בנובמבר 2019 אמזון הטילה פצצה: משלוח חינם לישראל לפריטים מעל 49 דולרים. ההודעה הזו גרמה לרעידת אדמה בשוק המקומי שגם ככה היה מעורער מאז הכרזתה של ענקית הקניות להקים מחסנים לוגיסטים בישראל.
צחוק הגורל הוא שמה שהיה נראה לשוק המקומי כמו תחילתו של סוף עידן, רק עזר להם להביס את בהמשך את ענקית הקניות ולתפוס נתח שוק משמעותי בקרב על ליבו של הצרכן הישראלי.
בתחילת המגיפה בארץ אמזון הפסיקה את הטבת המשלוח החינמי לארץ ואפשרה שילוח אקספרס בלבד לישראל, בעלות לא משתלמת של עשרות דולרים עד מאות רבות של דולרים. עקב כך נפסק כמעט לחלוטים זרם ההזמנות של ישראלים מאמזון ארה"ב.
אבל לא רק אמזון חוותה משבר. גם הענקית הסינית וחביבת הישראלים "עלי אקספרס" חוותה משבר ענקי שבשיאו רשם כאן ירידה של יותר מ-90 אחוזים במכירות בגלל פחד שנגיף הקורונה עובר במשלוחים, וכיום, למרות שפעילות האתר חזרה לסדרה, סובל מחוסרים בסחורות ומשילוח איטי עקב עצירת הטיסות.
גם דואר ישראל יישר קו ופרסם הודעה באתר האינטרנט, לפיה ייתכנו עיכובים שאינם בשליטתה, במשלוחי דואר בינלאומי לרבות EMS (משלוח מהיר), לנוכח צמצום הטיסות מישראל ואליה. "חוסר בסחורות במדינות, בעיות לוגיסטיות ורגולציות חדשות שהנהיגו במספר מדינות, גורמים לאתרים להתחיל לשמור בכל מדינה את הסחורה, וההשלכות הן שלאט לאט, מספר המוצרים הנשלחים יורד ובנוסף המשלוח חינם בוטל", מסביר בני בוחניק מייסד קבוצת "כזה אני רוצה ! I Need It".
"בנוסף, חלה קפיצה משמעותית בעלויות המשלוחים האוויריים בעולם. זה אומר שעלויות השינוע האוויריות קפצו בשיא המשבר פי שישה ושבעה, משמע ששינוע הק"ג במשלוח אווירי עלה תוך שבוע פי שבעה לעומת שבוע קודם", הוא מדגיש, "מה שגרר עלייה במחירי השילוח לצרכן והפך את כל הקנייה ללא כדאית".
עליית מחירים כלל עולמית
אבל לא רק המשלוחים התייקרו אלה גם המוצרים עצמם. הרשתות וחנויות הפיזיות והאונליין התמודדו עם לא מעט קשיים לוגיסטיים. מחסנים נדרשו לעמוד בתקני התו הסגול הכוללים: עבודה בקפסולות, כח אדם מצומצם וכניסות לבידוד של חלקים מכח האדם, ובמקביל אותם קשיים לחברות השינוע (שליחויות) שחוו גידול מטורף מצד אחד ומנגד בעיות בכח האדם.
כמו כן, בתחילת המשבר המון סחורה הייתה "לכודה" בחנויות וברשתות ולא היה ניתן לממש אותה מול הלקוחות – מה שיצר מחסור בחלק מסוגי הסחורות. "הקשיים הלוגיסטיים המקומיים והבינלאומיים אינם רק נחלת הצרכן הסופי אלה גם של הסוחרים. קשיים בייצור, אותם סגרים, בידודים, כח אדם מועט, וקשיים לוגיסטיים בשינוע בינלאומי וכדומה, גררו בסופו של דבר מחסורים בינלאומיים וכמובן בעקבות כך עליית מחירים כלל עולמיים.
אז עכשיו יותר זול להזמין מהארץ? נגמרו הימים היפים?
"לא בהכרח", מסתייג בוחניק. "המצב הסתדר מאז פרוץ המשבר. כרגע מחו"ל המשלוחים יחסית עובדים תקין – לעיתים טוב יותר לעיתים טוב פחות, אבל אין כבר שילוח חינמי שהתרגלנו אליו ורוב המוצרים שכן נשלחים בחינם, זה בגלל שהשיתו את עלויות השילוח לתוך המוצרים".
