אין תמונה
ליזי אדרי ובתה. "זכיתי לעשות משהו שאני אוהבת"
כשליזי אדרי (29) ממפוני גוש קטיף, המתגוררת בישוב ניצן ליד אשקלון, התגרשה לפני שש שנים, היא נאלצה להתמודד עם חובות ש"הוריש" לה הגרוש, שהגיעו ל-120 אלף שקל. את הרחמים העצמיים היא השאירה בצד, וכדי לפרנס את עצמה ואת בתה בת השמונה, היא הפשילה שרוולים ועבדה בניקיון בתים וכרפדת כסאות בקיבוץ.

"גרתי אצל ההורים בתקופה הזו במשך שנתיים. המזונות שקיבלתי דרך ביטוח לאומי אפשרו לי קצת לנשום, ותוך שלוש שנים סגרתי את החובות", מספרת אדרי, "תמיד אהבתי לבשל, הייתי מבשלת לחברים ולאירועים משפחתיים. בדיוק באותה תקופה נציגי עמותת 'כתף לכתף' הגיעו לאזור כדי לסייע למשפחות שנמצאות במצוקה כלכלית".

המנטורית שעבדה עם אדרי הבינה שהבישול שלה יכול להפוך לעסק, שיכול להתרומם רק בעזרת סיוע כלכלי. היא חברה את אדרי לעמותת "לתת עתיד", המסייעת לנשים בהקמת ובפיתוח עסק. "פחדתי לקפוץ למים העמוקים, אבל אביה המנטורית עודדה אותי, אמרה שגם אם אפול יש מי שיעזור לי. הייתי זקוקה לעזרה מא' ועד ת' בכל מה שנוגע לפתיחת עסק, ואביה לימדה אותי. כל מה שהיא לא ידעה לתת לי, היא שלחה את האנשים המתאימים, שיכוונו אותי", מספרת אדרי.

אדרי קיבלה הלוואה של 10,000 שקלים בריבית נמוכה, ובפרישה שהתאימה לה, אשר הספיקה לה לקניית הציוד הראשוני והקמת העסק. בנוסף היא מקבלת ליווי של מנטורית ללא תשלום, שנותנת מענה לצרכים השונים שעולים באופן טבעי בהקמת עסק.


"כמעט שנה שאני שוכרת מקום, מבשלת ומצליחה להתפרנס. עשיתי כבר אירועים ללמעלה מ-400 אנשים, ובישלתי לכולם בעשר אצבעות", מספרת אדרי, "המטבח שלי הוא בישול בוטיק מרוקאי וטריפוליטאי אותנטי. הכול בהזמנות מראש, ויש לי משלוחים, כאשר בן הזוג שלי מסייע בלוגיסטיקה. אמנם כבר מכירים אותי ויש לי לקוחות גם ממקומות מרוחקים יותר, אבל זה עדיין לא מספיק. עם זאת, אין לי ספק שאני נמצאת היום במקום הרבה יותר טוב מבחינה כלכלית ונפשית מאיפה שהייתי פעם. לא כולם זוכים לעשות משהו שהם אוהבים, ואני זכיתי".

כישלון אחד יותר מדי

עמותת "לתת עתיד" מבקשת לעזור לנשים הנמצאות במצוקה כלכלית לשפר את מצבן באמצעות יזמות עסקית זעירה. נשים ממגוון מגזרים ברחבי הארץ, רובן אימהות חד הוריות, נתקלות בתקרת זכוכית נמוכה במיוחד בכל מה שנוגע ליכולתן לצאת ממעגל העוני בו הן נמצאות ולהתפרנס כיאות.

העמותה מציעה מודל לתמיכה ביזמות המקימות עסקים קטנים, הכולל מעטפת ליווי של מנטור עסקי למשך שנה ופתרון לבעיית המימון וגיוס האשראי הראשוני. יו"ר עמותת לתת עתיד, ניסים בר-אל, מספר שהיעד שאליו הם שואפים הוא לסייע ל-1,000 יזמות בכל שנה. "יש לנו מערך של 400 מתנדבים, חלקם במוקדים טלפונים, ורובם הם מנטורים עסקיים – אנשי כספים ואנשי שיווק, שבאים מחברות גדולות במשק ועוברים אצלנו הכשרה שנועדה להתאים אותם ליזמת", הוא אומר.

בממוצע, כל יזמית נזקקת להלוואה של 20 אלף שקל. לצורך כך זקוקה העמותה ל-20 מיליון שקל בשנה, מכיוון שהיזמיות מחזירות את ההלוואה בטווח של שלוש שנים. "מודל מימון ההלוואות הניתנות ליזמות פועל בשיתוף פעולה עם בנק לאומי ובנק הפועלים. תודות למעטפת התמיכה של לתת עתיד זוכות היזמיות לדירוג אשראי גבוה יותר", מסביר בר-אל.

