אתר האינטרנט של "מודיעין אזרחי", אחת מחברות האבטחה הגדולות בישראל, מדגיש את ההתמחות של החברה בבלדרות – העברת כסף וחפצים יקרים ממקום למקום. "החברה מספקת שירותים בכל רחבי הארץ באמצעות צי כלי רכב משוריינים, מפעילה מוקד מבצעי השולט בכל רגע נתון על פעילות הצוותים בשטח, ומקפידה על נהלי אבטחה בלתי מתפשרים", מתגאים שם.
האמירות האלה נראות מעט תלושות מהמציאות על רקע הפרשה שמעיבה על החברה בחודש האחרון: במודיעין אזרחי פשוט לא מבינים איך נעלמו מאחת המשאיות המאובטחות שלהם שטרות בשווי 3.5 מיליון שקל. הגניבה הזאת התרחשה לאור היום, מתחת לאפם של שני מאבטחי החברה שיצאו מהמשאית והיו בטוחים שהיא נעולה ומוגנת. מאז שוד הברינקס המפורסם ב-2003, שבו גנב אילן קופרמן קרוב ל-5 מיליון שקל שלא נמצאו עד היום, לא היה מקרה כזה.
קשה מאוד להאמין שהשקים נשכחו או נפלו מהמשאית, ושאיש לא הבחין בהם עד היום. במשטרה מניחים שמדובר בגניבה, אבל לא יודעים הרבה יותר. מי עמד מאחורי המבצע, עובר אורח שניצל הזדמנות או עבריין מתוחכם? מה היתה שיטת הפעולה של הגנב, והאם הוא נעזר בעובדי החברה? איך המאבטחים קשורים לזה? והאם ימצאו את השטרות האבודים אי פעם?
הנסיעה: ואז התברר שהשקים לא בכספת
ב-21 בדצמבר, לקראת 8:00 בבוקר, הגיעו יוסי בן שבוא וציון שלום מנצור אל מטה מודיעין אזרחי ברחוב שאול המלך בתל אביב. בן שבוא היה ראש צוות בחברה ואחראי על חדר הכספים בה, ומנצור נהג במשאית הבלדרות המשוריינת שלה. הם היו חברים שנהנו לעבוד יחד: בתגובה לאחת מתמונותיו של מנצור בפייסבוק כתב בן שבוא "נהג מספר אחת!".
"הם נחשבו לשני עובדים אחראים מאוד", אומר גורם בחברה, "אף פעם לא היו איתם שום בעיות או תקלות. יוסי היה אחד שסומכים עליו בעיניים עצומות: היה לו ניסיון כלוחם, הוא עבד שנה וחצי במתחרה 'ברינקס' והכיר היטב את הנהלים. גם ציון לא היה נהג חדש, והיה לו ניסיון בחברות אבטחה. הם האחרונים שהייתי מעלה על דעתי שיקרה להם משהו כזה".
במטה החברה חתמו השניים על שישה שקים ובהם יותר מ-10 מיליון שקל, שהיו אמורים להימסר לסניפי בנקים ברחבי הארץ. המאבטחים העמיסו את השקים הכבדים לכספת הממוקמת בתא האחורי של המשאית המשוריינת, נעלו את הדלת ויצאו לדרך. זאת לא היתה נסיעה חריגה מבחינתם, אלא יום עבודה שגרתי.
התחנה הראשונה של המשאית היתה בקניון עזריאלי בתל אביב. משם היא המשיכה לרמת גן, ואז חצתה את הקו הירוק והגיעה לאלקנה ולאורנית. כשהגיעו המאבטחים לראש העין לקראת הצהריים ופתחו את הכספת, האווירה הנינוחה התחלפה בפאניקה. השניים גילו ששניים מתוך ששת השקים, ובהם 3.5 מיליון שקל שיועדו לסניפי בנק בעיר, חסרים. אחרי כמה שניות של הלם הם התעשתו, התקשרו לאחראים עליהם ושאלו מה לעשות.
"הם ביקשו שנחפש את השקים", אמר בן שבוא לחוקרי המשטרה, "חשבנו שאולי שכחנו אותם באיזשהו מקום, והתחלנו לנסוע לכל המקומות בהם עצרנו וביצענו את מסירת הכספים. חיפשנו, עשינו סריקות, שאלנו אנשים, אבל לא מצאנו כלום. דבר כזה בחיים לא קרה לי".