"צריך לזכור שהעולם הלוגיסטי "התפכח" וזז מהר. הרבה מטוסי נוסעים הוסבו באופן זמני לקווי תעופה לוגיסטיים/מטען, מה שמקל על העניין. נצטרך לראות איך הנגיף הקטן משפיע עלינו שוב גם בזירה זו".
"מה שקרה עם סגירת השמיים בסגר הראשון הוא שמטוסי נוסעים הפסיקו לטוס כמעט לגמרי", מוסיף רונן כהן סמנכ"ל השיווק UPS בישראל. "מטוסי מטען המשיכו לפעול, אבל מרבית היצוא והיבוא האווירי של ישראל מתקיים באמצעות מטוסי הנוסעים ולא מטוסי המטען. כתוצאה מכך יצואנים ויבואנים נאלצו להסיט את המטענים שלהם - חלק לשילוח ימי, עבור מי שלוחות הזמנים הימיים התאימו לו, וחלק לשילוח בלדרות (קורייר). בעקבות זאת נוצר ביקוש ועומס רב על משלוחי הבלדרות.
מה עכשיו המצב בסין?
"בתחילת המגיפה היה צוואר בקבוק אדיר ביציאת מטענים מסין. זה גרם לעיכוב משמעותי במסירת משלוחים מסין לכלל היעדים בעולם. כיום בסין המצב טוב משמעותית אם כי גם בגל הנוכחי יש עומסים".
האם אנחנו כצרכנים צריכים לקחת בחשבון עיכובים במשלוחים מחו"ל?
"ככלל בתקופות לא שגרתיות כמו התקופה הנוכחית, יש לצפות לעיכובים במסירת משלוחים. הסיבה היא עומס, חוסר וודאות, שינויים רגולטוריים תכופים ועוד. העיכובים משתנים כתלות במשקל, בסוג המטען והיעד", הוא אומר.
איך השתנה מערך המשלוחים בארץ בתקופה הזו? אילו התאמות נעשו?
"כמות המשלוחים הפנים ארציים גדלה מאוד. עלייה של 40 אחוזים במשלוחים", הוא מספר. "חלק מזה מגיע מספקים שהתחילו לשווק את הסחורה שלהם באמצעות משלוח, במקום במכירה בחנות, וחלקו מאנשים שהתחילו בתקופה זו לשווק מוצרים מהבית בנוסף לעבודה הקבועה שלהם או במקומה".
כמו מה למשל?
"מוצרי אומנות ויצירה, המקרמה עשה קאמבק גדול, ספרים בהוצאה עצמית, מוצרים שלוקטו מהשוק עבור לקוחות".
המעבר של מערכת החינוך ללמידה מהבית השפיע על מגמות החיפוש
אופיר יוסף, מנכ"ל איזי, מנוע חיפוש מקומי למציאת נקודות עניין, עסקים, אירועים ועוד, מתאר דפוס דומה של חיפושים באפליקציה: "מיד לאחר ההצהרות בתקשורת על הכניסות לסגרים, חיפושי הגולשים באיזי התמקדו בהצטיידות לקראת השהייה בבית. הישראלים חיפשו בעיקר בחנויות מזון, סופרמרקטים ובתי מרקחת. בתקופת הסגר, בזמן בו אנשים היו בבית, זיהינו עליה משמעותית בחיפושים הקשורים בשיפור התנאים של זמן השהייה בבית ובעיקר בחיפושי בעלי מקצוע - כגון אינסטלטורים, הנדימן וטכנאי מזגנים".
ראיתם הבדלים בין הסגר הראשון לבין הסגר השני?
"באופן גורף ניתן לזהות שלאורך כל תקופת משבר הקורונה, ובמיוחד לקראת הסגר השני, התווסף זינוק בביקוש לחנויות ולמוצרים שיעזרו להעביר את הזמן בבית כמו חנויות ספורט, חנויות יצירה וחנויות צעצועים", מוסיף יוסף. "גם המעבר של מערכת החינוך ללמידה מהבית השפיע על מגמות החיפוש; זיהינו עליה משמעותית של גולשים שמחפשים עסקים ובעלי מקצוע בתחום כמו טכנאי מחשבים וחנויות לציוד משרדי".
