אחרי כל הדיבורים על "צונאמי כלכלי", צניחת הדולר וחשש מסגירת קווי ייצור לפחות בחברות שתלויות יותר במטבע האמריקני, מגיע ראש השנה ועימו הציפייה של העובדים לאותם תלושים נדיבים או מתנות יקרות לא פחות. לא חשוב כמה המצב קשה או כמה קודרות התחזיות, "חג זה חג" חושבים העובדים, ולמרבית המעסיקים אין כוונה לנפץ להם את ההנחה הזאת ולספוג מירמור כבד במסדרונות. במקומות עבודה מאורגנים בהם המתנות מעוגנות בהסכמים הקיבוציים, אי חלוקת המתנה היא בגדר עילה לסכסוך עבודה של ממש.
ובכל זאת, מעט המעסיקים שבכל זאת "יעיזו" לוותר על מתנות החג מתוקף המצב, עשויים לגלות בעיה משפטית קלה. לטענת עו"ד כפיר זאב, ממשרד נעמי לנדאו, למרות שהחוק אינו מחייב הענקת שי לחג, מדובר בנוהג מושרש במקום העבודה, שהפסקתו עשויה להתפרש כהרעת תנאים לכל דבר.
"נוהג הקיים ומתממש לאורך זמן, הופך במרוצת השנים לחלק בלתי נפרד מתנאי העבודה של העובד. לאור מעמדו של 'נוהג' ביחסי העבודה, הפך מתן מתנות בחגים לחלק אינהרנטי מתנאי העבודה של העובדים. לכן, אם המעסיק מחליט יום בהיר אחד להפסיק את הנוהג ולעצור את חלוקת המתנות לחגים, עלול הדבר להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי עבודה, אשר יכולה להעניק לעובד את הזכות להתפטר ולקבל פיצויים", מסביר זאב. יחד עם זאת, כיוון שמדובר במרכיב שכר קטן מאוד, לא ניתן לקבוע בוודאות האם בית הדין לעבודה יראה בכך "הרעה מוחשית". גם בגין מתנה בעלת שווי נמוך משמעותית מהנוהג הקיים בחברה ניתן לטעון להרעת תנאים, אולם יהיה קשה יותר להוכיח זאת מפני שהמעסיק יוכל לטעון שבשנה הבאה הוא יעניק מתנה יקרה יותר כדי לאזן.
חלוקה שוויונית של המתנות
לדברי עו"ד זאב, מעסיק לא יכול להעניק מתנות לחג רק לחלק מהעובדים, באופן סלקטיבי. "בתי הדין לעבודה קבעו, כי משעה שמתנות לחגים עוגנו כחלק מתנאי העבודה, לא ניתן להפלות בין העובדים ולתת את השי רק לחלקם. הפסיקה קובעת, כי מתנות לחגים צריכות להינתן באופן אחיד לכלל העובדים, בכל הרמות וללא קשר לאופן ביצוע עבודתם", מסביר זאב. לראייה, מציג זאב פסק דין שניתן בשנת 2003 בו נקבע במפורש, כי שימוש במתנות לחגים כאמצעי תגמול, מהווה אפליה אסורה, ועל כן חל איסור על מתן מתנות רק לעובדים מסורים יותר או טובים יותר.
בעוד שחלוקת מתנות רק לחלק מהעובדים היא דבר נדיר, במקומות עבודה לא מעטים ניתן לראות חלוקת מתנות יקרות יותר במחלקות מסוימות, לעומת חלוקת מתנות צנועות יותר במחלקות אחרות.
למשל, תלושים בשווי 300 שקלים לעובדי מחלקת התפעול, לעומת תלושים בשווי 600 שקלים לעובדי מחלקת השיווק. גם כאן טוען זאב לאפליה אסורה. "אם הסיבה לחלוקת המתנה היא חג, הרי שזו אותה סיבה לחלוקת המתנה בכל המחלקות. לכן, אם הסיבה היא אותה סיבה, המתנה צריכה להיות אותה מתנה".
עו"ד דפנה שמואלביץ' לא מסכימה בעניין זה עם עו"ד זאב, שכן לדבריה מבחינה משפטית ניתן להעניק מתנה יקרה יותר לעובדים מסוימים כפי שמעניקים שכר גבוה יותר. ואולם, "מבחינה ניהולית", מבהירה שמואלביץ', "מדובר בהחלטה אידיוטית, שכן החג הוא חג של כולנו". שמואלביץ' מעניקה גם טיפ קטן לעובדים: בדקו לא רק את שוויה של המתנה, אלא האם המעסיק גילם את שווי ההטבה במשכורת. "אחרת, יכול להיות שקיבלתם הרבה פחות", היא מציינת.
