לפני כחודש אישרה הממשלה תכנית רחבת היקף תחת הכותרת "תכנית להקלה על עסקים קטנים בתחילת דרכם". התכנית, כמשתמע משמה, שואפת להפחית את העומס הביורוקרטי והכלכלי על מי שמכונים לעתים "הלב הפועם של המשק", ונמצאת בתהליכי ניסוח במשרדי הממשלה לקראת תחילתם של תהליכי חקיקה שונים בחודשים הקרובים. אולם בין הבשורות על הקלה "דרמטית" מסתתר סעיף חדש-ישן, שיקר לליבם של שרי הכלכלה הקודמים, ומשמעותו שנויה מאוד במחלוקת – שינוי שיטת החישוב של השעות הנוספות המשולמות לעובדים, באופן שנועד לחסוך כסף למעסיקים.
כבר ב-2012 הורה שר התמ"ת דאז (היום הכלכלה), שלום שמחון, על הקמת ועדה שתבחן את שינוי שיטת החישוב של השעות הנוספות של העובדים במשק. כיום, על פי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה, כל עבודה בשעות העוברות את מכסת השעות של תשע שעות ביום, או 43 שעות בשבוע, מוגדרת כהעסקה בשעות נוספות, ומזכה את העובד בגמול. לרוב מדובר בתוספת של 25 או 50 אחוזים לשכר השעתי.
שמחון רצה להפוך את החישוב על פיו. במקום החישוב היומי והשבוע – חישוב חודשי. המעסיק יחויב לשלם שעות נוספות רק מהשעה ה-186 בחודש. המשמעות המידית – ניתן יהיה להעסיק עובדים במשך 12 ו-14 שעות ביום מבלי לשלם להם יותר. הקלה למעסיקים, כאב ראש וכאב לב לעובדים.
עוד ב-mako כסף:
- המפה שמוכיחה שכדאי לכם להשקיע בהודו
- איפה המקום הכי זול לקנות בו מכונת קפה?
- מה הייתם יכולים לקנות בכסף שבזבזתם על בשר?
יורשיו של כחלון במשרד, נפתלי בנט ואריה דרעי, תמכו בשינוי. אבל בין אם מפאת כהונתם הקצרה, ובין אם בעקבות התנגדות של הציבור וההסתדרות, השינוי הפך למציאות. כעת הוא עובר כבדרך אגב, במסגרת מהלך גדול יותר. לקחי העבר מלמדים שמה שיוגדר כפיילוט, צפוי לשנות לגמרי את תנאי העבודה במשק.
"למעסיקים בהיי-טק זה יהיה בוודאי שינוי מבורך. מי שעובד לפי משימות, הזמנות ודד-ליינים צריך שהעובדים שלו יעבדו מסביב לשעון כדי לספק שירותים בזמן. אם הם לא יצטרכו לשלם להם אקסטרה, מה טוב מבחינתם", מסביר עורך הדין מורן קורן, מומחה לדיני עבודה. "הבעיה היא שהעובדים הכי חלשים במשק עובדים בשכר שעתי - מאבטחים, סטודנטים, נהגי משאיות. השינוי הזה הולך לפגוע בהם. לא רק שהשכר שלהם פוטנציאלית יקוצץ ב-20 עד 30 אחוז, המעסיקים יוכלו להגמיש את שעות העבודה באופן שרירותי מבלי שיצטרכו לשלם".
איך יפגעו העובדים החלשים? דמיינו את התרחיש הסביר הבא: אתם עובדים בחברה שמתקינה מזגנים בבתי עסק. החברה עובדת על פי הזמנות, כשיש הזמנות – יש עבודה, כשאין – מסדרים את המחסן והולכים הביתה. נאמר ובחצי החודש הראשון קיבלה החברה הזמנות מחמישה בתי עסק, וכתוצאה מכך עבדתם 12 שעות ביום במשך שבועיים, בשכר של 30 שקל לשעה. לאחר מכן, לא הגיעו הזמנות, וחוץ מלסדר את המחסן לא היה מה לעשות – 4 שעות ביום במשך עוד שבועיים. לצורך החישוב נוסיף עוד שני ימי עבודה מלאים של 8 שעות (ממוצע ימי העבודה בחודש הוא 22). בשיטת החישוב הנוכחית שכר הברוטו שלכם יעמוד על 6,180, בעוד בשיטת החישוב שמנסה הממשלה להחיל, שכר הברוטו שלכם יעמוד על 5280 בלבד. ירידה של 14.5% בשכר, חסכון של 900 למעסיק על כל עובד. לאן הכסף הזה ילך? מי מבטיח שהלקוח יהנה מהחסכון הזה? לא ברור.
"כמה שעות בן אדם אמור לעבוד?"
אלברט סופר
מדריך נוער בסיכון
שכר: 28 שקל לשעה
אלברט סופר הוא מדריך נוער בסיכון עם וותק של 11 שנים. הוא עובד כיום במעון נווה חורש לאבחון נערים בסיכון, שתפקידו להיות המקלט הראשוני עבור נוער במשבר, להכניסם למסגרת זמנית של חודשיים-שלושה וללוות אותם הלאה למסגרת הבאה.
