אם למישהו היה ספק עד כמה יכול להשפיע המיתון על רמות השכר במשק, מספיק להתבונן בנתון המרכזי שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), הנוגע למיתון הקודם בתחילת העשור. אז, מתברר, השכר הממוצע של מי שסיים תואר ראשון בשנת 2004 ירד ב-25% לעומת השכר של בוגרי מחזור שנת 2000 - שנת שיא של פריחה כלכלית. במספרים זה נראה משמעותי עוד יותר: השכר הממוצע של הבוגרים ירד מרמה של 90 אלף שקל בשנה לרמה של 68 אלף שקל בלבד.
הנתונים מתפרסמים במסגרת דו"ח ראשון מסוגו של הלמ"ס, שבחן את השתלבותם בשוק העבודה של חמישה מחזורים של מקבלי תואר ראשון מכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, בשנים 2000-2004. כך למשל, מי שתוהה איזה תחום לימוד מניב את השכר המשתלם ביותר, יגלה כי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב נמצאים בצמרת, עם שכר ממוצע (עד שלוש שנים מיום קבלת התואר) של 165,600 שקל ברוטו בשנה.
בוגרי הנדסה ואדריכלות הרוויחו 148,600 שקל ברוטו, בוגרי מינהל עסקים הרוויחו 105,600 שקל ברוטו, בוגרי משפטים הרוויחו 99,900 שקל ברוטו ובוגרי מדעי החברה הרוויחו 94,500 שקל ברוטו. בוגרי מדעי הטבע הסתפקו ב-84,800 שקל ברוטו, בוגרי מדעי הרוח הסתפקו ב-80,300 שקל ברוטו, ואילו בוגרי הפקולטות לחינוך, באופן מעציב למדי, בתחתית הרשימה עם 73,900 שקל ברוטו בשנה.
יש לציין כי לפני כחודש פרסמה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) סקר דומה שבדק את השכר הממוצע של בוגרי תואר ראשון לאחר סיום לימודיהם והממצאים בחלקם דומים. בוגרי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב מובילים גם שם את רשימת המשתכרים אך מי שסוגר את הרשימה הם בוגרי מדעי הטבע.
במשפטים השכר עולה מהר
ומה קורה לשכר בשנים הראשונות שלאחר התואר? לפי נתוני הלמ"ס, הסטודנטים למשפטים ישמחו לדעת כי בתוך שלוש שנים מיום קבלת התואר, הם יזכו לעליית שכר בשיעור הגבוה מכל יתר תחומי הלימוד - 14%. ראוי לציין כי השכר ההתחלתי של בוגרי משפטים (במיוחד במהלך הסטאז') נחשב לנמוך מאוד.
גם בוגרי מינהל עסקים זוכים לזינוק יפה של 13.7% בשכרם לאחר שלוש שנים ואילו בוגרי הנדסה ואדריכלות מסתפקים בעלייה צנועה של 4.5% - אם כי השכר שלהם עדיין גבוה מזה של המשפטנים הצעירים גם בתום שלוש שנים. גם כאן אנשי החינוך מקופחים, עם עליית שכר "סמלית" של 0.4% אחרי שלוש שנים. אבל התופעה המוזרה מכל מתייחסת לבוגרי מדעי הטבע ומדעי הרוח: שכרם של הראשונים רשם דווקא ירידה של 1% אחרי שלוש שנים, ואילו שכרם של השניים ירד ב-7%, לא פחות ולא יותר.
פערי שכר בין יהודים לערבים
דו"ח הלמ"ס קובע אמנם כי הכי משתלם ללמוד מתמטיקה, סטטיסטיקה או מדעי המחשב, אך הוא קובע עוד שהנתון הזה תלוי בשיוך הדמוגרפי. כך, מסתבר כי שכרו של ערבי שהינו בוגר אחת הפקולטות האלה הוא רק 39% משכרו של בוגר מקביל ממוצא יהודי. בוגרים ערבים שלמדו מינהל עסקים הרוויחו על פי הדו"ח 47% משכרו של בוגר יהודי ואילו בוגר משפטים ערבי הרוויח 60% משכרו של בוגר יהודי. תחום החינוך מצטיין לכאורה בכך שבוגרי חינוך ערביים מרוויחים 91% משכרם של בוגרים יהודיים, אולם אם לוקחים בחשבון שהמדינה - דרך משרד החינוך - היא המעסיק הגדול ביותר של מורים - מוזר כיצד פער כזה קיים בכלל.
גם בין נשים לגברים קיים פער, באופן לא מפתיע. הפער הגדול ביותר נרשם בקרב בוגרי מדעי הרוח, שם נשים מרוויחות 54% בלבד משכרם של הגברים שיצאו מאותן פקולטות. בוגרות מדעי החברה מרוויחות 60% משכרם של הבוגרים, ואילו בוגרות משפטים מרוויחות 65% משכר הבוגרים.
בוגרות מינהל עסקים יכולות "להתנחם" בכך שהן מרוויחות 75% משכרם של הבוגרים בתחום. בהלמ"ס ניסו להסביר את הפערים, בין היתר, בשל שעות עבודה רבות יותר לגברים ובכך שבמקרים רבים הגברים מבוגרים יותר מהנשים בעת סיום התואר.
