ב-31 בדצמבר התכנסו בני משפחה וחברים באלפי בתים ברחבי הארץ כדי לחגוג את נובי גוד, ערב ראש השנה החדשה של דוברי הרוסית. סביב שולחנות עמוסי האוכל, כוסות יין מבעבע ועץ אשוח, הם נפרדו מהשנה החולפת וקיבלו את פניה של 2022.
גם בתא מספר 17 באגף סביון שבכלא נווה תרצה הייתה חגיגה. מורן (שם בדוי), אחת האסירות באגף, אומרת שהייתה אווירה נהדרת בסטנדרטים של הכלא. האסירות שרו וצחקו, היו סלטים ושניצלים. יין מבעבע בכוסות קריסטל לא היה, אבל כן מזגו פנטה וקולה לכוסות פלסטיק. "שמפניה? מה פתאום, אסור להכניס אלכוהול לכלא, רק שתייה קלה", אומרת מורן. "גם לא היו זיקוקים בחוץ, אבל ירד גשם והיה נחמד לשמוע את הטפטוף שלו. העיקר ששרנו, צחקנו. זה היה הכי טוב שיכולנו לעשות בתנאים שאנחנו חיות בהן".
אבל אחת האסירות בתא, פאינה קירשנבאום - בעבר מזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו, חברת כנסת וסגנית שר הפנים – לא מצאה סיבות לשמוח בנובי גוד הראשון שלה מאחורי הסורגים. "פאינה הייתה נורא עצובה", מספרת אסירה אחרת, חגית (שם בדוי). "אני מתארת לעצמי שהמעמד הזה היה קשה לה, היא בטח הייתה מעדיפה לחגוג את השנה החדשה עם המשפחה שלה. ניסינו לעודד אותה, שרנו קצת שירים ברוסית, עשינו לה שמח. לראות את פאינה קצת מחייכת היה שווה את כל המסיבה הזו".
מי שהייתה אחראית על קופה קואליציונית של עשרות מיליוני שקלים, מהם לקחה לכיסה ולכיסי מקורביה, מרוויחה כיום 25 שקלים על חמש שעות עבודה במטבח. "האוכל שלה הוא לא מהסוג שאני אוהבת, אבל לזכותה ייאמר שהיא משקיעה ומבשלת טעים, לא במקרה עשו אותה אחראית בישולים כמו שהייתה ציפי רפאלי", אומרת חגית. "היא בת 66, לא קל בגיל שלה להיות בכלא. בחורות צעירות מסתגלות מהר יותר למציאות החדשה, אבל לפאינה ייקח עוד זמן להבין את השגרה כאן ובאמת להתאקלם. עשר שנים זה נצח בכלא. כרגע היא מבשלת ובוכה".
רק לפני כשלושה שבועות הגיעה קירשנבאום עם בנה טמיר ובעלה מיכאל, חשמלאי בגמלאות, לשערי נווה תרצה. בשעות הבוקר של ה-15 בדצמבר היא יצאה מרכבה לבושה בחליפת טרנינג בצבע תכלת, בידה שקית נייר קטנה. היא התחבקה והתנשקה עם הבעל והבן, ואז עלתה במדרגות מלווה בסוהרים ונעלמה מאחורי הדלת. ברקע של הסצנה הקצרה הזאת - המעבר מהחופש למאסר נמשך פחות מ-30 שניות - נשמעו צעקות הצלמים שרבו ביניהם על הפריים האחרון של פרשת השחיתות השלטונית מהגדולות שהיו בישראל.
החוקרים רצו את הראש של איווט
התמונות האחרונות בדף הפייסבוק של קירשנבאום צולמו ימים ספורים לפני שעוכבה לחקירה. אי אז, בדצמבר 2014, היא השתתפה בחגיגות חנוכה של הקהילה היהודית במוסקבה. "נתתי ראיונות לאחת מסוכנויות החדשות החשובות ברוסיה ונפגשתי עם בכירי משרד הפנים לקידום שיתופי פעולה בתחומים שונים", דיווחה. באחת מהתמונות היא נראית כותבת במחברת גדולה, מאחורי שולחן עץ גדול, על רקע חלון רחב וגבוה המשקיף על יער מושלג.