אולם יש נשים שהבנק מסרב להעניק להן אשראי. עבורן משתמשת "לתת עתיד" במודל מימון חוץ בנקאי רב שכבתי: הון של משקיעים חברתיים אותו מגייסת SFI (סושיאל פיינס ישראל) בראשותו של סר רונלד כהן (מייסד אייפקס פרטנרס) חברה לתועלת הציבור המתמחה בגיוס כסף לפתרון בעיות חברתיות באמצעות אג"ח ומוצרי השקעות נוספים, בשילוב של מאות תורמים "קטנים" באמצעות פלטפורמת מימון ההמונים החברתית של טריא ופילנתרופיה מסורתית.

איך אתם מסייעים לנשים הללו?
"מנטור בונה עם כל יזמית תכנית עסקית ואנחנו מספקים לה הלוואה זעירה מ-5,000 שקל ועד גובה של 40 אלף שקל למשך שלוש שנים ללא בטחונות ללא ערבויות, בריבית מסובסדת ובהתאם לתוכנית העסקית שנבנתה. במהלך שנה שלמה מלווה אותה מנטור אשר מלמד את היזמת באופן פרטני תמחור, שיווק, פרסום דיגיטלי, אופן בניית תוכנית עסקית, ומסייע לה בכל בעיה שצצה".

אין תמונה
רויטל דוקרקר חבאני. מספרה עם צדק חברתי

למי התוכנית הזו יכולה להתאים?
"הרוב הן נשים בנות 32-55 אך יש מבוגרות וצעירות יותר, רובן  חד הוריות. אנחנו מקפידים להגיע לכל המגזרים: ערביות, חרדיות, אתיופיות, מצפון ועד דרום. התוכנית מתאימה גם לנשים שהתחילו עסק ולא יודעות לנהל אותו, לכאלו שחסר להן הון עצמי לרכוש ציוד, וגם לנשים מובטלות".

את היזמיות מאתרת העמותה באמצעות העיריות, לשכות הרווחה ודרך שיתופי פעולה עם גופים כמו עמידר או עמותות כמו מעמד האישה. מלוות עסקיות בוחנות את ההתאמה של האישה לתוכנית ומבררות האם יש פוטנציאל להקמת עסק.

"אם היזמת יודעת מה היא רוצה לעשות, האם יש לה תחביב או מקצוע, האם המצב המשפחתי שלה מאפשר, אם יש לה שעות להשקיע, מה מצב הסיוע בבית (לפעמים הבעל הוא גורם חוסם בהתפתחות האישה), אם יש בעיות רפואיות שמקשות על החסמים, והאם יש להן אפשרות לפעול בשעות הפנאי. לא תמיד מדובר בעסק שיפעל במשרה מלאה, לעיתים אלו נשים שעובדות כשכירות ויכולות ליצור עסק כהשלמת הכנסה", מסביר בר-אלי.

מדוע החלטתם לעזור רק לנשים?
"נשים שנמצאות בבית כמו אימהות חד הוריות שמטופלות בילדים, יכולות להתניע את העסק בזמנן הפרטי. ויש בהן יכולות להתאים את עצמן למצבים, מה גם שיש להן פחות אגו. גברים צריכים עסק גדול, סטארטאפ. לעומת זאת, אישה חרדית שמטופלת בילדים רוצה להקים עסק זעיר כדי לסייע בהכנסה". 

אתם בעצם נכנסים למקום שבו הבנקים מסרבים לתת הלוואות?
"זו בדרך כלל אוכלוסייה ממודרת מהמערכת הבנקאית, אין להן חשבון בנק כי יש להן חוב כזה או אחר, או היסטוריה בנקאית בעייתית, והבנק לא נותן הלוואה. במקרים אלו אנו נותנים ממקורותינו. בחלק מן המקרים שבהם הבנק מוכן לתת הלוואה לנשים אלו, הגענו להסכמה עם שני הבנקים הגדולים שנותנים סכום מסוים כהלוואות בתנאים שלנו לנשים, בתנאי שיש להן חשבון בנק. אך זה מכסה רק 10 אחוז מהיזמיות".

ומי מבטיח למלווה שיקבל את הכסף שהשקיע?
"יש סיכון בהשקעה אך התורמים של "לתת עתיד" נושאים בסיכון הראשוני בעשרה אחוז. כלומר שהמלווים בפלטפורמה מאובטחים עד לרמה של 10 אחוז, באופן כזה, שהתורמים של לתת עתיד נושאים בנזק ולא המלווה של טריא. רמת האי החזר לא גבוהה מ-4 אחוזים, כך שכל הגורמים מרוויחים: היזמת מרוויחה עסק, והמלווה עושה מעשה חברתי ומסייע דרך לתת עתיד לאישה להקים עסק, ומקבל ריבית של 4.75 על פיקדונותיו, סכום שאינו יכול לקבל כרגע בהשקעה אחרת בבנק".

