מחקרים רפואיים מתפרסמים מדי יום. חלקם יוצרים הד למספר שעות וחלקם נשארים נחלתם של המגזינים המקצועיים ושל קומץ אנשי מקצוע שקורא אותם. הרי מה שנכתב במחקר אחד כמעט תמיד מופרך במחקר השני. אבל תוצאות של מספר מחקרים שפרסם אתמול (ג') משרד התמ"ת, עשויים להשליך באופן משמעותי על שוק העבודה, בצורה שאפילו משרד התמ"ת לא העלה על הדעת.
המשרד קבע בגיבוי מחקרי עבר ומחקרים חדשים שהזמין מחוקרים בטכניון, כי עבודה במשמרות לילה מגבירה משמעותית את הסיכוי לחלות בסרטן ובמחלות נוספות. מחקרים ברוח זו פורסמו כבר בעבר והצביעו על חשיפה מוגברת של 20%-70% למחלה, אלא שזו הפעם הראשונה שבה משרד ממשלתי מזהיר באופן מפורש מפני העבודה בלילה.
מסתבר שהחשיפה לתאורה בשעות הלילה גורמת לדיכוי בהפרשת הורמון 'מלטונין' ולהפרעה "במקצב הצירקדיאני". מה זה אומר בעברית? סיכוי גדול יותר לחלות בסרטן השד ובסרטן המעי הגס. אבל זה לא הכל: עצם העבודה בניגוד לשעון הביולוגי שלנו עלולה לגרום לבעיות קשות אחרות, או כפי שמנסחת זאת הרופאה התעסוקתית של משרד התמ"ת, ד"ר לובה פושנוי: "חוסר שינה כרוני הפוגע במערכת החיסונית, עישון כבד, תזונה לא בריאה, השמנת יתר, שתיית קפה ואלכוהול מוגברת".
איך כל זה משפיע על שוק העבודה? במשרד התמ"ת ממליצים לצמצם ככל הניתן את העבודה במשמרות הלילה, כל זמן שזה אפשרי. אלא שהעובדים במשמרות אלה מהווים חלק משמעותי מכוח העבודה בארץ, וממש לא בטוח שאפשר לוותר עליהם בקלות.
270 אלף עובדים בלילה
בישראל כ-270 אלף עובדים המועסקים במשמרות לילה, רובם במקומות עבודה המאוגדים בהסתדרות - הן במגזר הציבורי והן במפעלים התעשייתיים במגזר הפרטי. עובדי בתי החולים, מכבי האש, זרועות הביטחון, עובדי רשות שדות התעופה, עובדי נמלים והרשימה עוד ארוכה.
העבודה בלילה היא חלק בלתי נפרד מליבת העסקים של אותם גופים ולכן בתמ"ת ממליצים על שלושה צעדים קוסמטיים יחסית: מיון קפדני של מועמדים לעבודה במשמרות על מנת למנוע העסקתם של אנשים עם קשיי הסתגלות לחילופי המשמרות; בניית סידור משמרות המתקדם עם כיוון השעון הביולוגי, התואם את הצרכים של תהליכי העבודה; וחינוך לבריאות במקומות העבודה בנושאים כמו מניעה מעישון, תזונה נכונה ופעילות גופנית.
דרישות השכר עוד יגיעו
אבל אחת ההערכות הלא מופרכות בעליל, היא שהאזהרה שפרסם משרד התמ"ת תהווה עילה מוצלחת למדי, גם אם לא בטווח המיידי, להעלאת דרישות לתוספת שכר עבור סקטורים רבים של עובדים.
עובדי חברת החשמל המועסקים דרומית לאשקלון, למשל, דרשו בעבר תוספת סיכון בגין נפילת קסאמים באזור. מדוע שעובדים החשופים יותר לסרטן, כפי שקבע מפורשות משרד ממשלתי בכיר, לא ידרשו תוספת דומה?
במשרד האוצר לא שמעו על המחקרים בעניין וגם לא ידעו על כוונת משרד התמ"ת לפרסם את האזהרה המדוברת. באוצר מכירים מחקר אחד שהוכיח בעבר כי סקטור מסוים של עובדים במשק חשוף יותר למחלת הסרטן - עובדי המעבדות. ואולם, הוכחה זו נגעה רק לבעלי ותק של 20 שנה.
המחקרים הנוגעים לעבודה במשמרות לילה טוענים כי מספיק ותק של 6 שנים במתכונת עבודה שכזאת בשביל להיות חשוף יותר למחלות. קחו גם בחשבון שעובדי התעשייה, הנמלים ורשות שדות התעופה, הם לא עובדי המעבדות. אם הם ממש ירצו להילחם על תוספת סיכון, הם עוד יקבלו אותה.
אבל תוספת שכר היא לא ההשלכה היחידה שיכולה להיות על המשק. חבר הכנסת רן כהן כבר מיהר להצהיר כי ידרוש משר התמ"ת להוביל תקנות חדשות שיגבילו את השימוש במשמרות לילה, כך שעובד יבצע משמרת כזו מקסימום כל לילה שני ולא שני לילות ברצף.
בהנחה שהעובדים לא יאפשרו פגיעה בשכרם, משמעות תקנה שכזו היא גיוס עובדים נוספים תוך גידול בהוצאות החברה. אם מדובר בחברה פרטית הרי שארגוני המעסיקים יתנגדו לכך נחרצות, ואם מדובר בגוף ציבורי כמו בית חולים, הרי שמשרד האוצר הוא האחרון שיאפשר מהלך כזה. אולי זאת הסיבה שבמשרד התמ"ת מתהלכים על ביצים מאז פרסום ההודעה?