היום היא חולקת תא עם עוד שתי אסירות. אחרי כיבוי האורות, בעשר, היא צופה בחדשות או בתכניות בישול בטלוויזיה. לפעמים היא קוראת, וכמעט מדי יום כותבת כמה שורות ביומן על חייה בכלא. לדברי האסירות הוא עשוי להפוך יום אחד לספר אוטוביוגרפי.
קירשנבאום לא נמצאת לבד כמעט אף פעם. אחת משותפותיה לתא היא תומכת אסירות, אסירה ותיקה שמשגיחה עליה כדי לוודא שלא תפגע בעצמה, ולהבדיל - שאף אחת מהאסירות לא תנסה לסחוט אותה. "קורה שאסירות מסוכנות דורשות מאסירות חדשות לממן להן קניות בקנטינה או להעביר כסף לחשבון הבנק שלהן או של המשפחה שלהן", מספר קצין בכיר בשירות בתי הסוהר. "פאינה שובצה באגף סביון, כמו ציפי רפאלי לפניה, גם כדי למנוע מאסירות לסחוט אותה בתמורה להגנה על חייה".
אחד הדברים האחרונים שעשתה קירשנבאום כפוליטיקאית לפני פרוץ הפרשה היה קידומו של חוק ההדחה הידוע כ"חוק זועבי"; כותרות ראשיות סיפרו על דרישתה לגרש מהכנסת את חנין זועבי, מי שהייתה אז ח"כ מטעם בל"ד. זועבי עצמה הורשעה ב-2021 בעבירות של ניסיון קבלת דבר במרמה וזיוף בהקשר למסמכי דיווח של בל"ד למבקר המדינה, ונגזרו עליה מאסר על תנאי וקנס; השבוע, קצת יותר משמונה שנים מאז ששתיהן כיכבו בחדשות, קירשנבאום ביקשה לעבור מבישול לתפירה. "היא אומרת שהיא יותר מקצועית בזה", מספרת מורן.
קירשנבאום מרוויחה 25 שקלים על חמש שעות עבודה במטבח. "לזכותה ייאמר שהיא משקיעה ומבשלת טעים", אומרת אחת האסירות באגף. "לא במקרה עשו אותה אחראית בישולים כמו שהייתה ציפי רפאלי"
אין הפתעות בלו"ז של קירשנבאום. מדי בוקר היא תקום בחמש וחצי לספירה, בשעה שבע תאכל ארוחת בוקר, ב-12 תתייצב שוב לספירה וכך גם בשעה חמש. "היא כמו כל האסירות כאן - עושה ספונג'ה, מנקה את המסדרון, שוטפת כלים. פה כולן שוות, והיא עצמה מדברת איתנו בגובה העיניים ולא מרימה את האף", מדווחת חגית.
האסירות מספרות שהימים הראשונים בכלא היו קשים לקירשנבאום. היא התקשתה עם ספירות הבוקר ועם המטלות, שוחחה בכל הזדמנות עם ילדיה ובעיקר נראתה שבורה. "נווה תרצה זה כלא קשה, זה ג'ונגל, ופאינה יכולה להיות כאן לפחות חמש שנים גם אם הערעור שלה יצליח", אומרת חגית. "אני חושבת שהיא מפחדת לא לשרוד את המאסר, לחלות ולמות בכלא".
