על פי אתר פיקוד העורף, זמן ההגעה למרחב מוגן בקריית שמונה הוא "מיידי". לא 30 שניות, גם לא 15 שניות כמו בשדרות, אלא מיד. נשמעה אזעקה? כדאי להיות באותו הרגע בממ"ד. ועדיין, גם היום, אחרי עשרות שנים של רקטות וחדירות מחבלים, 40% מ-כ-23 אלף תושבי קריית שמונה הם חסרי מיגון תקני. "בעקבות ההסלמה במצב הביטחוני וירי המטחים הגובר על קריית שמונה, אנו קוראים לכל מי שנשאר בעיר, לצאת מקריית שמונה באופן מיידי", נכתב בהודעה שפורסמה על ידי עיריית קריית שמונה לתושבי העיר שנשארו בה. "יוצאים מהעיר ומצילים חיים".
קריית שמונה סופגת רקטות כבר משנות ה-60. אז היו אלה "קטיושות", ואת האחריות לירי נטלו ארגונים שונים של אש"ף. כך גם במלחמת לבנון הראשונה ב-1982. אחרי שחיזבאללה התבסס בלבנון והחל משנת 1987, נורו אלפי רקטות אל העיר, בין היתר ב-1993 - ירי שהוביל למבצע "דין וחשבון", ב-1996 - ירי שהוביל למבצע "ענבי זעם", וב-1999 - ירי שהוביל למבצע "רפואה חליפית". כך זה נמשך, עד שהגיעה מלחמת לבנון השנייה ב-2006, שלאחריה התמעט הירי משמעותית, והגזרה הייתה שקטה באופן יחסי. ירי הרקטות התחדש באפריל האחרון, כשעשרות רקטות נורו בחג הפסח אל עבר אזור הגליל המערבי.
בדצמבר 2016 פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח על ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות. בדוח נמצאו ליקויים "אשר עלולים להגדיל את הסיכון לחיי האוכלוסייה בעת לחימה", וכן "ליקויים מהותיים במיוחד נמצאו ביישובי גבול הצפון". אותם הליקויים חזרו על עצמם בדו"ח המבקר משנת 2020, כשהמבקר משייך אותם בעיקר למקלטים ציבוריים שנחשבים כשירים, למרות שלא מתקיימים בהם התנאים הפיזיים לשהייה ממושכת וארוכה, כפי שצפוי שיידרש באזורם אלו בעת מלחמה מול חיזבאללה.
בשנת 2018, הציג מי שהיה אז שר הביטחון, אביגדור ליברמן, את תוכנית "מגן הצפון", שכללה את שיפור המיגון במאות יישובים בגבול הצפון ועד 45 ק"מ ממנו, בהם גם קריית שמונה. התוכנית כוללת גם מיגון מוסדות חינוך, שדרוג מקלטים ציבוריים ועוד, והתקציב הכולל שהוקצה לה, עמד אז על 5 מיליארד שקלים.
על פי התוכנית היו אמורים לעבור מדי שנה 500 מיליון שקל לטובת יישומה, למשך 10 שנים. כמה חודשים אחר כך, הודיע שר האוצר דאז, משה כחלון, כי התוכנית יוצאת אל הפועל, וכי הפעימה הראשונה תיושם כבר בשנת 2019. אלא שבסוף שנת 2018 התפטר ליברמן מהממשלה, והתוכנית הוקפאה, לאחר שהועבר רק רבע מהסכום ב-2019, כך על פי ראשי הרשויות בצפון באותם ימים.
בספטמבר 2020 הודיעה עיריית קריית שמונה בעמוד הפייסבוק שלה כי אושר עוד חלק בתקציב תוכנית "מגן הצפון", וכי "כבר בימים הקרובים תצא לדרך התוכנית הייחודית המתוקצבת בכ-103 מיליון שקל". בשלב ראשון, היו אמורים להיבנות 600 ממ"דים בקריית שמונה וביישובי קו העימות בגבול הצפון.
3 שנים אחר כך, ב-30 ביולי 2023, פחות מחודשיים וחצי לפני פרוץ המלחמה, פרסם משרד הביטחון הודעה בעמוד הטלגרם שלו, לפיה כחלק מפרויקט "מגן הצפון", השלימו המשרד ופיקוד העורף השלימו "שיפוץ ושדרוג של 163 מקלטים ציבוריים בקרית שמונה. עשרות מקלטים נוספים ישודרגו עד סוף השנה. העבודות כוללות, בין היתר עבודות צבע, תיקון מערכת החשמל, הקמת תאורת חירום, תיקון הריצוף, החלפת דלתות וחלונות ועוד. פרויקט שדרוג המקלטים הציבוריים בקריית שמונה נאמד ביותר מ-6 מיליון שקל והוא מצטרף לבניית מאות ממ"דים, שנמשכת בישובים הצמודים לגבול עם לבנון".
"במקום שנגמור את התוכנית בעשור, נגמור אותה ב-50 שנה"
יום לאחר הפרסום הזה של משרד הביטחון, התראיין ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, ברדיו צפון, ואמר כך: "הפערים במיגון עדיין מאד גדולים. אם מישהו חושב שאנחנו יכולים לעצור ב-163 המקלטים ששופצו אז צר לי לאכזב אותו. בדוח מבקר המדינה (משנת 2020) כתוב כי 40% מתושבי קריית שמונה עדיין ללא מיגון תיקני. תוכנית המגן הצפוני זה שלב 01, מי שנמצא ממש על קו הגבול. וקריית שמונה היא קו 02. קריית שמונה, משך 36 שנים, היא העיר הכי מופגזת בעולם, ועד היום אף אחד לא חשב להתחיל רגע את מיגון הצפון בעיר הכי מופגזת".