לצד השינויים בדפוסי החיפוש של הישראלים, נראה שגם אופי ההתנהגות הצרכנית השתנה מאוד. באיזי מעידים כי המשתמשים היו ממוקדי צריכה, חיפשו ספציפית אחר חנויות פתוחות והקפידו ליצור קשר ישיר עם בעלי העסקים בטרם יצאו מהבית: "כמות הטלפונים היוצאים מאפליקציית איזי לבתי העסק עלתה משמעותית, וניכר שהמשתמשים דואגים לוודא שהפריטים הנחוצים נמצאים במלאי, עוד לפני שהם מגיעים לבית עסק. בנוסף, כמו שניתן היה לצפות, כמות הזמנות המשלוחים מחנויות וממסעדות עלתה במאות אחוזים כשבמקביל כמות הניווטים לחנויות צריכה הצטמצמה".
המרוויח הגדול של הקורונה: המסחר האלקטרוני בישראל
מי שהרוויח, כאמור, מהמשבר היו רשתות הישראליות שכבר הייתה להם פעילות באונליין. ב-zap השוואת מחירים חל גידול של 50 אחוזים בהיקף התנועה לאתר, עם שיא ברמת פעילות הגולשים שהצליחה לעקוף אפילו את תקופת Black Friday ו-Cyber Monday אשתקד. להערכת האתר, פעילות המסחר האלקטרוני בישראל גדלה בהיקף ממוצע של כ-50 אחוזים בחודשים מרץ-אפריל בשל הסגר ומגבלות התנועה ובאופן ממוצע של כ 35 אחוזים בתקופה מאז פריצת המשבר ועד היום.
"בזמן משבר הקורונה חל זינוק של עשרות אחוזים ברכישה אונליין בישראל לעומת ירידה הרכישה מאתרי סחר שונים בחו"ל – הן בגלל החשש של הצרכנים מבעיות אספקה והן בגלל התכנסות של חלק מפלטפורמות הסחר הגדולות באספקה ופרסום מבצעים לוקלים, או בייקור עלויות המשלוח לישראל", טוען דרור זליט, מנכ"ל זאפ השוואת מחירים.
"עסקים שהיו ערוכים מראש עם ערוץ איקומרס אף הגדילו בצורה ניכרת את הכנסותיהם בזכות תמהיל מוצרים נכון שנתן מענה לביקושים המיוחדים לתקופה".
זה השפיע גם על המחירים?
"ראינו כי על אף הביקושים, לא חלו גידולים משמעותיים במחירים, למעט בקטגוריות שבהן הביקוש נסק באופן חריג כמו למשל מצלמות רשת, מחשבים, בהם חלק מהדגמים התייקרו. כמו כן, חלו ביקושים אדירים למוצרי ספורט, עם ביקוש של מעל ל-500 אחוזים בביקוש למוצרי קרוספיט – המחירים למוצרים אלו היו מאוד תנודתיים, כשבשבוע השני של הסגר הראשון, המחיר היה גבוה כמעט פי 3 ביחס לימים הקודמים (תחילת הסגר). בקונסולות המשחק בתחילת הסגר חל גידול של יותר מ-300 אחוזים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד".
"השוק המקומי ניצב בפני סיטואציה שמעולם לא הייתה – מצד אחד כל או רוב הביקושים במסחר הופנו לאונליין ומצד השני -האפשרויות לצרכן הישראלי להזמין מחו"ל נסגרו, כך שכל הביקוש כולו התמקד באיקומרס המקומי", אומר בוחניק.
"בתקופות לא שגרתיות כמו התקופה הנוכחית, יש לצפות לעיכובים במסירת משלוחים.בתחילת הסגר. לכן, גם לאחר פתיחת המשק מחדש חלק מהצרכנים פשוט נשארו באונליין, אם זה בגלל הרצון פחות להתחכך פיזית ולצמצם חשיפה או בגלל הנוחות, אבל אין ספק שהקורונה האיצה תהליכים וקידמה את השוק – גם ברמת השירות".