המעצר: הפוליגרף וההפרדה בין החשודים לא עזרו
למרות הרקורד הנקי של שני המאבטחים, במודיעין אזרחי מיהרו להטיל עליהם את האשמה. הם לא האשימו את בן שבוא ומנצור רק ברשלנות, אלא בגניבה עצמה: קצין הביטחון בחברה הגיש נגדם תלונה במשטרה, וצוות חקירה מיוחד ממרחב ירקון פתח בחקירת הפרשה. בן שבוא ומנצור נחקרו באזהרה והכחישו את המיוחס להם, אבל השוטרים לא השתכנעו, לא הבינו איך ייתכן שהשניים לא הבחינו ששני השקים נעלמו, ועצרו אותם.
"אני חף מפשע, לא גנבתי כלום", אמר מנצור בחקירתו, "הדלתות (במשאית) נסגרות באופן אוטומטי, אין לי מושג מי גנב את השקים ואיך זה קרה. אני לא יודע מי יכול היה לגנוב את הכסף, לא ראינו כלום, השקים פתאום נעלמו. אנחנו לא עבריינים, אין לנו שום עבר פלילי. מיד כשהבחנו שהכסף נעלם התקשרנו לדווח".
במשך שמונת ימי מעצרם חזרו השניים שוב ושוב על אותה גרסה, ושום צעד שנקטה המשטרה לא עזר. השניים הופרדו כדי לשבור אותם: בן שבוא נלקח לאבו כביר, ואילו מנצור לתא המעצר בתחנת גלילות. החוקרים ערכו חיפוש בדירה של בן שבוא ברמלה ושל מנצור באשדוד והחרימו את מחשביהם, אבל הכסף לא נמצא. השוטרים עקבו אחרי חבריהם ובני משפחתם של השניים, האזינו להם ובדקו את חשבונות הבנק שלהם כדי לאתר העברות חשודות, וגם זה לא עזר.
איכון הטלפונים הסלולריים של המאבטחים העלה שהם לא סטו ממסלול הנסיעה שהוקצה להם, ולא ביסס עדויות לקשר בינם לבין אדם שלישי שיכול היה לסייע בהחבאת השקים. גם בדיקת הפוליגרף לא עזרה לפצח את התעלומה: בן שבוא ומנצור העידו שלא גנבו את הכסף, ולא שיתפו פעולה עם גורם חיצוני – עבריינים או בני משפחה. הבדיקה קבעה שהם דוברי אמת, ולא התגלו ממצאים חריגים בתגובותיהם הפיזיולוגיות. "המאבטחים היו היחידים שהחזיקו בשקי הכסף, כך שבאופן טבעי הם היו החשודים הראשוניים", אומר גורם במשטרה, "ניסינו כל מיני תרגילי חקירה, אבל לא הצלחנו להוכיח שהם ביצעו את הגניבה".
המחדל: למה אף אחד לא נשאר באוטו?
בעיני פרקליטיהם של המאבטחים, עו"ד תמר נבו ויוסי שילוח מהסנגוריה הציבורית, ההתמקדות בשניים היא מקרה קלאסי של האשמת הש"ג. בהארכות המעצר של בן שבוא ומנצור בבית משפט השלום בתל אביב העלו הסנגורים שורת תמיהות בנוגע לסידורי האבטחה של מודיעין אזרחי. בין היתר התברר שאין מצלמות במשאית המובילה את הכסף, שיכולה היתה לתעד את החשודים בגניבת השקים, או חיישני GPS שהיו יכולים לסייע באיתור הכסף האבוד.
בנוסף שאלו הסנגורים איך ייתכן שעל פי נהלי החברה עצמה, הנהג אמור לאבטח את ראש הצוות שמביא את הכסף לכל סניף. זה נשמע אבסורדי, אבל אף אחד לא נדרש להישאר במשאית עם יתר השקים. "זה נוהל לא תקין", אמר בדיון עו"ד שילוח, והוסיף שלהעברה כזאת צריך שלושה מאבטחים: שניים שהולכים לסניף ואחד שנשאר במכונית. פחות חסכוני בכוח אדם, אבל הרבה יותר בטוח.
במהלך הדיונים אמרו נציגי המשטרה כי אמנם לא נמצאה תקלה ברכב שממנו נגנבו השקים, אך החוקרים בודקים חשד שנעשה לצורך הגניבה שימוש במפתח משוכפל, שאולי סופק בידי עובדים לשעבר בחברה. לדברי עו"ד נבו, המאבטחים כלל לא תודרכו להתמודד עם אפשרות כזאת: "עד לרגע זה הם לא ידעו שיש לאוטו מפתח רזרבי", היא אמרה.
הסנגורים גם מחו על תרגילי החקירה שהמשטרה עשתה לשניים. במהלך חקירתו של מנצור, לדבריו, נאמר לו שהכסף נמצא אצל חברו בן שבוא ושהוא הודה בגניבה. הודאה כזאת, כמובן, מעולם לא נמסרה. "אם אתם טוענים שיוסי (בן שבוא) הודה, אז מה אתם רוצים ממני?", השיב מנצור, "אני לא קשור לדבר הזה".
