קייב וקישינב הן לא אותו מקום, אך נראה שנציג של חברת הנסיעות איסתא חשב שכן, או שפשוט הספיקה לו העובדה ששתי הערים, האוקראינית והמולדובית (בהתאמה), נמצאות באותה יבשת. אחרת אי אפשר להסביר את העובדה שהנפיק כרטיסי טיסה לקישינב למשפחה שהזמינה כרטיסים לקייב.
לא, זו לא בדיחה. זה קרה באמת. חסן וקטרינה עבד-אלקאד הגיעו, עם שתי בנותיהן הפעוטות לשדה-התעופה, ורק אז גילו כי על אף שהזמינו מאיסתא כרטיסי טיסה לקייב באוקראינה, קיבלו כרטיסים לעיר קישינב שבמולדוביה. משהתבררה להם גודל הצרה (לשתי הערים ויזות נפרדות, כך שלא יכלו לטוס לקישינב גם אם רצו), נאלצו להזמין כרטיס חדש דרך הדקה ה-90, שהיה יקר יותר והטיסה דרכו היתה לא נוחה וכללה 6 שעות הפסקה בטורקיה. הסיפור פילס את דרכו מקייב לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים.
איסתא לא ניסתה להתחמק מהאחריות. לפחות לא מכולה. החברה הודתה בטעות, אך טענה כי גם ללקוח היה חלק בעוגמת הנפש שנגרמה לו מכיוון שלא בדק את כרטיסו, שעליו היה כתוב באופן ברור כי הכרטיס הוא לקישינב ולא לקייב. לכן, ביקשה לחייבה בתשלום עבור הכרטיס החדש שאותו שילם התובע, ובהוצאות סמליות בלבד.
"הסיפור עצמו נשמע אולי משעשע, אך הוא בוודאי רחוק מלהיות משעשע למעורבים בו", כתב השופט אברהם טננבוים, מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים. "לא צריך להרחיק לכת כדי להבין את הרגשתו של מי שבשדה-התעופה מגלה לפתע שהכרטיס בידו איננו תקף. ואין ספק שהרשלנות בעניינו היא משמעותית". עם זאת, הוסיף כי גם על התובעים מוטלת אחריות, מכיוון שעיון בכרטיס היה מגלה את הטעות.
לאחר שקלול הנתונים קבע טננבוים, כי איסתא תשלם למשפחת עבד-אלקאד 11,823 שקל, המורכבים משיפוי בגין כרטיסי הטיסה ששילמו ו-3,500 שקל נוספים בגין עוגמת-הנפש שנגרמה להם.