אולי קירשנבאום מוצאת נחמה בכך שנגד שלושת ילדיה, שנחקרו גם הם במה שזכור כפרשת ישראל ביתנו, לא הוגשו כתבי אישום. בתה רנית נעצרה ונחקרה כחשודה בלקיחת שוחד; בכתב האישום נטען כי כחלק משיטת שוחד והעברות הכספים בין קירשנבאום ואנשי ישראל ביתנו לבית תנועת עזרא העולמית, בנה טמיר הועסק בתנועה באופן פיקטיבי. נטען גם שהצטרף לאמו לטיול בניו יורק על חשבון התנועה, על פי דרישתה, כחלק מהשוחד. אחותם של השניים, מיטל פרנק, נחקרה בחשד שנתפר לה תפקיד בהתאחדות מגדלי הבקר בתמורה לתקציבים שהעבירה אמה. שמותיהם של השלושה עלו בתקשורת ובבתי המשפט, אבל בסופו של דבר לא דבק בהם רבב.
המשפחה אינה מבקרת כרגע את קירשנבאום, שכמו יתר האסירות אינה רשאית לקבל מבקרים מאז התפרצות האומיקרון וגל ההדבקה האדיר. בינתיים היא מחכה לדיון של בית המשפט העליון בערעור שהגישה ולא מודה בשום דבר, גם לא בדיסקרטיות. האסירות מספרות שהיא רואה עצמה קורבן במלחמה של המשטרה נגד ליברמן וטוענת שהיא חפה מפשע. חגית מספרת ששמעה אותה אומרת, "תפרו לי תיק. החוקרים רצו את הראש של איווט (ליברמן), וכשאמרתי להם שאין לי מושג מה הם רוצים ממני, הם סימנו אותי. עשו לי ציד מכשפות. אני לא פושעת ולא עבריינית. הכל שקרים".
בערך חודש לפני שנכנסה לכלא חגגה משפחת קירשנבאום את חתונתו של טמיר, במה שהייתה בוודאי שמחה מהולה בצער. אביגדור ליברמן עצמו תקף פומבית במספר הזדמנויות את חומרת העונש שהוטל על קירשנבאום, ומקורבים לשניים אומרים שהיחסים ביניהם נותרו טובים ברמה האישית. השבוע אפילו היה בסביבתה של קירשנבאום מי שאמר בקריצה שליברמן עוד יגיע לבקר אותה בכלא.
טיסות, מוצרי חשמל ומזומנים בתוך ערכות של "אהבה"
"פרשת השחיתות בישראל ביתנו" התפוצצה ב-24 בדצמבר 2014, כשקירשנבאום עוכבה לחקירה. לרגע הזה קדמו שתי שנות חקירה סמויה של יחידת להב 433, שנעזרה בין השאר בעדי מדינה כדי לחשוף את שיטת הפעולה של קירשנבאום ושל אחרים מישראל ביתנו.
"אני חושב שהפכו את פאינה לשעירה לעזאזל", אומר בוריס פרלמן, לשעבר מנהל סניף מודיעין במפלגת ישראל ביתנו. "יש שם דברים נסתרים שלא קשורים אליה, אלא למפלגה שלה ואולי למוצא שלה"
כל מפלגה מקבלת תקציב קואליציוני כדי לממש את מטרותיה ולדאוג לציבור הבוחרים שלה. כמזכ"לית המפלגה, לקירשנבאום הייתה הסמכות להקצות כראות עיניה כספים קואליציוניים בסך מצטבר של מאות מיליוני שקלים, והיא בחרה להקצות שניים מהמילונים לעצמה ולמקורביה. את דרכו של הכסף אל מחוץ לקופת המפלגה הסוותה קירשנבאום במהלך מתוחכם: הכסף הקואליציוני נמצא במשרד האוצר, וכשמפלגה מוצאת לנכון לתמוך בארגון מסוים, האוצר מעביר את הכסף ישירות לאותו ארגון. אבל קירשנבאום ודאוד גודובסקי, ראש המטה של ישראל ביתנו, יצרו פניית פרסה פיננסית. ארגונים שקיבלו סכומים גדולים החזירו חלק מהם לקירשנבאום ולגודובסקי בצורת טיסות לחו"ל, מוצרי חשמל, ייעוץ תקשורתי וגם כסף מזומן, שאותו כינו "ירוק".