התרגילים לא פסקו גם אחרי שמנצור שוחרר למעצר בית. "מצאו את הכסף", הוא אמר לעו"ד שילוח כמה דקות לאחר מכן, "אתה מאמין? סתם עצרו אותי". כעבור זמן קצר התברר שהשקים לא נמצאו, ושהשוטרים שאמרו לו את זה פשוט רצו לראות כיצד הוא יגיב. "לא מדובר בחבר'ה מתוחכמים שיבצעו גניבה ויתכננו אותה לפרטי פרטים", אומר גורם בחברה, "ברור שמדובר בשוד מתוכנן ולא באירוע מזדמן, אבל לא בטוח שיוסי וציון קשורים אליו".
ההשערות: מעקב ממושך ומפתח משוכפל
כל המאמצים לאתר חשודים נוספים, או אפילו עקבות שיובילו לאיתור הכסף האבוד, עלו עד כה בתוהו. קצין במשטרה ששוחח איתנו סיפר שנבדקות כמה אפשרויות שאינן מייחסות למאבטחים אשמה. ייתכן שמידע פנימי על סידור העבודה של המאבטחים דלף לידי עבריינים, לצד האפשרות שנעשה שימוש במפתח רזרבי בידי עובד לשעבר. אפשרות נוספת וקלושה למדי היא גניבה אקראית: מצב שבו עובר אורח הבחין שדלת המשאית פתוחה, שלף בזריזות את השקים וברח.
העבריין לשעבר אבנר הררי, שהמשטרה כינתה "המחסל של העולם התחתון" והשתחרר לפני שנה מהכלא, משוכנע שמדובר בשוד מתוכנן היטב. "על פי הניסיון שלי אני מעריך שאם המאבטחים לא שיתפו פעולה, אז עקבו אחריהם במשך תקופה ארוכה, למדו את מסלול הנסיעה שלהם ואת זמני ההמתנה בסניפי הבנקים, ובדקו איפה מותקנות מצלמות אבטחה", אומר הררי, שבין היתר חלק תא עם שודד הברינקס אילן קופרמן. "זה חתיכת עוקץ, הזוי שדבר כזה קורה באמצע היום. מישהו פה עשה עבודה נקייה ולקח הביתה מיליונים".
ר', קצין אבטחה לשעבר בחברה גדולה שמכיר היטב את עולם הבלדרות והעברות הכספים, מסביר שיש במשאיות כמה נקודות תורפה. "רצפת המשאיות ואזור הגלגלים הם הבטן הרכה. היו מקרים שבהם הצמידו לשם חומר נפץ ופערו חור כדי לגנוב כסף. אפשרות אחרת היא שהשתמשו בדיסק או רתכת כדי לפרוץ לחלק האחורי של המשאית. בכל מקרה לוקח כעשר דקות לפרוץ למשאיות משוריינות כאלה, והסיכוי להיתפס לאור יום הוא גבוה במיוחד. סביר יותר להניח שהיה פה שימוש במידע פנימי או במפתח משוכפל".
תעלומה נוספת, פרט לזהות הפושעים ודרך הפעולה שלהם, היא באיזו עיר התרחשה הגניבה. המאבטחים מעידים שגילו שהכסף אבד רק בראש העין, אבל קצין בילוש ששוחחנו איתו מעריך שהגניבה בוצעה ברמת גן. "גרים שם חיילים בכירים של כמה מארגוני הפשיעה הגדולים בארץ, וכשמנתחים את מסלול הנסיעה מגלים שהיו שתי עצירות ברמת גן. אפשר היה להתחיל את המעקב אחרי המאבטחים בעצירה הראשונה, ואז לגנבים היה המון זמן לתכנן. אפשרות נוספת, אם כי קלושה, היא שזה קרה בעצירה בקניון עזריאלי.
"עוד שאלה מעניינת היא אם שטרות הכסף היו מסומנים. אם כן, יש סיכוי קטן להגיע בצורה הזאת למעורבים. אם לא, סביר להניח שהגנבים יבריחו את הכסף לחו"ל או ימירו אותו בצ'יינגים במטבע זר כדי להעלים טביעות אצבע", מוסיף הקצין.