"עדיין חסרים דגמים של מחשבים בארץ"
אבל מסתבר שלא הכל ורוד גם כאן. "את יודעת שקיבלתי עכשיו מוצר 4 חודשים אחרי שהזמנתי אותו? לפני כמה שבועות קיבלתי מוצר שהזמנתי לפני חמישה חודשים", מספרת מעיין פרילוק, מייסדת אתר וקבוצת "ליידי חיסכון". "בדיוק בגלל זה נוצר ביקוש חד ומיידי באונליין המקומי שלא ממש היה ערוך לכך לפני. חל גידול של עשרות אחוזים ואפילו מאות אצל חנויות מסוימות במשלוחים אונליין. רוב החנויות, אולי אפילו כולן, לא היו ערוכות לכזה גידול מהיר ומיידי ולכן נוצר עיכוב בזמני האספקה".
"חלק מהמוצרים אזלו מיידית, וחלקם עד היום במחסור", היא טוענת ומדגימה, "ביום אחד נוצרה דרישה אדירה למצלמות רשת, מחשבים ואפילו מדפסות ובעקבות זה נוצר מחסור, לא רק בארץ, בכל העולם. גם מוצרי ספורט ומזרוני יוגה, שביום אחד הדרישה קופצת באלפי אחוזים, ושלא נדבר על מוצרים מיידים והכרחיים מסכות, מכונות הנשמה- סביב המוצרים האלו נוצרה ממש פאניקה".
גם חברות ותיקות שמחזיקות אתר מכירה יציב וחזק קרסו תחת העומס. "בגלל הביקוש הם נדרשו למלא חוסרים ואין מאיפה להביא כך שגם בארץ התחילו לאזול פריטים די מהר", אומרת פרילוק. "השמיים נסגרים ואין אופציה לייבא, חברות תעופה פושטות רגל, המשלוחים דרך הים פוחתים וזמני האספקה איטיים יותר, ואנחנו רואים מחסור בציוד שקיים עד היום".
כמו מה למשל?
"חסרים בארץ המון דגמים של מחשבים, עד לא מזמן היה מחסור במדפסות, וגם היום כשאנחנו כבר כמעט 7 חודשים בתוך הסיפור של הקורונה, עדיין מוצרים חסרים, אמנם לא ה"הכרחיים ממש" אבל מוצרים גדולים, למשל בריכות מתנפחות, משקולות וציוד ספורט כבד כמו הליכונים, סטפרים. יש לדוגמה גם מחסור עולמי בבלנדר של נינג'ה. כשמגיעות מכולות קטנות מידי פעם, המוצרים נמכרים צ'יק צ'ק".
איך את מסבירה את זה?
"מה שקורה זה שיש הקצאות לכל מדינה, אבל יש מדינות שלוחצות יותר חזק ומקבלות יותר, כוח הקניה שלהם גדול יותר, באירופה לוחצים על הספקים ומקבלים סחורה מהר יותר ובכמות גדולה יותר מישראל. בנוסף, למשל אם ניקח את עניין הלמידה מרחוק- עלתה הדרישה למחשבים, טאבלטים, מדפסות, רמקולים למחשב- ארגוני ענק מזמינים לעובדים שלהם במאסות ולוקחים את ההקצאה מישראל".
גם דניאל שטרן ומורן צדקה גוטדנקר, שמנהלות את קבוצת הפייסבוק המפורסמת: "אמהות קונות ביחד", המונה מעל 200,000 חברות ועיקר פעילותה לפני הקורונה התרחשה ב"אופליין"- ארועי מכירות במחסנים גדולים, חוו את בעיות המלאי. "המציאות הביאה אותנו להמציא את פעילות הקבוצה מחדש, ולנסות להחיות אותה באונליין", אומרת צדקה גוטדנקר, אך ברגע שעשו את השינוי לאונליין גילו בעיות במלאי, בשל העובדה שהסחר בעולם נעצר. "הסחורה פשוט לא נכנסה לארץ" היא מספרת. "נוצר מצב של מה שנמצא בארץ זה מה שיש. ניתן היה לראות שגם חלק מהמוצרים מתייקרים בשל כך. הביקוש גדל, ההיצע קטן".
