כפי שלמדנו בכתבות קודמות בסדרה, לא ניתן לסחור ישירות בבורסה, אלא דרך מתווכים בלבד, הברוקרים השונים – בנקים או חברות, הנקראות חברות ברוקראז'. מתווכים אלו מרוויחים באמצעות עמלה שאתם משלמים להם, בין אם זו עמלת קנייה או מכירה של נייר ערך. כבר למדנו כי ברוקרים שאינם בנקים מציעים בד"כ עמלות תחרותיות יותר פי כמה מאלו המוצעות בבנקים, בנוסף ליתרונות נוספים בדמות מערכות מסחר משוכללות ושירות לקוחות. אז איך בעצם מתבצע המסחר ב"רצף"?
המסחר ברצף
שיטת הרצף באה לידי מימוש בהטמעת מערכת ממוחשבת, המאפשרת מסחר רציף, ומכאן שמה. שיטת הרצף הושקה בישראל לפני 12 שנים בלבד, לאחר שאומצה על ידי בורסות מובילות בעולם. יתרונותיה של מערכת הרצף מוחצים על פני השיטה הקודמת שהסתמכה בצורה רבה על גורם אנושי.
מכיוון שהמערכת ממחושבת, תיאורטית אין הגבלה לכמות ניירות הערך הנסחרים בו זמנית. השיטה גם מאפשרת בירור אוטומטי של פקודות לפי הגבלת שער. במילים פשוטות, הקונה במחיר הגבוה ביותר והמוכר במחיר הנמוך ביותר יקבלו עדיפות. בנוסף, הפקודה הראשונה שמגיעה לספר פקודות היא הראשונה שתבוצע. והכל ללא מגע יד אדם וללא אפשרות לבצע מניפולציות.
יתרון נוסף של שטת הרצף הממוחשבת היא חיבור בין שלבי המסחר, כאשר פקודות שלא בוצעו, מסיבות שונות, עוברות אוטומטית לשלב הבא.
שיטה הוגנת
יתרון נוסף למסחר ממוחשב היא האנונימיות. מכיוון שהפקודות מועברות אלקטרונית, הסוחרים אינם יודעים מיהו המוכר והקונה, וכך נוצר מצב של שיוויון ללא העדפה לסוחרים כאלה או אחרים. האפליה על בסיס קירבה אישית או היכרות של הסוחר מתבטלת. מאידך, השיטה גם מאפשרת שקיפות מירבית מכיוון שכל הפקודות נשמרות ב"ספר הפקודות".
