הפנטזיה הנדל"נית של הישראלי המצוי ב-2017 כבר לא כוללת אי בודד בלב ים. להיפך, יש בה לא מעט פינוקים. עם זאת, קיים פער בין הפנטזיה והמימוש שלה בפועל, ובפער הזה מתגלים המון דברים שלא לקחנו אותם בחשבון. ברוב המקרים גם מרוקנים לנו את החשבון (בבנק). מהם החלומות הנפוצים, ואיך הם באמת נראים במציאות?
לגור בוילה: עלויות אחזקה לדירת רפאים
בסקר שנערך בכלכליסט לפני כשמונה שנים, עלה כי כ-74 אחוז מהנסקרים היו רוצים לגור בבית פרטי. כן, ישראלים אוהבים וילות, רק שרוב הזוגות בתחילת חייהם, קונים דירת שלושה חדרים, ולאחר שנים של חיסכון וצבירת הון עצמי, הם יכולים לקפוץ למים ולקנות לעצמם וילה עם גינה. כמה זמן הם נהנים ממנה? לא הרבה.
"רוב הישראלים רוצים לגור בוילה צמודת קרקע עם שלושה מפלסים וחצר של 500-600 מ"ר", אומר חיים מסילתי, שמאי מקרקעין, "אלא שבפועל רוב האנשים מגיעים לזה בסביבות גיל 50 כאשר ילדיהם בגרו, כך שכשאדם יגיע לבית חלומותיו, ברוב המקרים משך הזמן שהוא ומשפחתו ייהנו ממנו הוא יחסית מאוד קצר".
בית שמשתרע על 250-300 מ"ר עולה הרבה: עלויות גינון, הוצאות גבוהות על מים, קירור וחימום הבית ותשלומי ארנונה כבדים. החלום הזה הוא שיעבוד לא קטן. לנקות ולתחזק בית גדול פירושו עבודה קשה או תשלום גבוה למישהו אחר שיעבוד קשה.
כשהילדים עוזבים, ההורים נשארים בבית, ונעשה שימוש בעיקר במפלס המרכזי: סלון, מטבח וחדר השינה של ההורים. שאר החדרים (לרוב בקומה השנייה) הופכים להיות מעין מוזיאון. כשזוג ההורים מתפכח מהחלום, הם בדרך כלל מוכרים את הווילה ורוכשים דירת שני חדרים בתל אביב או בעיר אחרת.
מרפסת בקומה 30: רוחות, אבק וקור
שילמנו הון כדי לרכוש דירה בקומה 30, חיכינו לרגע שבו נוכל להביט בנוף, ולהרגיש שאנחנו בקצה האולימפוס. נסו לשבת במרפסת כזו לכמה רגעים, ותרגישו איך זה לפתוח חלון כשאתם במטוס – רוחות מטורפות וקור מקפיא, אפילו בקיץ.
"מי שגר בקומה 30 לא יוצא למרפסת ורק יכול להשוויץ בנוף", אומר מסילתי ומוסיף כי לנקות את האבק, הפיח וזיהום האוויר בגובה כה רב עלול לעלות הרבה מאוד כסף, "ככל שהקומה יותר גבוהה, יש יותר רוחות, וסביר להניח שהחלון מתלכלך, אך אי אפשר לנקות חלון בגובה כזה באופן רגיל. בנוסף, משום שרוב הבניינים נבנים בגמישות מסוימת, בקומה 30 כשאתה מסתכל מטה, נראה כאילו הבניין זז קצת, וזו יכולה להיות תחושה לא נעימה".
מצב של רעידת אדמה יכול להשפיע הרבה יותר על דירות בקומות כה גבוהות, לעומת הקומות התחתונות, והיציבות של הממ"ד בדירה בקומה 30 פחותה הרבה יותר מאשר הקומה התחתונה. "מגדלי משה אביב לדוגמא, אשר הוקמו בצומת הבורסה ברחוב ז'בוטינסקי, לא הצליחו למכור את הקומות העליונות במשך תקופה ארוכה", אומר מסילתי.