איך אתם פועלים מול נשים שלא מחזירות את ההלוואה?
"בחמלה מסוימת, אך עדיין פועלים ומנסים לגבות את הכסף. מאחר ומלווה אותן מנטור במשך שנה, הקשר ההדוק מונע חלק גדול מתקלות כאלה. הן מרגישות שהן קיבלו מתנה ולא תרצנה לאכזב, ולכן הן תשתדלנה לשלם את החוב שלה. אם הן נכשלות, זה יהיה כישלון אחד יותר מדי".

פחדתי לפתוח עסק, היום הוא צומח

רויטל דוקרקר חבאני (43) היא אימא לארבעה ילדים מהדר יוסף. במשך שנים היא הייתה מחוץ למעגל העבודה משום שילדה בפערים קטנים, ושניים מילדיה נולדו חולים בתסמונת רינגומלציה, כך שנאלצה לשהות רוב הזמן איתם ולטפל בהם. לפני כמה שנים החליטה שהגיעה העת לצאת לעבודה, ועבדה כספרית שכירה במספרה ליד הבית מספר שעות ביום. באחד הימים עובדת סוציאלית התקשרה להציע לדוקרקר-חבאני לימודי משפטים, רפואה ועסקים ב"אוניברסיטה בעם". שם התוודעה לעמותת לתת עתיד.

"רציתי ולא רציתי לפתוח עסק. פחדתי כי יש לי ארבעה ילדים, אבל הם דווקא דחפו אותי לזה. זו הייתה תקופה שנאלצתי לעזוב את עבודתי כשכירה משום שאימא שלי חולת אלצהיימר והייתי צריכה לטפל בה", מספרת דוקרקר-חבאני, "הגיעה אליי מנטורית בשם אריאלה, שהעמידה אותי על הרגליים ודחפה אותי למעלה. נתנה לי כלים ולימדה אותי דברים בסיסיים בהקמת עסק שלא היה לי מושג לגביהם. יש לי מחסן מאחורי הבית, שיפצנו וצבענו אותו, וכבר 5 חודשים שיש לי שם מספרה – טלי דודא".

ניסים בר-אל (יח``צ: לתת עתיד,  יחסי ציבור )
ניסים בר-אלי. מטפלים בחמלה במי שלא מצליחה להחזיר הלוואה|יח``צ: לתת עתיד, יחסי ציבור

איך את משווקת את העסק שלך?
"השמועה עוברת מפה לאוזן, חלוקת פליירים, דף פייסבוק. המספרה עובדת משלוש בצהריים עד אחת עשרה בלילה, כך אני מתמרנת בין הילדים והבית למספרה. הלקוחות מתקשרות ואני פשוט יוצאת מהבית. זה מאפשר לאימהות שאין להן זמן במהלך היום לבוא לתספורת גם אחרי שהן משכיבות את הילדים לישון. בנוסף, במספרה שלי יש צדק חברתי והמחירים מאוד נמוכים".

היית מבצעת את המהלך הזה לולא פגשת בנציגת עמותת לתת עתיד?
"זה היה קורה אבל כנראה הרבה יותר לאט. המנטורית קידמה את התהליך של הקמת המספרה, נתנה לי ביטחון, תקשרה עם מפרסמים ופרסמה אותי, ועזרה לי בכל דבר אפשרי. היום יש לי כמה לקוחות ביום, חלקן מהסביבה וחלקן לא, לאט לאט העסק שלי צומח".  

עד כה סייעה העמותה ל-760 נשים, שכבר הקימו עסק. על פי חשבונו של בר-אלי, אם יזמית אחת מרוויחה 5,000 שקל בחודש, מדובר על 60 אלף שקל בשנה לאישה אחת וכמעט 60 מיליון שקל מכל הנשים כולם. רווח כזה חוסך למדינה הנחות בארנונה ודיור מוגן. "אני מאמין שאפשר  להפוך את זה למיזם לאומי", הוא אומר. "הממשלה מתחילה לגלות עניין בפעילות שלנו. אבל זה ייקח זןמ. כרגע אנחנו ממנים את כל הפעילות מכספי העמותה והתורמים".

הנושא ידון בכנס שדרות לחברה שיתקיים ב-29 בנובמבר במכללת ספיר, במסגרת מושב "עסקים זעירים כמנוע צמיחה למשק וכפתרון לחילוץ ממצוקה כלכלית"

יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il