המדריך לכסף שלכם: פוטרתם? אילו זכויות מגיעות לכם - וכמה פיצויים תקבלו

מהם פיצויי פיטורים?

במקור, פיצויי הפיטורים היו סכום כסף שנועד לפצות עובד שפוטר על פיטוריו, ולשמש למחייתו בתקופה שלאחר הפסקת העבודה. בפועל, למי שיכול להסתדר למחייתו בלי כספי הפיצויים, מוטב כך, משום שמדובר בסכום שהוא חלק משמעותי וחשוב מהעתודה הפנסיונית שלנו - כיום כספי הפיצויים מהווים בפועל כ-40% מהחיסכון הפנסיוני של העובד השכיר.

פיצויי הפיטורים משמעותיים לכל עובד שכיר במשק, מכיוון שבשוק העבודה המודרני כמעט כל שכיר יפסיק יום אחד לעבוד במקום עבודתו עוד לפני הפרישה לגמלאות. הפסקת העבודה יכולה להיות מבחירת המעביד (פיטורים), מבחירת העובד (התפטרות, במקרים מסוימים), הגעה לגיל פרישה או מקרים נוספים.

כמה מקבלים?

סכום שמורכב מגובה המשכורת האחרונה כפול מספר השנים שעבדתם אצל המעביד. בגין חלק מהשנה, ישולם החלק המתאים מהשכר החודשי. לדוגמה, עובד שעבד שש שנים ושלושה חודשים ופוטר זכאי לפיצוי ממעבידו בסך של שש ורבע משכורות.

הזכאות תלויה בכך שעבדתם אצל המעביד לפחות שנה. אך מעביד שמפטר עובד אחרי קרוב לשנה של עבודה צריך להוכיח שהוא לא פיטר אותו כדי להימנע מתשלום פיצויים.

איך זה עובד?

למעביד יש שתי אפשרויות לתשלום כספי הפיצויים:

1. בעת הפיטורים, המעביד משלם לעובד ממקורותיו את פיצויי הפיטורים (משכורת אחרונה כפול מספר שנות העבודה).

2. כדי למנוע מצב שבו המעביד יצטרך לשלם סכום גדול בבת אחת, הוא מפקיד בכל חודש 8.33% (או שיעור נמוך יותר) משכרכם במסגרת החיסכון הפנסיוני, והכסף נצבר בקופה למקרה של פיטורים.

בעבר, עד 2008, המעביד הפקיד את רכיב הפיצויים במגוון קופות גמל - כגון קופות אישיות לפיצויים|, קופות מרכזיות לפיצויים| ובקופות הגמל לקצבה (בראשן קרנות הפנסיה). החל מ-2008 כספי הפיצויים מופקדים רק בקופות גמל לקצבה (משלמת ולא משלמת).

אם הסכום שנצבר בחיסכון לפיטורים נמוך ממה שהמעביד חייב לשלם (שכר אחרון כפול שנות עבודה), אז המעביד צריך להשלים את הפער שבין כמה שהפריש לבין כמה שעליו לשלם. כיום מרבית המעבידים בוחרים להפריש כסף מדי חודש בגין רכיב הפיצויים.

לדוגמה: עבדתם במקום מסוים שש שנים. בשלוש השנים הראשונות שכר היסוד שלכם היה 10,000 שקל לחודש, ולאחר מכן 12 אלף שקל לחודש. אם המעביד הפריש בגין הפיצויים באופן רצוף, אז נצברו פיצויים בהיקף של כ-66 אלף שקל (הפקדות בגובה 10,000 שקל לשנה בשלוש השנים הראשונות והפקדה של 12 אלף שקל לשנה בשלוש השנים האחרונות, בהנחה של 0% תשואה). ואולם, אם המעביד פיטר אתכם הוא מחויב בתשלום פיצויי פיטורים בגובה 72 אלף שקל (שכר אחרון בגובה 12 אלף שקל בחודש כפול 6 שנות עבודה).

את ההפרש בין הסכומים, שעומד על כ-6,000 שקל במקרה זה, המעביד צריך להשלים, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם ביניכם (או בהסכם הקיבוצי אליו אתם משתייכים) - שהוא לא חייב להשלים פער זה, אבל הכסף שייך לכם גם במקרה של התפטרות.

כל זה נכון בהנחה שהתשואה על הכסף המופקד לקופה היתה בשיעור של 0%, לצורך החישוב. אם יש תשואה חיובית על ההפקדות לפיצויים הפער בין השיטות קטן ולעתים אף אינו קיים.

למי שייך הכסף?

סעיף 26 לחוק קובע שכספי פיצויים שהופקדו לקופת גמל לקצבה (עד 2008 בקרן פנסיה), וכיום כל הקופות הן לקצבה, שייכים לעובד אלא אם נקבע אחרת בהסכם הקיבוצי או בהסכם בין העובד והמעביד.