בגזר הדין כתב השופט ירון לוי: "הנאשמת השתמשה בתנועת הנוער 'עזרא' למימון טיול משפחתי, בהרכב מורחב, לארצות הברית ולקנדה. בנסיעה פרטית זו הרהיבה הנאשמת עוז וביקשה ממנכ"ל עזרא, אלינסון, לרכוש עבודה מצלמה משוכללת ששימשה אותה בנסיעה, ומחשב נייד יוקרתי. בעמותת 'איילים' השתמשה הנאשמת למימון יחסי ציבור אישיים עבורה, תמורת כ-218 אלף שקלים. שיאה של תעוזת הנאשמת - בשימוש הנלוז שעשתה בחברה לפיתוח השומרון לתיעול כספים קואליציוניים שהייתה אמונה על חלוקתם לציבור לצורך מימון חלקה במיזם ייבוא סיגריות דקות בטעמים, למטרות רווח כלכלי".
מוצי דהמן, ראש המועצה האזורית של ים המלח ואחד מעדי המדינה בפרשה, העיד שקירשנבאום הייתה מעבירה כסף למועצה, והוא מצדו היה מעביר בתוך ערכות של מוצרי "אהבה" בין 90 ל-200 אלף שקלים במזומן לישראל יהושע, לוביסט שעבד עם ישראל ביתנו, שהעביר את הכסף לקירשנבאום. חוקרי המשטרה אפילו הלכו לוודא בבנק הדואר שסכומים כאלה אכן יכולים להיכנס לערכה של "אהבה".
480 מעורבים נחקרו בפרשה, ביניהם רבים מאנשי ישראל ביתנו. באוגוסט 2017 הגישה פרקליטות המדינה כתבי אישום ראשונים בפרשה, ביניהם נגד קירשנבאום, שהואשמה בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. למרות שאותו מוצי דהמן סיפר לחוקרים שאביגדור ליברמן ידע וגם אישר את העברות הכספים, יו"ר המפלגה מעולם לא נקרא לעדות. זה לא מנע ממנו ומחברים אחרים במפלגה לטעון כי מדובר בחקירה פוליטית שמטרתה לפגוע בשמה הטוב של ישראל ביתנו ובעומד בראשה.
מלבד קירשנבאום, 16 מעורבים נוספים בפרשה הורשעו במגוון עבירות. סטס מיסז'ניקוב, מי שהיה שר התיירות, הורשע במרמה והפרת אמונים ונגזרו עליו שנה ושלושה חודשי מאסר בפועל; דאוד גודובסקי הורשע בבקשת שוחד, לקיחת שוחד והלבנת הון, ושילם בשש שנות מאסר; רמי כהן, ממייסדי המפלגה ומי ששימש בעבר כמנכ"ל משרד החקלאות, הורשע בקבלת שוחד (30 חודשי מאסר); אלכס ויז'נצר, מי שהיה בין השאר יו"ר דירקטוריון החברה הממשלתית נת"ע, הורשע בקבלת שוחד (שנתיים מאסר בפועל וקנס בסך 859 אלף שקלים).
בחודש מרץ השנה הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את פאינה קירשנבאום בלקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס. היא זוכתה משוחד באישום אחד. ביולי נגזרו עליה עשר שנות מאסר בפועל, קנס בגובה 900 אלף שקלים וחילוט בסך מיליון שקלים. עונש חמור כל כך לא נגזר מעולם על איש ציבור שהורשע בפלילים בישראל.
באוגוסט 2021 הגישה קירשנבאום באמצעות עורכי דינה גיורא ואורן אדרת ערער לבית המשפט העליון בטענה כי העונש אינו מידתי, ולא מן הנמנע שחלק מהאסטרטגיה של עורכי הדין תהיה השוואה לפרשות שחיתות קודמות של אנשי ציבור שנענשו באופן פחות מחמיר – מאריה דרעי ועד אהוד אולמרט (ואולי שוב עד אריה דרעי).