שטרן וצדקה גוטדנקר הפנו את אירועי המכירות לרשת כדי לשרוד. "לרוב הספקים הגדולים שעבדנו איתם בתקפות הקורונה, מלבד מחסן או רשת חנויות, קיים גם אתר אונליין וכך, הפננו את הקהל הרוכש לרכישת אונליין. עם שליחות של המוצרים עד הבית".
לאילו מוצרים שמתן לב שיש ביקוש?
"כל ענף הספורט הביתי, משקולות, הליכונים, טרמפולינות לחצר, פאזלים, בריכות- כל מה שיכול להעסיק את המשפחות שבסגר. בענף הבישול- דגמים מסוימים של מיקסרים אזלו מאוד מהר מהמלאי. כולם התחילו לבשל ולאפות בבית. כל יום, כל היום" היא צוחקת. "בנוסף, הביקוש גדל בעיקר לכלי מטבח, מחשבים לילדים שלומדים מרחוק, מוצרי חשמל, ספרים, בשמים, ואפילו ריהוט לבית כי אנשים לא טסו לחול, שהו בבית והחליטו שהגיע הזמן לחדש. פתאום לכולם היה דחוף גרילים ומטבחי חוץ".
את רואה שוני בהתנהלות של הספקים המקומיים מאז פרוץ המגיפה?
"בוודאי. השירות בישראל השתפר, מחירי המשלוחים ירדו ולעיתים נספגים על ידי הספקים. המחירים שאנחנו מצליחות להשיג מהספקים הם הטובים ביותר שהיו. בנוסף, בתקופה הזאת אנחנו צרכים להפגין סולידריות חברתית ולעזור לחזק את העסקים הישראלים. רוב החברות מבינות את הקושי שגם הלקוחות נקלעו אליו ומנסים להוזיל מחירים באמת עד כמה שניתן. מה גם שבמשלוחים מחו"ל אין וודאות של מה יגיע, ומתי ואם בכלל. ובהזמנה בארץ, תוך מספר ימים ההזמנה כבר אצלך".
קונים מתוך סולידריות
מי שמסכים עם המהפך הסולידרי ברכישות ברשת הוא אפי דהן, מנהל אזור ישראל, מרכז ומזרח אירופה ב-PayPal. "עבור הישראלים, ההבדל בין קניות מהארץ לקניות מחו״ל היה תמיד שקוף למדיי. הישראלים תמיד ראו את עצמם כחלק מהמשחק הגלובלי, וככאלו הם תמיד הקפידו על המחיר, ההיצע וכמובן חווית השירות ומהירות המשלוח", הוא מסביר, "כל אלו הפכו את הישראלים למובילים עולמיים, כשמדובר בתדירות ובהיקף ההזמנות שלהם מאתרים בינלאומיים. תקופת הקורונה לא שינתה את המגמה הזו, אך אנחנו רואים עלייה גדולה במקביל בקניות מאתרים מקומיים, בעיקר מטעמי סולידריות, תמיכה בקהילות מקומיות ובכלכלה הישראלית בעיקר הקטנים מתוך ערבות הדדית ואמפטיה".
"אין לי ספק שברגע שהכלכלה תתייצב והמגיפה תירגע, המוטיבציה המקורית, של איכות השירות והמחיר, תחזור להיות זו שמנחה את הצרכנים. התעשייה המקומית עושה צעדים משמעותיים כדי לשפר את חווית השירות ולתת פייט אמיתי לאתרים ששלטו עד כה בזירה, אבל אני ממליץ וקורא לכל האתרים המקומיים להכין את עצמם לקראת עונת הקניות של חודש נובמבר ולהיות ערוכים מבחינת המלאי, ערוצי המשלוח והאספקה ושירות הלקוחות".
"אין דרך לקבוע איפה יותר כדאי לקנות עכשיו", מסכים בוחניק. "יש ספקים שאני באופן אישי שמח ומוכן לשלם להם את האקסטרה מול האפשרויות האחרות, ויש ספקים שגם במחיר זול יותר אני לא "אתקרב" אליהם. ולגבי השיקול של האם קנייה מקומית או מחו"ל שווה יותר או פחות – מבחינתי השיקול הגאוגרפי לא קיים בכלל. זו חובתנו הצרכנית לנצל את הכלים שיש ברשותנו כצרכנים – ואחד מהם זה השוואת מחירים".