד שהגלידה שלו הוצאה מהמקרר הבין שהגלידה לא מוצלחת, הוא זרק אותה לפח האשפה והגיע לסוף המשימה בלי מנה, מהלך שגרם להדחתו. הצופים זעמו, הטוויטר געש ואנשים שלחו מאות מכתבים לרשת BBC, שלבסוף הבהירה כי המתחרה הוציאה את הגלידה למשך שנייה אחת בלבד והחזירה אותה בחזרה למקרר.
בעונה הראשונה פגשו הבריטים מתחרה שהשתמש במלח במקום בסוכר, מתחרה שהואשמה בפלירטוט עם השופט פול הוליווד, מתחרה שגנבה בטעות רפרפת של מתחרה אחר ופרק שלם שבו רוב המתחרים חתכו ופצעו את עצמם, עד כדי כך שחובש הוזעק לסט כמה וכמה פעמים במה שתואר כפרק של "מרחץ הדמים". מעבר לזה, רגע משעשע במיוחד נרשם במהלך העונה השנייה, כאשר אחת המצלמות צילמה במקרה סנאי תועה שהתקרב לאוהל הבישול. הגולשים בטוויטר הבחינו והקפידו לציין כי האשכים שלו היו גדולים באופן חריג מהרגיל, מה שהפך לבדיחה חוזרת לאורך העונה כולה.
עוד ב"בייק אוף ישראל":
- רוצים גם לאפות את הבלתי אפשרי? כל הפרטים על חגיגת האפייה במתחם שרונה
- לאכול אותן: העוגות שאתם חייבים לטעום
- תאפו את זה טוב יותר: 11 טעויות שאתם עושים באפייה
בשאר העולם לא נשארו אדישים
כאמור, "בייק אוף" פרצה מעבר לגבולות הממלכה המאוחדת, והצליחה לשחזר את ההצלחה גם במדינות אחרות. בדנמרק למשל, היא משודרת בערוץ השני בגודלו במדינה, וכבר בעונתה הראשונה הפכה לפורמט הריאליטי הכי נצפה במדינה, עם יותר מ-42 אחוזי צפייה. הדנים עשו לא מעט שינויים בפורמט, כאשר הבולט שבהם הוא שהמתחרה שמודח בסוף כל תכנית נאלץ לקפוץ לאגם הסמוך כשהוא לבוש כולו. הם אף הכניסו אתגר חדש לתוכנית – אתגר ה"ללא מתכון" במהלכו המתחרים מתבקשים לאפות עוגה דנית מסורתית מבלי להשתמש במתכון ולהסתמך על האינטואיציה שלהם בלבד. אתגר אחר כלל אפייה של עוגת חתונה, כאשר החתן והכלה הגיעו לסט כדי לתדרך את המתמודדים, והעוגה שזכתה באתגר שימשה כעוגת החתונה האמיתית שלהם. פרק אחר כלל אתגר אפיית עוגת יום ההולדת לילד בן חמש, אשר הגיע עם חבריו לסט התכנית כדי לטעום ולשפוט את התוצאות הסופיות.
בהולנד משודרת התכנית בערוץ הממלכתי NPO1, כאשר העונה השלישית של התכנית זכתה לנתח צפייה של 32.1% והובילה את טבלאות הרייטינג. בגרסה ההולנדית אפו המתחרים בין היתר מאפים הולנדיים מסורתיים כמו לחם מסוכר ולחמניות נקניקים. באחד האתגרים נתבקשו המתחרים לאפות עוגות "אברהם ושרה" מסורתיות (עוגות בדמויות של גבר ואישה שנאפות בדרך כלל בהקשר דתי כדי לחגוג יום הולדת 50). לעומת זאת, מתחרה שהעז לאפות עוגה בצורת המיניונים זכה לקטילות מצד השופטים.