התביעה, שביקשה לגזור על קירשנבאום מאסר של 10-12 שנים, נימקה את דרישתה בשיטתיות של מעשיה, הימשכותם שנים ארוכות והפסקתם רק בעקבות פרוץ החקירה הגלויה. בפרקליטות ייחסו חומרה רבה גם לעובדה שלקחה שוחד משמונה גורמים שונים, לסכומים – קירשנבאום לקחה לעצמה והלבינה יותר מ-2 מיליון שקלים והורשעה בעבירות מס בהיקף של יותר מ-570 אלף שקל.
"מעשי השחיתות של הנאשמת משקפים פגיעה ברף הגבוה ביותר בערכים מוגנים, בסיסיים ומוסכמים באופן רחב בחברה הישראלית, של יחס שוויוני ומניעת העדפת מקורבים על פני מי שאינם כאלה", כתב השופט לוי בגזר הדין, "לא ניתן להפריז בחומרת התנהגות הנאשמת הממחישה את אחד המאפיינים המקוממים והמסוכנים של שחיתות שלטונית, מצב בו השלטון משרת את עצמו, או קבוצה קטנה של מקורבים ומקבל החלטות משיקולים זרים".
אבל לך תדבר על זה
אם להתרשם מהמתרחש ברשת בשפה הרוסית, רבים מאמינים שנעשה עוול לקירשנבאום. בין יוצאי ברית המועצות יש מי שמשוכנעים כי נענשה בחומרה בגלל המוצא שלה, המבטא שלה ושמה. הכל מתערבב כאן – רומן זדורוב עם אהוד אולמרט, אריה דרעי עם אברהם הירשזון, טענות לגזענות בשיר החדש של עומר אדם, "קקדילה", ודיבורים על חוסר סולידריות של הפמיניסטיות כשמדובר באישה "רוסייה". אין כאן דיון על העבירות שלה ושל מקורביה, אלא על כך שמחבלים מקבלים עונשים קלים יותר ושאף פוליטיקאי מושחת אחר לא נענש כך.
"אני חושב שהפכו אותה לשעירה לעזאזל", אומר בוריס פרלמן, עורך דין ומי שהיה מנהל סניף מודיעין במפלגת ישראל ביתנו בין השנים 2011-2020. "אני נמנע מלהתייחס לעבירות עצמן, כי היה פה בית משפט ואנחנו במדינת חוק, אבל אני חושב שהעונש שקיבלה הוא לא מידתי".
עסקן לשעבר בישראל ביתנו: "היו בפרשה דברים שאם היו נעשים לא לדוברי רוסית, זה לא היה עובר בשתיקה. אנשים מפחדים להתבטא, כי ברגע שאתה מדבר נגד העונש שקיבלה פאינה אומרים לך שגם אתה מושחת"
למה זה קרה לדעתך?
"יש שם דברים נסתרים שלא קשורים כל כך אליה, אלא למפלגה שלה ואולי למוצא שלה. היא לא רצחה אף אחד ויש דרכים לטפל בסוגיות האלה מלבד עונשים כל כך כבדים, כי אין פה הרתעה. מי שגונב יגנוב, מי שמועל – ימעל".
איך השפיעה הפרשה על ישראל ביתנו?
"המפלגה מאוד נפגעה. אני זוכר את התקופה ההיא, לפני הבחירות. אתה מסתובב בהתנדבות לשכנע אנשים להצביע לנו, וכולם אומרים לך 'אתם מפלגה של גנבים'. אז עוד הייתי בטוח שזה ייגמר אחרת, קיוויתי שהיא תזוכה. ממה שאני מתרשם, לא אותה חיפשו לתפוס אלא מישהו גבוה יותר בסולם. אני לא יודע מה היה שם, אבל מה שקרה הוא עונש קולקטיבי לכל המפלגה. לא סתם הפרשה יצאה שנייה לפני הבחירות".