"נכון שמשנת 2006 (מלחמת לבנון השנייה) אנחנו בשקט יחסי. אבל לפני זה יש עשרות שנים של נפילות טילים וחדירות מחבלים. הבעיה האמיתית היא בבתים המשותפים, ברגע שהבניין הוא בלוק משותף לכמה דיירים והמקלט נמצא למטה, הוא בעצם חלק מהרכוש המשותף אבל הוא עדיין שטח פרטי. בבניינים שאין ועד בית או שאנחנו רואים דייר סורר שמשתלט על המקלט והופך אותו למחסן, במקרים האלה המצב יותר קשה. אותם אנשים בבניין נשארים ללא מיגון. זה בדרך כלל שיכונים, עם אוכלוסייה ממעמד סוציואקונומי מאוד נמוך. בנוסף אנחנו יושבים על השבר הסורי אפריקאי ויש המון בניינים שלא עומדים בתקן. שבענו מדיבורים. מדברים על התוכנית הזו 5 שנים והתקציב שלה רק יורד".
לדברי יו"ר פורום יישובי קו העימות, משה דוידוביץ', "זו תוכנית שהייתה מיועדת בעיקר לממ"דים לבתים ודירות שנבנו לפני שנת 1998, אז החלו לבנות ממ"דים על פי חוק. בשנת 2021 העבירו לנו 100 מיליון שקל, בשנת 2022 העבירו לנו 250 מיליון שקל, ובשנת 2023 יועברו 100 מיליון שקל. במקום שנגמור את התוכנית הזו בעשור נגמור אותה ב-50 שנה. יש אוכלוסייה שפונתה מהבתים כי אין להם מיגון, ויש אוכלוסייה שברחה כי חיזבאללה על הגבולות.
"אני צעקתי ואמרתי שהדם יהיה על ידיה של הממשלה. דווקא הממשלה הנוכחית הייתה אמורה להיות יותר מתחשבת במצב שלנו - ודווקא היא זו שקיצצה. בשנה שעברה ממשלת בנט לפיד העבירה בשנה שעברה 250 מיליון ועכשיו יועברו 100 מיליון. זו אוזלת יד והזנחה. וזו גם אחת הסיבות שבכלל פינו תושבים מהבתים שלהם - כי אין להם מיגון. אם היה לכולם מיגון, הרבה פחות היו עוזבים את הבית שלהם והמדינה הייתה חוסכת לא מעט כסף".
פרויקט התחדשות ראשון של 216 יח"ד יצא לדרך
במקביל להיותה של קריית שמונה יעד טילים עבור חיזבאללה, העיר גם מוגדרת כאחד היישובים בעלי הסיכון הססמי הגבוה ביותר, כלומר בעלת סיכוי גבוה להינזק מרעידת אדמה, מאחר והיא ממוקמת על השבר הסורי אפריקאי. דוח מבקר המדינה ממאי 2023 בנושא היערכות הערים שלאורך השבר הסורי אפריקאי, קבע ש-93% מהמבנים שזקוקים לחיזוק בערים הללו לא חוזקו. הפתרון הכי טוב לחיזוק הכפול - עבור רעידת אדמה וירי טילים - הוא התחדשות עירונית . הריסת הבניינים הישנים, נטולי הממ"דים, ובניית חדשים.
עם זאת, מאחר וכידוע מיזמי ההתחדשות אינם רווחיים בערי הפריפריה, הם לא קודמו. כדי לנסות לפתור את נושא הכדאיות הכלכלית, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז צפון בקיץ 2021 שתי תוכניות של התחדשות עירונית , בסבסוד ממשלתי, לבניית 1,800 יח"ד בקריית שמונה. התוכניות קודמו על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, במסגרת פיילוט שנעשה בישובים בפריפריה שבהם קיים סיכון ססמי גבוה, בהשקעה של 2.5 מיליון שקל. חלק אחד של התוכנית כלל בין היתר הריסת 300 דירות ובניית תוספת של 1,650 יח"ד חדשות בבנייה רוויה. חלק נוסף, כלל את הריסתן של 60 דירות ובנייתו של 216 יח"ד חדשות, במתחם יעקב מלול בצפון העיר.
כמעט שנה וחצי לאחר מכן, בסוף שנת 2022, הודיע שר הבינוי והשיכון דאז זאב אלקין, לכמה מראשי הרשויות בפריפריה, בהן קריית שמונה, כי נבחרו לקבל מענקים לטובת מימוש מיזמי התחדשות עירונית, בהיקף כולל של כ-150 מיליון שקל. זה היה קול קורא ראשון מסוגו שפרסמו משרד הבינוי והשיכון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, וזכו בה גם שלומי, מגדל העמק ושדרות. הסיוע כלל קידום תוכניות פינוי בינוי במתחמים שנבחרו, בתיאום עם הרשות המקומית, תשלום ליזם שייבחר על ידי בעלי הדירות לביצוע המיזם בסכום של עד 35 מיליון שקל לפרויקט יחיד. בקריית שמונה, המשמעות הייתה הריסת אותן 60 יח"ד ובניית 216 יח"ד חדשות במתחם יעקב מלול. תוכנית זו נשארה היחידה מסוגה בעיר שמקודמת במסלול רשויות.
נכתב על ידי כתבי מרכז הנדל"ן.