מושפע בקלות מהמלצות חבריו, מעדיף לקנות במזומן אך מתפתה לרכוש יותר עם כרטיס האשראי, מאמין ביכולותיו הכלכליות ובעתידו וממעט להתייעץ בנושאים פיננסיים - כך, נראה הצרכן הפיננסי הצעיר - בטווח הגילים שבין 18 ו-35, על-פי סקר TGI שנערך עבור חברת "לעומק התודעה".
סקר TGI החצי-שנתי בקרב אוכלוסייה מדגמית רחבה של 10,000 איש, ותוצאותיו פורסמו בסוף ינואר האחרון. ניתוח מאפייני האוכלוסייה הצעירה על סמך הממצאים נעשה תוך התייחסות לכמה תתי-קהלים על-פי סגנון חיים - חיילים, סטודנטים, בליינים, משפחות צעירות וקרייריסטים צעירים - וכן על-פי מין וקבוצות גיל - 18-25 ו-25 עד 35).
מן הממצאים עולה כאמור, כי הצעירים נתונים יותר להשפעות חבריהם בכל הנוגע לקניית מוצרים (45% מעידים על עצמם ככאלה, 27% יותר ביחס לנתון בכלל האוכלוסייה), אולם אחוז מועט יותר מהם מתייעץ עם איש מקצוע פיננסי בטרם קבלת החלטות (קרוב ל-10% - 30% פחות מבשאר האוכלוסייה).
מרשים לעצמם לבזבז
חשיבותו של החיסכון עולה כנראה עם הגיל: בפלח הגילאים המדובר, סבורים רק 62% כי "חשוב יותר לחסוך כסף לימים קשים יותר במקום להוציא היום" (כ-8% פחות מבשאר האוכלוסייה) - וסביר להניח שהם מרשים לעצמם בהתאם יותר, בעיקר אם עדיין לא הגיעו לשלב המשפחתי שבו החלטות פיננסיות מקבלות משקל שונה. זו אולי הסיבה לכך ש-10% מודים כי הם "חיים ברמת חיים גבוהה הרבה מיכולתם האמיתית", 8% - חמישית יותר מבכלל האוכלוסייה - מעידים כי הם "נוהגים להוציא כספים בלי לחשוב" ו-11% "מבזבזים הרבה כסף על מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה לשימוש האישי". 43% אומרים כי הם "רוצים לחסוך, אך קשה להם"; לכרטיס האשראי, מודים 40%, השפעה לא מעטה על סך הכספים שהם מוציאים (מוציאים יותר איתו מאשר בלעדיו) וקרוב למחצית "מעדיפים לרכוש במזומן".
באיזה בנק שמים הלקוחות הצעירים את מבטחם? על-פי נתוני הסקר, 31% מהנשאלים מחזיקים חשבון בבנק הפועלים; 20% בבנק לאומי (12% פחות מבכלל המדגם), 14% בדיסקונט, 10% במזרחי-טפחות (עשירית יותר מבכלל האוכלוסייה הנסקרת) ו-6% בבנק הבינלאומי (גם כאן, באופן ניכר פחות מבכלל האוכלוסייה). 5% מחזיקים חשבון בבנק אוצר החייל וכ-11% בבנקים קטנים נוספים.
כרבע מהצעירים מחזיקים במשכנתא פעילה, ובאופן ספציפי - קרוב ל-40% מבני 25-35 (כ-27% יותר מבכלל האוכלוסייה).
48% מחזיקים בכרטיס אשראי רגיל, 15% בכרטיס בינלאומי ו-13% בכרטיס זהב (כ-2% בלבד - בכרטיס פלטינום). 24% כלל אינם מחזיקים כרטיס אשראי - 29% יותר מאשר בכלל האוכלוסייה. ומה רף ההוצאות החודשי בכרטיס האשראי? כרבע מהצעירים מוציאים עד 1,000 שקל בחודש - 50% יותר מאשר בכלל האוכלוסיה; 18% מוציאים עד 2,000 שקל, 14% - עד 3,500 ו-10% עד 5,000 שקל. 1.4% "מגהצים" מעל ל-7,500 שקל בכרטיס האשראי מדי חודש (2.6% בכלל האוכלוסיה).
31% מהנשאלים מחזיקים בכרטיס ישראכרט, 20% משתמשים בוויזה כ.א.ל ובלאומי קארד - 19%.
מהנתונים העולים מהסקר, מצטיירת דמותו של משקיע פוטנציאלי שאולי אינו מחזיק עדיין בסכומי הכסף הרציניים אליהם הוא שואף להגיע - אך בהחלט מאמין בעצמו ובכישוריו הפיננסיים, ונכון לקחת סיכון ונשימה לטווח הארוך; קהל אמביציוזי, בעל יצר הרפתקנות גבוה ואמונה ביכולתו לממש יעדים כלכליים ולצבור נכסים בהמשך הדרך. כך, למשל, כ-40% מבני 18-35 משתתפי הסקר מעידים על עצמם כי הם "טובים בענייני כספים וחיסכון"; באופן פרטני יותר, גדלה האמונה הזו בקרב קרייריסטים צעירים (16% יותר ביחס לכלל האוכלוסייה) ומשפחות צעירות (12% אחוז יותר).
