העיר לוד היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל עם היסטוריה של כ-8,000 שנה. לאחר כיבוש העיר ב-1948, שבמהלכו ולאחריו התרוקנה העיר כמעט כליל מתושבים, החלה התיישבות עולים חדשים ותושבי מעברות מהסביבה. בתקופה זו גם חזרו לעיר מספר תושבים ערבים, והועברו אליה פליטים ערבים מישובים אחרים בסביבה. בשנות ה-90 נוספו לעיר עולים חדשים רבים יוצאי אתיופיה וברית המועצות, וכן מאות משפחות של משתפי פעולה פלסטינים. כתוצאה מתהליכים אלה, העיר מאופיינת כיום בהיותה עיר מעורבת, ומוכת עוני ופשע בשל האוכלוסיות המוחלשות שיושבו בה לאורך השנים.

ב-1955 נהרסה העיר העתיקה, ותושביה היהודים פונו לשכונת השיכונים נווה זית בדרום העיר, ותושביה הערבים לשכונת נווה ירק במזרח העיר. מאז מרכז העיר הוזנח, ועיקר הפיתוח נעשה בעיקר בשכונות חדשות שהוקמו בהיקף העיר. כתוצאה מכך, שכונת רמת אשכול, שנמצאת ממזרח לעיר העתיקה, מאופיינת באוכלוסיות מוחלשות, למרות שבעשורים האחרונים נוספו לה גם תושבים רבים במסגרת גרעין תורני.

במרכז השכונה נמצאים מספר מבנים עתיקים, כולל מסגד אל-עומרי, כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, וחאן אל-חילו. לידם ישנם מספר מבני ציבור, כולל בית ספר יסודי, מכינה קדם צבאית, ומתנ"ס שיקגו. במהלך מבצע "שומר החומות", המהומות האלימות בעיר התרכזו בשכונה והציפו לפני השטח את המתחים הרבים ששוררים בין הקבוצות השונות בשכונה.

 

בניה

לפי טל קופל, מנכ"ל madlan,שכונת רמת אשכול, כוללת מבני שיכון רבים, וכן מספר מקבצים של בנייה בלתי מוסדרת. לאור גיל הבניינים הותיק ומצבה המוזנח של השכונה, רוב השכונה מיועד להתחדשות עירונית, אך עד כה לא בוצעו בה פרויקטים של תמ"א 38 או פינוי בינוי. עם זאת, בשנים האחרונות אושרו שתי תכניות בינוי על ידי הועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) שמאפשרים את התחדשות כל שטח השכונה.

התוכנית הראשונה היא פינוי בינוי במתחם הקשתות, אשר אושרה בשנת 2020 . על פי התוכנית יפונו 72 דירות במבנים ישנים, ותחתיהם יוקקמו כ-550 דירות חדשות במספר מבנים בני 4-10 קומות, ו-4 מגדלים בני כ-25 קומות. בנוסף 2 מבנים ישומרו, ויוקמו מבני ציבור חדשים. תחילת הבנייה מיועדת ל- 2026, ויומה מתוכנן ל-2032 .

שכונת רמת אשכול בלוד (צילום: google maps)
רק שתי תכניות פינוי בינוי אושרו בשכונה בינתיים|צילום: google maps

התוכנית השנייה היא פינוי מתחם העיר העתיקה, , אשר אושרה בשנת 2022. על פי התוכנית יפונו 1,191 דירות במבני שיכון ישנים בצפון ודרום השכונה, ויוקמו כ-5,275 דירות חדשות, עם שטחי מסחר ומשרדים, ומבני ציבור. צפי לתחילת בנייה בשנת 2030, וסיום בנייה בהערכה יקרה לקראת שנת 2045.

מחירים

בעשור האחרון עלו המחירים הממוצעים למ"ר בשכונה בכ-164 אחוזים, וזאת בהשוואה לעלייה של כ-105 אחוזים ברמה העירונית, עלייה של כ-90 אחוזים במחוז מרכז, וכ-60 אחוזים בישראל. בשנתיים האחרונות עלה המחיר הממוצע למ״ר בדירות יד שניה ב -6 אחוזים.

דמוגרפיה

מבחינה דמוגרפית, אוכלוסיית הרובע צומחת, וזאת בעיקר בזכות מעבר משפחות אליה (כ-7.1 אחוזים בין 2008-2018). אחוז הילדים בה הוא אחד הגבוהים בעיר (כ-47.5 אחוזים), ואוכלוסיות הפעוטות (עד גיל 4 צמח המספר ב- 8 אחוזים) והצעירים (20-39) צמחו משמעותית בעשור האחרון (34 אחוזים), בעוד שאוכלוסיית גיל הזהב (60 ומעלה) הצטמצמה בכ-10 אחוזים באותה התקופה., ועומדת כיום על 5.8 אחוזים בלבד.

תחבורה

רכבת

תחנת הרכבת העירונית הראשית (יש תחנה גם בשכונת גני אביב) רחוקה מהשכונה, וההגעה אליה אורכת כ-10 דקות ברכב (אבל אל תבנו על חניה), וכ-20 דקות באוטובוס.

בעתיד מתוכננת תחנה נוספת: "לוד – צפון", סמוך לאזור התעשייה הצפוני, והיא תהיה קרובה יותר - כרבע שעה בהליכה, וכ-5 דקות באופניים. נכון להיום לא ידוע מתי היא תוקם, אם בכלל.

אוטובוסים

התחנה המרכזית נמצאת במרחק הליכה של עד כ-10 דקות, כך ששירות האוטובוסים באזור הוא מהטובים בעיר, עם אוטובוסים רבים למגוון יעדים.

לקראת סוף העשור צפוי לעבור במרחק הליכה "הקו החום", קו אוטובוסים מהיר בתדירות גבוהה שיקשר את האזור לתחנת הרכבת "גני אביב", ולמגוון יעדים ברמלה, באר יעקב, וראשון לציון.

מטרו

קו מ1 של רשת קווי הרכבות התחתיות של מטרופולין תל אביב מתוכנן לעבור במרחק הליכה מהשכונה, ולהגיע למגוון יעדים במטרופולין, לרבות מרכז תל אביב, חולון וערי השרון הדרומי. הקמת הקו צפויה להתחיל באמצע העשור, והוא צפוי להיפתח לשימוש החל באמצע העשור הבא. עם זאת, עתידה של השלוחה שעוברת בלוד לא ידוע, והיא לא צפויה להיות מוקמת בשלב הראשון של הרשת.