מגדל יוקרה עם פסיליטיס: ים של הוצאות
אנחנו חיים בזמנים לא צנועים במיוחד, והכוונה היא לא רק לשיגעון הסלפי. אנשים רוצים לגור במגדלי יוקרה, שבהם הדירה הנאה בה הם חיים מגיעה קומפלט עם לובי מפואר, חדר כושר, מועדון ילדים, שומר, ולעיתים גם בריכה וחדר קולנוע. זה נשמע מאוד נוח ומתפנק, כאשר אין יותר צורך לצאת מהבניין כדי לשמור על כושר או לבלות, אבל כשמתרגמים את כל הנוחיות הזו לשקלים, החשבון הסופי מאוד גבוה.
"ההוצאות גבוהות במגדלים משום שיש חברת ניהול ואין לדיירים שליטה, אם יש גם פסיליטיס במגדל, הם גוזלים הוצאות נוספות בתחזוקה שלהם", אומר אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין, "כיום כשמוקם מגדל יש התניות שתהיה חברת ניהול, והשאלה היא עד כמה הם טובים ויעילים, והאם הם גם ישרים".
נוף ירוק: גניבות ושריפות
במדינה לא ירקרקה ופורחת במיוחד, כאשר יש פיסת טבע ירוק כולנו רוצים לפתוח אליה חלון.
השריפות שהיו בשנים האחרונות בבית אורן ובמקומות נוספים, עוררו פחד לגור בפאתי היישובים. מלבד השריפות, הבתים שבפאתי היישוב הם יעד אולטימטיבי לגניבות כי הכי קל לגנבים לברוח משם. רוב האנשים עדיין חולמים על בית כזה, אך ברגע שגם הם נופלים קורבן למכת הגניבות, הם מבינים שהחלום הוא הרבה פחות ירוק ממה שחשבו.
בית קפה מתחת לבית: רעש ובעיות חנייה
בעונה השלישית של הסדרה רמזור, חפר שגר מעל סניף של ארומה, מתלונן לחבריו על כך שבית הקפה לא מכבד את שעות המנוחה שלו וששנתו מופרעת עם קריאות שמם של הלקוחות מדי בוקר. בית קפה שכונתי מתחת לבית מגשים חלום עבור לא מעט ישראלים, שרוצים רק לרדת למטה ולקבל מיד את האספרסו שהם הכי אוהבים. אבל יש לכך לא מעט חסרונות: דיירי האזור נקלעים לא פעם למצוקת חנייה בגלל יושבי בתי הקפה, הרעש הסביבתי, לעיתים עד שעות מאוחרות בלילה. האם כל זה שווה קפה הפוך במרחק כמה מטרים? לא בטוח.
בית במושב או בהרחבה של קיבוץ: שעות ארוכות בכבישים
לא מעט אנשים מהמעמד הבינוני וקצת צפונה משם רוצים בית במושב פסטורלי, או לבנות בית בהרחבה של אחד הקיבוצים, אך להמשיך ולעבוד במרכז. "ואז אתה יוצא בבוקר לעבודה, ומבזבז שעתיים ברכב לכל כיוון, וכל החלום מתפוצץ לך בפנים", אומר אוהד דנוס, "כדי שהילדים יתרוצצו יחפים במושב, אנשים צריכים להבין שהם צריכים להתיק את מקום העבודה לבית או בקרבת מקום אליו, ולא להישאר באותו מקום שעבדו בתל אביב, אשר דרכי הגישה אליה פקוקות כל ערב, והם נאלצים לבלות שעות ברכבם. לעיתים הם מוותרים על הרכב ונוסעים ברכבת, ועושים פשרות שלא היו חלק מהחלום שלהם".
