בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול (ראשון) תביעת ענק בסך 800 מיליון שקל שהגישה חברת דירות יוקרה, בשליטת האחים משה ויגאל גינדי, נגד קבוצת מגדל. החברה האשימה את מגדל בכך שסיכלה את הקמת שוק האוכל בקניון הזהב בראשון לציון. במקביל, בית המשפט קיבל תביעה נגדית של מגדל נגד דירות יוקרה, שבה דרשה פיצוי על אובדן הכנסות. התביעה הופנתה נגד החברות מגדל חברה לביטוח, מגדל מקפת קרנות פנסיה וחברת פל-בית המגן, המחזיקות יחד ב-75% מהקניון, בעוד שדירות יוקרה מחזיקה ב-25% הנותרים.
הסכסוך התמקד בהקמת והפעלת קומה מינוס 1 באגף החדש של "קניון הזהב" בראשון לציון, ובתשלום עבור רכישתה. לפי הסכם בין מגדל לדירות יוקרה, רכשה מגדל 75% מהקניון, כולל שלב ב' שטרם נבנה וכלל 4 קומות מסחר, מקומה מינוס 1 ועד קומה 2. התמורה הכספית התבססה על הכנסות ורווחים מדמי ניהול, וניהול הנכס נותר בידי דירות יוקרה.
דירות יוקרה התחייבה להשלים את בניית האגף החדש, שאכן הושלמה ב-2013. עקב אתגרי רישוי והצורך בניידות זכויות מקרקעין נוספים של דירות יוקרה, ההיתר לאכלוס קומה מינוס 1 ניתן רק באוגוסט 2015, כשנתיים לאחר אכלוס שאר הקומות באגף.
באותה תקופה החלו חילוקי דעות בין השותפים לגבי אופי הקומה. בסוף 2015 שלח משה גינדי מכתב למגדל ושותפותיה, בו הצהיר על כוונתו להפוך את קומה מינוס 1 למרכז קולינרי גדול. מגדל השיבה שהיא מתנגדת למהלך והוא לא תואם עמה. הוויכוח נמשך בזמן שדירות יוקרה קידמה את המהלך בהסכמי שכירות למחסנים ובמישור התכנוני. ב-2016 אף פנתה לבית המשפט בבקשה לצו הצהרתי שיאפשר לה להקים את שוק האוכל.
בהמלצת בית המשפט, נמחקה התביעה ובמקומה הגישה דירות יוקרה תביעה על סך 800 מיליון שקל נגד מגדל ושותפותיה בגין הפרת הסכמים, סיכול הקמת שוק האוכל והיעדר תום לב. לטענת דירות יוקרה, הסכום מבוסס על התמורה המוגדלת שהייתה מקבלת ממגדל לו הוקם שוק האוכל, וכן על נזקיה הנובעים מאי הקמתו. מנגד, הגישו מגדל ושותפותיה תביעת נגד על סך כ-60 מיליון שקל בגין אובדן הכנסות מאי אכלוס והפעלת קומה מינוס 1.
השופט תמך בעמדת מגדל: "הכוונה הייתה להקים קומת קניון רגילה"
בפסק דינו, השופט יעקב שקד קבע כי התובעת, "דירות יוקרה", לא הצליחה להוכיח שניתן היה לקבל היתר להקמת שוק אוכל והפעלתו, ובכך נכשלה בהוכחת הקשר הסיבתי בין ההפרות הנטענות לנזק הנטען. השופט הדגיש כי התביעה נדחית על בסיס זה בלבד. עוד ציין כי "התובעת הצליחה להשכיר שטחים מינוריים בלבד בקומה מינוס 1". בנוסף, לגבי לשון ההסכם, השופט תמך בעמדת מגדל: "כוונת הצדדים כפי שהיא עולה מלשון ההסכם הייתה להקמת קומת קניון רגילה עם תמהיל טיפוסי של חנויות, ולא קומה המורכבת מכ-200 דוכני מזון".
השופט גם קבע כי "אם ההסכם כלל אפשרות הפעלה של שוק אוכל ללא צורך בהסכמת הנתבעות, גינדי לא היה מנסח את מכתבו כהצעה אלא מודיע על החלטת התובעת להקים את שוק האוכל במסגרת סמכויות הניהול בהסכם". כמו כן, השופט קבע כי "מנגנון חישוב התמורה עבור קומה מינוס 1 זהה לזה של יתר הקומות באגף החדש – שהן קומות קניון טיפוסי". השופט הסתמך על מספר מומחים, ביניהם הכלכלן פרופ' אשר בלס, שקבע כי מדובר בעסק בעל סיכון גבוה ולכן לא סביר לקבוע את התמורה עבורו בנוסחת התמורה שנקבעה בהסכם.
בתביעת הנגד, קבע השופט כי מגדל ושותפתה זכאיות לפיצוי מדירות יוקרה בגין אובדן דמי שכירות ורווח דמי ניהול, כפי חלקן בקומה מינוס 1, החל מיום 1.1.17 ואילך, למשך חמש שנים. דיון על סך הנזק נקבע לספטמבר, ודיון נוסף על הוצאות משפט יתקיים בשלב מאוחר יותר לאחר שהצדדים יגישו את טענותיהם.
מגדל ופל-בית המגן יוצגו על ידי עורכי הדין צבי פירון, אורן טננבוים ודני פריימן ממשרד פירון. את דירות יוקרה יוצגו עורכי הדין יוסי בנקל ואחרים.
נכתב על ידי כתבי מרכז הנדל''ן