שר המשפטים, דניאל פרידמן, חתם אתמול (ג') על שינוי בתקנות סדר הדין האזרחי, שיאפשר הליך מזורז לפינוי שוכרי דירות המסרבים לפנות את הדירה. המסלול שיזם פרידמן מזרז את הדיון בתביעות הפינוי, בין היתר בכך שבמסגרתו לא ניתן לתבוע סעדים נוספים מעבר לפינוי (כמו דרישה לפיצוי כספי), המצריכים זמן שיפוטי ומשאבים נוספים המאריכים את "חיי התיק".
"תופעה קלוקלת"
בדברי ההסבר נאמר כי הצורך בתיקון נולד נוכח "תופעה חברתית קלוקלת", שבה שוכרי דירות נמנעים מלפנות דירות במועד ומכתיבים לבעל הנכס את המועד בו יתפנו ממנו, אם בכלל. זאת, תוך שהם מנצלים את החוק האוסר עשיית דין עצמית מטעם בעלי הנכסים, ושתוצאתו המשך החזקתם בנכס והקפאת המצב העובדתי לנוחיותם. תופעה זו, סבור פרידמן, שידרה חוסר אמון כלפי המערכת המשפטית.
כיום נדרש משכיר להוציא צו מבית משפט כדי לפנות שוכר המסרב לפנות את הנכס, למרות שאינו זכאי עוד להחזיק בו, משום שהסכם השכירות פקע או הופר. כלומר, עליו לנהל הליך משפטי מלא. בתביעה לפינוי נהוג לכרוך גם תביעה לפיצוי כספי.
אורך חיי תיק אזרחי בבית המשפט נע בין 9 חודשים (כשסכום התביעה נמוך מ-50 אלף שקל) ל-15 חודשים (כשסכום התביעה גבוה מכך). כשמדובר בתביעה שמטרתה המרכזית היא פינוי מיידי של המושכר, תקופה זו אף מתארכת - וכך מוחטאת המטרה של אכיפה מיידית והחוטא יוצא נשכר.
המסלול שיזם פרידמן הוא הליך וולונטרי, שאינו שולל מהמשכיר אפשרות להגיש תביעה במסלול הרגיל או ב"סדר דין מקוצר". כאמור, במסלול המזורז (שלא יחול על דיירים מוגנים) יוכל המשכיר לתבוע רק פינוי, והוא יהא רשאי לתבוע בהליך נפרד פיצוי או סעד אחר, מבלי שיהא זקוק לרשות מבית המשפט.
אלפי תביעות בשנה
בהליך המוצע נדרשים בעלי הדין לצרף לכתבי טענותיהם את כל המסמכים הרלוונטיים לבירור הסכסוך, ובכלל זה תצהירים, חוות-דעת ואסמכתאות. כתבי הטענות יומצאו גם לצד השני, וזאת בשונה מכללי ההמצאה הרגילים בהם בית המשפט ממציא אותם לצד השני (אלא אם הם מיוצגים). הפרוצדורה המהירה לא תאפשר לצדדים להגיש כתבי תשובה.
מדי שנה מוגשות לבתי המשפט כ-2,000 תביעות הכוללות בקשה לפינוי מקרקעין. בדברי ההסבר נאמר ששיעורן ביחס לכלל התביעות הכספיות המוגשות לבתי המשפט הוא נמוך, ולכן אין חשש של ממש שההסדר המוצע יגרום לדחיות משמעותיות בבירור יתר התיקים.