שגיאות תכנוניות: פשרות במחיר
לכל תקופה יש את הטרנד שלה - שטיחים מקיר לקיר, ריהוט לבן ועוד המצאות. כמו בהרבה דברים, גם בעיצוב, רוב האנשים הולכים על המיינסטרים, אבל תמיד יהיו כאלה שייצאו מהקופסה ויבחרו בעיצוב לא שגרתי: בית מעץ, רצפה כהה, קירות אפורים, או ראש של באפאלו בסלון. "כשאנשים מחפשים דירה, הם רוצים שהיא תקלע לטעמם, ולא מעוניינים להתחיל לערוך בה שינויים. לכן, כשאנשים בחרו לעצב את דירתם באופן שלא מתאים לטעם הישראלי ולא לאקלים הישראלי, הקונים הפוטנציאליים יפסלו את הדירה. במקרה כזה, החלום מתפוצץ להם בכיס, כי המוכרים שעיצבו את בתיהם באופן ייחודי, וברוב המקרים שילמו על כך לא מעט, נאלצים לעשות פשרות כואבות במחיר הנכס או לערוך שינוי מחדש כדי למכור", מוסיף אוהד דנוס.
מגורים בסמוך לשטחים פתוחים: פתוחים בעירבון מוגבל
אם אין לנו כחול מול העיניים, אנחנו בטח לא רוצים לפתוח חלון ולראות את השכן ממול, לכן נוף לשטחים פתוחים מהווה עבור רבים יתרון משמעותי. "מעבר לכך שאנשים הגרים מול שטחים פתוחים ושדות, חשופים לפגעי הטבע ולאבק, אין להם שום ביטחון שהשטח יישאר כך", אומר אוהד דנוס, "כמעט בכל מקום יש תוכנית מתאר שמאפשרת בנייה ליד בניינים, גם כזו שצופה עליהם. ייתכן שיבנו מגדלים מול הבית, ואז הנוף הוא קצר מועד. לעומת זאת, נוף של גינה יכול להוות מטרד של ממש, בעיקר באזורים חלשים יותר, שם הגינות משמשות להתכנסויות של צעירים בשעות הלילה ובחופשים".
לופט ודופלקס: לא מתאים לכל אחד
לגור בלופט זה הכי שיקי שיש – לחיות ביפו או פלורנטין ולהאמין שאתם חיים בסטייל ניו יורקי צעיר ומגניב. רק לא לקחתם בחשבון את עניין המדרגות, וכשיש ילדים, זה קצת מסוכן ולא ממש מתאים. "הרבה אנשים חלמו לגור בלופט, למרות שמבנה כזה מיועד לחיי רווקות, יש משפחות שקנו לופט והצטערו על כך. לכן קשה למצוא לופטים בפרויקטים חדשים", אומר חיים מסילתי.
בדומה ללופט, גם דופלקס יכול להיראות אטרקטיבי ויוקרתי, אבל המציאות קצת שונה. "יזמים מנצלים תמימות של קונים, ומוכרים להם דופלקס כאשר הכוונה היא לדירה בעלת שני מפלסים. לאנשים שמתבגרים, לא מתאים כבר לעלות ולרדת בתוך הבית, ואילו למשפחות צעירות, הדבר לא מתאים בגלל הילדים. בכל מקרה, עדיף מפלס אחד. גם העשירים אשר בונים בתים בסביון, בונים מפלס אחד ללא קומות", אומר אוהד דנוס.
לגור בפנטהאוז: רטיבות
דירות פנטהאוז היו מאז ומתמיד שם נרדף למעמד חברתי גבוה, ואלו הן לרוב הדירות היקרות ביותר בכל בניין. אבל כאשר גרים בקומה העליונה בבניין, כשיש בעיות רטיבות בגג, דיירי הפנטהאוז הם הראשונים לסבול מבעיות אלו, ולהיות גם אלו הנושאים בעלויות. "רטיבות בגג זו תופעה שמאפיינת הרבה מאוד בתים, כיוון שלמרבה הצער יש לא מעט קבלנים שלא דואגים לאיטום אופטימאלי של הגג", מסביר חיים מסילתי.