בגרסה הגרמנית הפרס הגדול נבחר להיות חוזה להוצאת ספר אפייה. בנוסף, המתמודדים נאלצים לתלות תמונות של בני משפחתם על המקרר, כך שייאלצו להיזכר בהם בכל פעם שהם פותחים את הדלת, מה שעשוי להוביל ללא מעט רגעים מרגשים וניגובי דמעות ברגעי לחץ. בזמן המשימות, אגב, מתנגנת ברקע מוזיקת האוס וטכנו כדי להלחיץ את המתחרים. כמו כן, באחד הפרקים המתמודדים היו צריכים לאפות עוגה למסיבת רווקים, מה שהוביל ליצירת עוגות מיניות במיוחד עם קישוטים של מחשופים מתפרצים, עכוזים בשרניים וחביות בירה.
באיטליה הוכנס לפורמט שבוע שלם שנקרא "שבוע האהבה", במהלכו כל אופה מקבל פתק מבן משפחה או אהוב שמבקש ממנו לאפות משהו מסוים, והמנצח במשימה זוכה לביקור מפתיע של אהוב לבו על הסט. שערורייה מצחיקה במיוחד נרשמה באחת התכניות, כאשר מתחרה זועם נכשל במשימה והחל לזרוק אקלרים על המצלמות ועל חברי ההפקה.
למה בסין התנגדו לפורמט?
בצרפת, שהיא כידוע מולדתם של הקרואסונים והמקרונים, החליטו להעלות את הרף ולהפיק תכניות של שעתיים, מתוך הנחה שהצרפתים רגילים לאפות במשך שעה אחת. כמו כן, בכל שבוע מקבלים המתמודדים אתגר לאפות עוגה אחת מתוך מתכון, כשאחד הרכיבים שלו חסר והם נאלצים לאלתר תחליף. הפורמט הצרפתי מכניס מצלמות מיוחדות לתוך התנורים, שמסוגלות לצלם בזמן אמת את העוגות או המאפים של המתמודדים בזמן שהם תופחים או לא עלינו, נופלים.
בטורקיה החליטו לגרום למתמודדים שלהם לרקוד, כאשר כל תכנית נפתחת בריקוד קבוצתי של כל המתחרים והשופטים, ואף מסתיימת באחד כזה. התכנית משודרת מדי יום והטורקים הרחיבו קצת את ההגדרה של מה היא אפייה, כאשר באחד האתגרים נתבקשו המתמודדים לאפות המבורגרים. בתאילנד הלכו על גרסת ילדים והגבילו את ההשתתפות לגילאי 7-13 בלבד, כאשר המתחרים אופים בעיקר דברים מיניאטוריים כמו מיני קאפקייקס ומיני בראוניז. באירלנד החליטו להלביש את המתחרים בסינרי אפייה עם צבעי הקשת, ואילו בברזיל הפיקו גרסה מעט יותר סקסית של הפורמט, עם שופטים צעירים יותר (כלומר, שופטת לוהטת).
באוסטרליה בחרו שופטים קשוחים במיוחד, שהגדירו את עצמם כ"סיימון קאוול של העוגות" והעליבו את המתמודדים בהערות כמו "זה הדבר הכי מגעיל שאכלתי בחיים". הקהל האוסטרלי לא אהב את זה, התכנית ירדה מהמסכים מהר מאוד, והיא תחזור בקרוב עם שופטים ומנחים חדשים. בסין, אגב, סירבו לשדר את התוכנית משום שבכירי הטלוויזיה המקומית התנגדו נחרצות לפורמט ש"גורם לאנשים להשמין".
בשבת הקרובה תעלה על המסך שלכם הגרסה הישראלית לפורמט הבריטי. ב"בייק אוף ישראל" בהנחייתן של פאולה רוזנברג ואיה קרמרמן, 14 זוגות של אופים חובבים יתחרו במשימות אפייה מטורפות ויעשו הכל כדי לאפות את הבלתי אפשרי. מי שיכריע בסופו של דבר מי מהם יהיה הצמד המנצח של העונה יהיו צוות השופטים: קרין גורן, רן שמואלי ועודד ברנר. אז קחו באוויר ותפשילו שרוולים כי בקרוב מאוד כולנו מצטרפים לחגיגת האפייה של "בייק אוף ישראל".
"בייק אוף ישראל"- שבת הקרובה ב-21:00