"אנחנו, המדריכים, עובדים במשמרות. אלו יכולות להיות משמרות שמתחילות באחת בצהריים ומסתיימות למחרת בבוקר ויכולות להיות כאלו שמסתיימות בערב", מספר סופר. אוכלוסיית מדריכי הנוער, כמו רוב רובו של הסקטור העוסק בעבודה סוציאלית על שלל סוגיה, לא מרוויחה הרבה. השער השעתי עומד על 28 שקלים בלבד.
"אם החוק יעבור אין לי מה לחפש בעבודה הזאת"
רז ימין
פועל במפעל צל"פ לייצור עטיפות למוצרי מזון באשקלון
שכר: 27 שקל לשעה
צפוי להפסיד: כשליש מהשכר החודשי
עובדי המשמרות הם בעלי הסיכון הגבוה ביותר להיפגע משינוי שיטת החישוב. עבור חלקם השעות הנוספות מהוות כמעט 50 אחוז מהשכר. כזה הוא רז, בן 28 מאשקלון, נשוי ואב לשתיים. בצל"פ, מפעל הדפוס שבו הוא עובד, שמייצר עטיפות ואריזות למוצרי מזון, כבר התנהל מאבק בין ועד העובדים להנהלה על טיב השכר, והעבודה בו כרוכה במאמץ פיסי ארוך, לעיתים כזה שחורג אל מעבר לשמונה שעות ביום.
"אנחנו עובדים במשמרות, בוקר צהריים ולילה. משמרת היא בערך שמונה שעות, אבל מי שצריך עוד כסף יכול להישאר מעבר. עובדים במפעל עושים בין 180 ל-200 שעות בחודש, אנחנו לא מתחשבנים עם הכמות הגלובלית". לדברי רז הוא עושה באזור 70 שעות נוספות בכל חודש, מה שמהווה 35% מהרכב השכר שלו. על פי החישוב הגלובלי, הן יהיו רק 7.5%. "אם חוק כזה יעבור, אין לי מה ללכת לעבודה. אני אעזוב כאן ואחפש משהו אחר, חד וחלק".
"השעות הנוספות הן מה שעושה את ההבדל"
מנואל רמירס
מחסנאי במפעל "ג'אנה" בנצרת עילית
שכר: 28 שקל לשעה
צפוי להפסיד: 700 שקל בחודש
גם שכרו של מנואל רמירס, 39, מחסנאי במפעל "ג'אנה" בנצרת עילית, מתבסס על תוספת השכר מהשעה התשיעית. "בזמנו, כשעבדתי במפעל עצמו ולא במחסן, היינו עושים מעל ל-60 שעות בשבוע. הסכמנו להאריך את המשמרת ל-12 שעות כדי להרוויח את הכסף של השעות הנוספות".
כיום מנואל עובד בממוצע 220 שעות בחודש, הרבה מעל הכמות של משרה מלאה. ועדיין, אם נחשב את תוספת השכר משעות נוספות על פי החישוב הגלובלי, מדובר בקיצוץ משמעותי. "אני עושה כיום 70 שעות נוספות בחודש. לפי החישוב החדש יהיו לי רק 25. זה בערך 700 שקל. זה יכול לעשות את ההבדל בין שמים לארץ".
"הסקטור הפגיע ביותר ממשיך להיפגע"
"אני חושב שזה מאוד נבזי", אומר ד"ר איציק ספורטא, מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב. "הרי זה ברור שהממשלה רוצה להעביר את החוק הזה ומפחדת מהשיח הציבורי הזועם, אז היא מעבירה אותו בדלת האחורית, באמצעות תכנית שעל פניו אמורה להקל על העסקים הקטנים. זה בכלל מוזר שהממשלה פועלת נגד עצמה, הרי יש את חוק שעות עבודה ומנוחה, לא? אז איך אפשר פתאום לעבור עליו באמצעות תכנית כזו? זה לעג לרש. מי שעובד לפי שעה גם ככה לא מרוויח משהו, הסקטור הפגיע ביותר בישראל ממשיך להיפגע".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר שעות נוספות כשעות עבודה שבוצעו מעבר לשעות העבודה הרגילות היומיות או השבועיות. לכן כיום, בהתאם לסעיף 1 לחוק המגדיר "שעות נוספות" ולסעיף 16(א) שעניינו תשלום גמול שעות נוספות , בסיס חישוב הגמול בעד שעות נוספות מושתת על ראייה יומית או שבועית. משרד הכלכלה והתעשייה מוביל צוות בין משרדי הבוחן תיקונים אפשריים לחוק נוכח צרכי העובדים והמעסיקים במשק. בין היתר נבחנו חלופות המאפשרות גמול שעות נוספות בחישוב חודשי. טרם גובשו המלצות סופיות בנושא.