43% אחוז מן הצעירים "היו רוצים לפתוח עסק עצמאי באחד הימים" - 31% יותר מאשר בכלל האוכלוסייה, מה שגם כן מעיד על תעוזה כלכלית ולא מעט אמביציה, ו-41% אומרים כי הם "מוכנים לקחת סיכון כדי להצליח בחיים" (13% יותר מבכלל האוכלוסייה). כמעט מחצית מהנשאלים מצהירים כי "אם אני רוצה משהו אני תמיד משיג אותו" (16% יותר מבכלל האוכלוסייה) ו-74% "רוצים להגיע רחוק בקריירה שלהם" (20% יותר מכל השאר). עוד קובעים 52% מהנשאלים הצעירים - 26% יותר מבכלל האוכלוסייה - כי "יש בי את יצר ההרפתקנות".
ומה בפועל? רק 16.02% מבין הצעירים בני 18-35 מעדיפים להשקיע את כספם באמצעות בתי ההשקעות. מעטים עושים זו דרך ברוקר וכ-65% באמצעות הבנק, האמצעי שככל הנראה נתפס עדיין על ידי הציבור כזמין וכנגיש יותר בבואו להשקיע, כגוף שאיתו הם קשורים ממילא ועל סמך הכרות קודמת עם הבנקאי. 39% מהנשאלים בסקר שמים מבטחם בפיקדונות ובתוכניות חיסכון. 21% פונים לקופות גמל, 12% בקרנות נאמנות ו-11% משקיעים במניות. רק מעטים (כ-3% על פי המדגם הנבדק) רוכשים תעודות סל - אפיק שקרנו עלתה בשנים האחרונות, אך עדיין נחשב מסיבות שונות לזנוח יחסית על-ידי קהל המשקיעים.
השקעה לטווח ארוך
האם בתי-ההשקעות מפספסים קהל יעד שעשוי לקבל נפח משמעותי בעתיד?
האם המשקיעים הצעירים הם קהל יעד "מפוספס", שבתי-ההשקעות יכולים היו לאמץ אל קרבם, כפי שמשתדלים לעשות הבנקים בקמפיינים מושקעים? לדברי זיו פופלובסקי, מנכ"ל ובעלים משותף של קבוצת לעומק התודעה, "בתי-ההשקעות מפספסים קהל עצום עם כסף ועם אומץ. הוא שאפתן, הוא נוטה לקחת סיכונים, הוא נמצא במקום בחיים שבו הוא מוכן להשקעה. זהו חומר גלם מצוין לבתי השקעות. אולי אין לו כרגע את אותם סכומי כסף שבהם הם מורגלים - אבל בסך הכול מאוד טרנדי היום להתעסק בבורסה ובהשקעות. "אנשים לוקחים קורסים ומחפשים לדעת עוד וגם ליישם בשטח. קהל כזה יש לסווג כקהל מועדף, הלומד מהר ובתקופה זו מקבע את הרגליו הצרכניים והכלכליים.
"מיקוד בפרסום לצעירים יאפשר ליהנות מחלק גדול מהאוכלוסייה שאולי עד עתה הוזנחה מתוך הנחה שאין לה מספיק כסף להשקעה, ולקצור פירות בעתיד כשיעמוד לרשותם הון קטן".
אצל מבוגרים יותר, מסביר פופלובסקי, הפגיעה בהשקעות קרובה יותר - אין זמן לשקם את מה שנהרס. לצעירים קל יותר להסתכל לטווח הארוך. "עד היום רק בית השקעות אחד הרים את הכפפה", הוא אומר, "אבל אני מאמין שהמגמה תלך ותתעצם".
* מה ימשוך צרכנים כאלה לבתי ההשקעות?
"צריך לפנות אליהם בשפה אחרת, בהתאם למאפיינים הפסיכולוגיים: אני לא מאמין במספרים יבשים - הריביות לא מספיק משכנעות במקרה הזה. צריך לפנות להרפתקנות. חבר'ה צעירים אוהבים הימורים, בעיקר גברים. האצבע שלהם קלה יותר על ההדק. מנגד, אפשר לבוא מהכיוון של 'בואו תלמדו'. מבוגר כביכול כבר יודע ומבין; לצעיר יש עוד הרבה ללמוד. לצורך העניין גם צריך לרתום כלים וטכנולוגיה - שהכול יהיה אינטראקטיבי".
"כל הנושא של מודעות פיננסית עבר עליית מדרגה רצינית בשנים האחרונות", אומר איציק שנידובסקי, משנה למנכ"ל בית ההשקעות מיטב - "בציבור בכלל ובקרב צעירים בפרט. אפילו בתיכונים היום מקדישים לפעמים זמן לנושא. "אין ספק שאוכלוסיית הצעירים מטופלת פחות בבתי-ההשקעות - לרוב הם מטפלים בעשירונים גבוהים יותר. זאת, למרות שמדובר בפלח שוק שכדאי להתקשר אליו מבעוד מועד ולבנות נאמנות שתוכיח את עצמה בהמשך, כמו שבנקים עושים עם חשבונות בנק לצעירים, חיילים וסטודנטים. גם אנחנו כיום בוחנים מהלכים של פנייה לשוק כזה. עם זאת, לבנקים אמצעי השקעה פשוטים יותר לצורך העניין, כלים נוחים יותר לקשור אליהם קהל צעיר. בתי-ההשקעות מנגד בנויים לעבוד עם סכומים גדולים של מאות אלפי שקלים ומעלה. מבחינת עלויות ורגולציה קשה להם לטפל בסכומים קטנים".
צעירים שמשקיעים בסכומים גדולים, אומר שנידובסקי, הם מחזה מאוד נדיר, אך "בעשר השנים האחרונות חלה ירידה בגיל הממוצע של המשקיע הנפוץ, בעיקר בזכות ענף ההיי-טק. אם פעם הוא היה מעל גיל 40, היום לא מעט משקיעים כבר מעל גיל 30, ויש לנו עוד לאן להתפתח בשנים הבאות".