יש שלושה תנאים מקובלים בנושא פיצויי הפיטורים ביחסי עובד-מעביד:

1. סעיף זכאות ללא תנאי, שמתייחס רק לפוליסות ביטוחי המנהלים: אם קיים סעיף כזה והמעסיק חתם עליו, כעבור שלוש שנים הפיצויים הופכים להיות של העובד בין אם פוטר ובין אם התפטר. במקרה של פיטורים, המעביד אינו חייב בהשלמת סכום הפיצויים לעובד, והשלמה שכזו נעשית, אם יש בה צורך, מכספי התגמולים (הכספים המיועדים לחיסכון) - כלומר מקצצת את החיסכון של העובד לשנות הפנסיה.

2. החלת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, שבו רכיב הפיצויים בקופה הוא "על חשבון" כספי הפיצויים: במקרה כזה, המעביד לא חייב להשלים את הפער בעת הפיטורים, אך הכספים שייכים לעובד גם אם התפטר מיוזמתו.

3. אין שום תנאי לגבי הפיצויים אך הכסף הופקד בקופה אישית לפיצויים עד 2008: במקרה כזה, אם העובד מתפטר (ולא מפוטר), המעסיק רשאי להשאיר את כספי הפיצויים אצלו. וכספים שהופקדו בקופה מרכזית לפיצויים שייכים למעביד.

מה גובה הפטור ממס?

פיצויי הפיטורים פטורים ממס עד לתקרה שעומדת כיום על 10,980 שקל (התקרה משתנה בכל שנה) כפול שנות העבודה של העובד אצל המעביד. עבור סכומים מעל לתקרה יחויב העובד בתשלום מס שולי| בהתאם להכנסתו.

הפטור ממס ניתן בין אם מדובר בקבלת הכספים ישירות מהמעביד בעת הפיטורים, או אם הכספים מתקבלים מקופת הגמל שבה הופקדו במהלך תקופת עבודתכם.

לדוגמה, אם עבדתם בחברה מסוימת במשך עשר שנים, הרי שסכום פיצויי הפיטורים הפטור ממס יהיה 109,800 שקל. אם שכרכם עמד על 12 אלף לחודש, הרי שתקבלו פיצויים בסך 120 אלף שקל, ועל ההפרש בגובה כ-10,200 שקל - תחויבו במס.

מתי משלמים את המס?

הפסקת עבודה מוגדרת כאירוע מס מבחינת מס הכנסה גם אם כספי הפיצויים לא נמשכו בפועל. כבר בעת עזיבת מקום העבודה מבוצע חישוב המס כאילו מושכים בפועל את הכסף, אלא אם ביקשנו רצף קצבה או פיצויים.

לצורך חישוב המס ודיווח האירוע למס הכנסה המעביד והעובד ממלאים טופס 161, שמתייחס לאופן הטיפול ברכיב הפיצויים ובמסגרתו יש לבקש את רצף הקצבה. אם לא תבקשו זאת בטופס 161 - מס הכנסה יתייחס לכך כאילו נמשכו הפיצויים ויש חובת תשלום מס על הסכום שמעבר לפטור.

מושגים

קופת גמל מרכזית לפיצויים:

קופה שבה העמית הינו המעביד, החשבון הינו בבעלותו ועל שמו, הסכומים ששילם והרווחים שנצברו עליהם שייכים לו ומהווים מקור מימון עתידי להבטחת זכויות עובדיו לפיצויי פיטורים. מאז ינואר 2008, בעקבות תיקון 3 לחוק הגמל, אי אפשר יותר לפתוח קופות פיצויים מרכזיות חדשות, ולא ניתן להפקיד יותר כספים בגין עובדים חדשים לקופות הקיימות. בתיקון 3 נקבע גם שהחל משנת 2011 לא ניתן יהיה לבצע הפקדות לקופות פיצויים מרכזיות, כולל בגין לקוחות קיימים בקופות קיימות. כלומר, מעכשיו כספי הפיצויים של כל עובד יהיו ביחד עם כספי התגמולים שלו.

קופת גמל אישית לפיצויים:

קופת גמל המתנהלת בחשבונות אישיים על שם העובדים. כיום אין יותר קופות אישיות אלא רק קופות גמל לקצבה שבהן ניתן להפקיד גם כספי פיצויים וגם כספים לתגמולים (המיועדים לחיסכון הפנסיוני).

מס שולי:

שיעור המס שבו חייב השקל האחרון במשכורת העובד לפי מדרגות המס. בדרך כלל, זהו אחוז המס הגבוה ביותר שחל על משכורת זו.

לדוגמה, אם אדם מרוויח 10,000 שקל לחודש, על פי מדרגות המס הנוכחיות הוא ישלם מס בשיעור 10% על 4,590 השקלים הראשונים בשכר החודשי שלו (בהתעלם מנקודות הזיכוי: נקודה אחת שווה 197 שקל לחודש, וכל תושב מקבל מינימום של 2.25 נקודות זיכוי, כך שבפועל רוב האנשים המקבלים שכר בגובה זה לא משלמים מס), מס בשיעור של 15% על 3,570 השקלים הבאים עד לשכר חודשי של 8,160 שקל, ומס בשיעור 23% על כל מה שמעבר לכך עד למדרגה הבאה בגובה 12,250 שקל. המס השולי הוא שיעור המס הגבוה ביותר שנגבה מהעובד. לדוגמה, עובד בעל שכר של חודשי של 11,900 שקל, המס השולי שלו הוא 23%.