למרות ההערכות על מעורבותם בסיפור של פושעים מתוחכמים שביצעו מעקבים, אמיר גונן משוכנע שהיה אפשר למנוע את הגניבה – אם במודיעין אזרחי היו קצת פחות חפיפניקים. גונן, בעלי חברת החקירות "אמגון" המתמחה באמצעי אבטחה מתקדמים, משווה זאת למצב כיום בברינקס: "הם חטפו סטירת לחי בפרשת קופרמן והפיקו את הלקחים, והיום אי אפשר לגנוב מהם. העובדים שם עוברים בדיקות תקופתיות ומבחנים מעמיקים. במשאיות של ברינקס יש מצלמות, שבבי GPS ואיתוראן, ותמיד אחד העובדים שומר עליהן.
"להערכתי מודיעין אזרחי נהגו ברשלנות, ועושה רושם שנהלים שלהם פחות קשוחים ומחמירים. לא מובן לי למה אין מצלמה בתא המטען, ומדוע אף מאבטח לא נשאר במשאית. זה גם לא מדויק שהדלת נטרקת אוטומטית: בכל זאת מדובר ברכב משוריין, ייתכן מאוד שהדלת לא נטרקה עד הסוף ומישהו ניצל את זה. אם הדלת פתוחה, או שיש לך מפתח רזרבי, אפשר לגנוב ולברוח תוך פחות מ-30 שניות. עם זאת אני מעריך שזאת גניבה מתוכננת, ושלא מדובר בעבריין שנקלע במקרה למקום ולקח שקים הביתה".
המאבטחים: "זאת טראומה, רוצה לשכוח שהייתי שם"
בשבוע שעבר סיימו שני המאבטחים את מעצר הבית שלהם. לעבודה במודיעין אזרחי מנצור כבר לא יחזור. "אין לי מה לחפש שם יותר", הוא אמר לחבריו "עבדתי שם חצי שנה ומבחינתי זה נגמר בטראומה. אני רוצה לשכוח שהייתי שם בכלל וצריך זמן להתאושש מכל מה שעבר עליי. לא קל להיות במעצר על דבר שלא עשית". בן שבוא עדיין לא יודע מה יעשה, אבל קשה להאמין שימצא את עצמו שוב במשאית שמובילה כספים.
למרות ההחלטה לשחרר את המאבטחים, במשטרה עדיין לא שוללים את האפשרות שהם בכל זאת עומדים מאחורי הגניבה. גורם משטרתי ששוחח איתנו אמר שהחוקרים עדיין מחפשים מידע חדש הקשור לחבריהם ובני משפחתם של השניים, בניסיון לגלות אם הם היו שותפים לפשע ולהסתרת השקים. במקביל נבדקות מצלמות האבטחה של בתי העסק והמוסדות בתחנות שהמאבטחים עצרו בהן. "זו עבודת נמלים שיכולה להימשך שבועות רבים", אמר הגורם.
לא רק המאבטחים מתקשים להתאושש. "בכירי החברה בהלם מהפרשה הזו", אומר גורם במודיעין אזרחי, "החשש הוא שחברת הביטוח לא תסכים לכסות את הגניבה". בחברה שוקלים להגיש תביעה אזרחית נגד בן שבוא ומנצור בגין רשלנות וחריגה מהנהלים, אך מחכים לתוצאות החקירה הפלילית לפני שיעשו זאת. קשה להאמין שתביעה כזאת, אם תוגש, תפצה על הנזק הכלכלי והתדמיתי שגרמו שני שקים תמימים למראה.
בתגובה לשאלותינו על הפרשה ועל התנהלות מודיעין אזרחי מסר מנכ"ל החברה, מאיר יצחק: "המקרה המצער נמצא כרגע בחקירת משטרה ואנחנו מנועים מלהגיב על פרטיו. חברת 'מודיעין אזרחי בלדרות' הינה חברה מובילה אשר נוהגת ונהגה בהתאם לנהלים במקרה זה. החברה קיימת כ-13 שנה וזהו המקרה הראשון והיחיד מסוג זה מאז היווסדה – הרבה פחות מהסטטיסטיקה העולמית בענף זה, וזאת בזכות התנהלות מבוקרת וקפדנית לאורך השנים. כולי תקווה שהמשטרה תמצה את החקירה במהרה ותפענח את מה שקרה על מנת שנלמד ונפיק לקחים".
ממשטרת ישראל נמסר: תיק החקירה עודנו מתנהל, כלל כיווני החקירה נבדקים, ומטבע הדברים לא נוכל לפרט אודותיו או אודות פעולות חקירה המתבצעות במסגרתו. משטרת ישראל מנהלת חקירות במקצועיות וביסודיות, וכך מנוהלת גם חקירה זו, כשהמטרה אחת היא: הגעה לחקר האמת. ללא קשר לחקירה זו או אחרת, נדגיש כי שחרורם של חשודים בתנאים מגבילים במהלך החקירה אינו מעיד כלל על תוצאותיה.