קו ראשון לים: קורוזיה ונזקי מלח
אין הרבה אנשים, ישראלים או זרים, שהיו מסרבים לנוף הכחול שנשקף מחלון שצופה ישירות לים, ויש כאלה ששילמו הון תועפות בעבור הזכות הזו. אבל מגורים בקרבת הים הם יקרים לא רק בגלל הנוף אלא גם בגלל שעלויות המניעה של נזקי המלח והקורוזיה יקרות מאוד. אמנם בבנייה של בתים בקו ראשון לים נעשה שימוש בחומרים עמידים, אך גם אותם צריך לתחזק.
בנוסף, רעש הגלים תמיד נשמע לנו מאוד רומנטי, אך בימי חורף, כשיש סערה או רוחות, הרעש יכול להוות מטרד, מה גם שבקרבת הים יש לא מעט אזורי בילוי, כמו לדוגמא ברחוב הירקון בתל אביב ובקרבת הנמל, ורעש הרוחצים והמבלים יכול להיות הפוך מהפסטורליה שציפיתם לקבל.
אמנם רובנו לא חושבים על האפשרות הזו, אבל אחרי הכול אנחנו נמצאים על השבר הסורי אפריקאי, רעידת אדמה עם עוצמה גבוהה בסולם ריכטר, והראשונים להינזק מהצונאמי הם אלו הקרובים ביותר לים.
דירה באזור מגורים חדש: על הנייר זה נראה אחרת
"על הנייר הכול נראה אחרת, כי הכול לכאורה מתוכנן. בפועל אין הלימה בין קצב בניית המגורים לבין קצב בניית צורכי הציבור", אומר חיים מסילתי ומסביר שיכולים לבנות בניינים אבל את גני הילדים ישאירו לעתיד, או סוללים כביש ראשי אבל משאירים דרכי כורכר, או שבונים גן שעשועים מרכזי אבל לא מתחילים לבנות גנים פרבריים קטנים. בתוכנית יכולים להופיע מתנ"ס ומגרש משחקים, אך עד אשר העירייה מתעלת כספים כדי לממש את התוכנית לוקח לא מעט זמן. כך, יכולות להיכנס משפחות צעירות עם ילדים קטנים, לחיות במצוקה ארוכת שנים של גני משחקים ובתי ספר, ועד שממשים את ההבטחות והתוכניות, הילדים כבר בתיכון.
דירת גג: חסר שימוש
לדברי אוהד דנוס, לדירות גג היה מאז ומתמיד צביון יוקרתי. אולם היום כמעט ולא בונים דירות גג עם חדרי יציאה לגג אלא דירות שהגג צמוד אליהן. "הרבה אנשים כמהים לדירת גג אבל זו בעצם מרפסת שכמעט ולא משתמשים בה, משום שזו עדיין דירה וחדר המגורים הוא בקומה התחתונה. כשיש ילדים וזקוקים לחדר נוסף, החדר בגג הופך להיות החדר לילד, ואפשרויות השימוש בגג קטנות עוד יותר, כיוון שכל שימוש בגג, במיוחד כזה שכולל אורחים, יפריע לילד".
מרכזי ערים: בעיות חנייה
כשאנחנו הולכים לבלות במרכז העיר תל אביב, או כל עיר גדולה אחרת, אנחנו נהנים מהגישה הנוחה לכל מקום בילוי ולכל צורך שעולה. כשאנחנו עוברים לגור במרכז, אנחנו מבינים שכולם מגיעים לבלות אצלנו בחצר, בזמן שביתר האזורים בעיר נהנים משקט ושלווה. לגור ליד מתחמי בילוי נראה מרחוק ממש נהדר, בפועל זה אומר הרבה מאוד רעש סביבתי (כמו צפירות מכונית בשלוש לפנות בוקר), לא מעט לכלוך וזוהמה, וכשאתה נאלץ להסתובב מסביב לבית שלך הרבה מאוד פעמים כדי למצוא חנייה, החלום הופך לסיוט.