"עשר שנות מאסר בפועל הן עונש חמור מאוד ונדיר מאוד בפרשת שוחד, על אחת כמה וכמה כשמדובר באישה", אומר דניאל חקלאי, בעל משרד עריכת דין המתמחה בין השאר בייצוג בתחומי המשפט הפלילי ובעבירות צווארון לבן. "צריך לומר גם שהשופט ירון לוי נחשב למחמיר, וייתכן שהעליון יוריד את העונש לשמונה או תשע שנים. נכון גם שבהשוואה למקרי שחיתות אחרים זה עונש כבד בהרבה, אבל יש לבחון את הנסיבות. אולמרט, למשל, הורשע בקבלת שוחד של 600 אלף שקלים מהיזם של הולילנד, בית המשפט הטיל עליו שש שנות מאסר בפועל, ואז בעליון הוא זוכה מחמת הספק. מה שנשאר זאת פרשת שוחד אחרת, קטנה יותר, על סך 60 אלף שקל. זה חמור, אבל זה לא 600 אלף, וזה היה גם חד פעמי. על זה הוא קיבל שנה וחצי והוסיפו לו עוד תשעה חודשים על הפרת אמונים בפרשת מעטפות ועל שיבוש חקירה.
"פרשת קירשנבאום לא הייתה עניין חד פעמי, ומדובר במיליונים, היקף עצום של נותני שוחד ואנשים שהיא סיבכה בפלילים, חלקם על לא עוול בכפם, נגדם התיקים נסגרו אחרי תקופה של עוגמת נפש. ישנה גם העובדה שמדובר בכספי ציבור שהיא חגגה עליהם, ועשתה את זה לאורך שנים. המכלול הזה הופך את המקרה של קירשנבאום לחמור ושונה מהאחרים. היא גם לא כפרה ולא הודתה בכלום. אבל הענישה היא לא רק בשבילה: היא גם שולחת מסר מחנך לחברה, יש בה היבט של הוקעה וסלידה".
בשורה התחתונה, עשר שנים – מוצדק או מוגזם?
"בשקלול הדברים אני עדיין חושב שהיא קיבלה יותר מדי".
"מה שקרה לקירשנבאום וגודובסקי קשור למוצא שלהם. כל הדבר הזה נקרא 'פרשת ישראל ביתנו' כי היה שם ניסיון להדביק אותה על מגזר מסוים", אומר עסקן לשעבר במפלגה. "כשאני הצטרפתי למפלגה, לפני שליברמן נהיה יקיר השמאל, אנשים כתבו לי שאני מושחת. זאת הייתה הדבקה המונית, אני מכיר אנשים שנחקרו ונפגעו בפרשה הזאת. היה בעלים של אתר אינטרנט ברוסית שהואשם כבעל אג'נדה פוליטית כאילו אין 'ישראל היום'. הוא נעצר, עיקלו לו את כל החשבונות, אשתו לא יכלה ללכת למכולת, אפילו עיקלו את החשבון של חמותו שגרה בקריות ועובדת בניקיון. אני חושב שהיו בפרשה הזאת דברים מטורפים שאם היו עושים אותם לא לדוברי רוסית, זה לא היה עובר בשתיקה. אנשים מפחדים להתבטא לגבי זה, כי ברגע שאתה מדבר נגד העונש שקיבלה פאינה אומרים לך שגם אתה מושחת. המיתוג של הפרשה כמפלגתית לא מאפשר להתבטא על זה. היו צריכים לקרוא לזה 'פרשת פאינה קירשנבאום'".
אבל הכסף הקואליציוני היה של המפלגה, המעורבים בפרשה היו מהמפלגה.
"אפילו לא חצי מכתבי האישום היו נגד אנשי ישראל ביתנו מובהקים. זאת לא 'פרשת ישראל ביתנו'".