עשה זאת בעצמך

אילו "מקלטי מס" חוקיים קיימים לכספי הפיצויים?

לעובד שעזב את עבודתו וכבר קיבל את כספי הפיצויים, יש כמה אפשרויות חוקיות לתכנון מס, ששוות הרבה כסף. כל עובד זכאי למענק פיצויים פטור ממס לכל שנת עבודה בהתאם לתקרה המתעדכנת כל שנה. כיום הפטור עומד על 10,980 שקל לכל שנת עבודה, ומעבר לסכום זה העובד אמור לשלם מס על הפיצויים העודפים. הפיצויים העודפים מתווספים להכנסת העבודה של העובד באותה שנה בה הוא עזב והוא משלם מס שולי בהתאם להכנסה זו.

על מנת לדחות או להקטין את תשלום המס העובד יכול להשתמש בשלושה מקלטי מס לגיטימיים העומדים לרשותו:

1. רצף זכויות פיצויים:

העובד הפורש יכול היה לבקש ממס הכנסה רצף זכויות לפיצויים בתנאי שמצא מעביד חדש שהסכים להפריש לאותה קופה אישית לפיצויים. במקרה כזה, מס הכנסה ראה את המעביד החדש כהמשכו של המעביד הקודם והתיר דחיית התחשבנות מס לתקופה שבה העובד יעזוב את המעביד החדש (העובד יכול שוב לבקש רצף זכויות פיצויים גם במקרה זה וכך הלאה עד הפרישה לגמלאות).

לסעיף זה היו כמה סייגים: א. העובד לא יכול לפדות רק את הכספים הפטורים אלא את כל כספי הפיצויים (גם את הכספים החייבים במס). ב. על העובד למצוא מעביד חדש תוך שנה מיום העזיבה, שימשיך להפקיד את הפיצויים לאותה קופה.

מ-2008 אין אפשרות להפקיד לאותה קופה, משום שאין יותר קופות אישיות לפיצויים, ולכן סוגיית רצף הפיצויים אינה קיימת עוד.

באשר לכספים שנצברו עד 2008, הסוגיה נמצאת על שולחן משרד האוצר, שצפוי להסדיר זאת בחודשים הקרובים, כך שניתן יהיה להמשיך לעשות מעין רצף פיצויים גם בקופות גמל לקצבה על כספי העבר בדומה לרצף קצבה.

2. רצף קצבה

עובד שקיימת לו צבירת פיצויים בקופה לקצבה (קרן פנסיה או פוליסה קצבתית בלבד, ולא בקופה הונית או בקופה אישית לפיצויים), יכול לייעד כספים אלו לקצבה לגיל הפרישה. במקרה כזה מס הכנסה לא יחייב את העובד בתשלום מס כלשהו. היתרון לעובד הוא בדחיית המס לגיל פרישה. העובד יכול לקבל פיצויים אלו כקצבה חודשית ובכך הוא למעשה פורס את הפיצויים לשנים רבות קדימה. עם זאת, יש לעובד אפשרות להתחרט, כשבכל שלב הוא רשאי למשוך את החלק הפטור ממס של כספי הפיצויים כסכום הוני ולהשאיר את היתר לפנסיה בדרך של קצבה.

3. פריסת מס

מס הכנסה מאפשר להכיר בפיצויים חייבים במס כאילו התקבלו בכמה שנות מס. כך, על כל ארבע שנות עבודה תתאפשר שנת מס אחת לפריסה, עד למקסימום של שש שנות פריסה (כלומר, 24 שנות עבודה בסך הכל). הפריסה יכולה להתבצע קדימה אך ישנה אפשרות גם לבצע פריסה לאחור. לרוב, הפריסה מאד כדאית בגיל פרישה מאחר שההכנסה מעבודה יורדת אז באופן משמעותי.

לדוגמה, עובד שפרש מעבודה לאחר 24 שנות עבודה וזכאי לקבל פיצויים חייבים במס בגובה 300 אלף שקל, יכול לבקש פריסה לשש שנים קדימה. במקרה כזה יחשבו לעובד לכל שנת מס מיום הפרישה והלאה סכום של 50 אלף שקל לכל שנה. במקרה שזו ההכנסה היחידה שלו מעבודה, המס שאותו עובד ישלם יהיה מינימלי.

איך עושים זאת? על העובד לגשת לפקיד שומה לפני הפרישה, ופקיד השומה יקבע את גובה מקדמת המס שעל העובד לשלם. העובד אמור להגיש כל שנה דו"ח התאמת מס שלאחריה או שיצטרך לשלם מס נוסף מעבר למקדמה או שחלק מהמקדמה תוחזר לעובד.

נציין שאם העובד מבצע רצף זכויות פיצויים, מס הכנסה רואה את כל תקופת העבודה כתקופה אחת, כך שהעובד יכול לצבור שנות פריסה נוספות.

כאמור, רצף פיצויים אינו קיים יותר, כך שכיום ניתן לבחור רק ברצף קצבה או בפריסת מס.