בשבוע שעבר דיברתי על טיפוסי אישיות שונים של מראיינים, ועל הדרך להתמודד עימם. אך מעבר להבדלי האופי, ישנם היבטים נוספים בתקשורת עם המראיין, וכדאי לשים לב אליהם כדי לצלוח את המפגש בהצלחה. לעתים מראיינים נוקטים בטקטיקות של הטעיה, במטרה לחשוף את מה שקשה לגלות בשיחה רגילה. הנה מספר טקטיקות כאלו, והדרך המומלצת להתמודד עמן.
חברוּתיוּת יתר
טקטיקה אחת היא חברותיות יתר. המראיין מרבה לחייך ולהתלוצץ, מנסה בכל דרך להתחבב על המרואיין, ומזמינו להירגע ולהיפתח בפניו. לא תמיד מדובר במראיין חברותי מטבעו, אלא בניסיון לגרום למרואיין להסיר את הגנותיו, ולחשוף את רזי אישיותו הכמוסים, ובכך לספק למראיין מידע רב מהרצוי למרואיין.
אם המרואיין ירגיש בטוח מספיק, הוא עשוי לספר את כל האמת על יחסיו הבעייתיים עם מנהלו הקודם, לחשוף את שאיפותיו להקים עסק משלו, ואפילו להפגין היעדר מוטיבציה לעבוד כחלק מצוות.
למרות האווירה הפתוחה והנינוחה, על המרואיין לשדר מקצועיות, אחריות ורצינות, ולא להיסחף לריאיון שמתנהל בבדיחות הדעת. כדאי אמנם לנהוג בחברותיות, למקרה שמדובר במראיין שאופיו כזה, ונחמדות תרשים אותו, אך אין להתפתות לספק מידע מעבר לנדרש. חשוב מאד להפגין יכולת להבחין בין עיקר לטפל - המראיין יתרשם לטובה ממרואיין שיצלח את מכשול הפיתוי, ויתייחס בכבוד למפגש ביניהם.
נפקדוּת
ישנם מראיינים היוצרים רושם של מי שאינם נמצאים בחדר. על פני השטח, המראיין ייראה כמי שמוטרד בענייני עבודה או שלא התכונן כראוי לריאיון. בפועל מדובר בטקטיקה מודעת, שבמסגרתה המראיין מנסה להקשות על המרואיין, במטרה לבדוק כיצד הוא מתמודד עם מצבים חברתיים קשים.
כדאי להפגין מעשיות ורגישות למצב. אפשר למשל, להציע בנימוס למראיין לקבוע מועד חדש לפגישה. המראיין, ככל הנראה, לא יאות לקבוע מועד חדש, אולם הוא עשוי לשנות את התנהגותו. אם המראיין ממשיך בשלו, על המרואיין לנהוג בטבעיות ולענות באופן ממוקד לשאלות, גם אם האווירה לא נעימה, ואפילו אם המראיין נראה כמי שאינו מתעניין בתשובה. על המרואיין להציג את יכולותיו וניסיונו בפירוט ובמיקוד הנדרש, ולא לאפשר למצב הקשה להכשילו ללא סיבה.
למשל, אם המראיין מציץ בחופזה בדף קורות החיים, כמי שלא קרא אותם קודם, כדאי להתייחס בעל פה לחלקים החשובים מתוך קורות החיים. דרך טובה היא לשאול את המראיין ישירות, אם אכפת לו להתייחס לכישורים העיקריים המופיעים בקורות החיים.
חקרנות
במקרה זה המראיין נוהג בטקטיקה קשוחה, שואל שאלות רבות וקשות, בטון מאשים ואף נזפני, ואינו ממהר לחייך. כשהמרואיין מסיים להשיב על שאלה אחת, נראה שמראיין כבר עסוק בשאלה הבאה. זהו ניסיון לבחון את יכולת ההתמודדות של המרואיין באווירה עניינית, יבשה וממוקדת מטרה, ונבדקת תגובתו לסמכות.
על המרואיין לזכור במהלך הריאיון שהמראיין עושה זאת במטרה לבדוק את גבולותיו ואת התנהגותו במצבים קשים. התנהגות המראיין אינה מופנית באופן אישי נגדו, ואינה מעידה על כישלון בריאיון. אסור למרואיין לאפשר להתנהגות המראיין לפגוע בביטחון העצמי שלו. למרות הקושי, עליו לזכור שהוא איננו מצוי בחקירה, להישאר רגוע, לא להתרגז ולא להיעלב. כדאי מאד להמתין מעט בין תשובה לתשובה, ולא לאפשר למראיין לשלוט באופן מוחלט בקצב הריאיון.
בלבול ומבוכה
טקטיקה אחרת היא שימוש במשחקי דמיון, הצגת שאלות מכשילות או הצבת מלכודות במטרה להביך את המרואיין. המראיין יכול, למשל, לחמם את המשרד יתר על המידה ולבדוק כיצד המרואיין מגיב, או לשאול אותו שאלות כגון " לו יכולת לבחור, איזו חיה היית בוחר להיות?".
גם במקרה הזה, המראיין מבקש לבדוק את התמודדותו של המרואיין עם מצבי לחץ, והפעם באמצעות פריטה על מיתרי אי הנוחות שלו. כמו ביתר המקרים, ההתנהגות הרצויה היא שמירה על נינוחות ומתן מענה בטוח. בכך יפגין המרואיין את יכולת ההתמודדות שלו עם לחצי המראיין. כמובן, אם הריאיון מגיע למצב של השפלה ממש, המרואיין יכול וצריך להציב גבולות, ולהעיר על כך למראיין.
לסיכום, כמרואיין, חשוב מאד שתזהה נכון את הסיטואציה החברתית שבה אתה נמצא, ואת דרכי הפעולה של המראיין. מרגע שתעשה זאת, יקל עליך לשמור על שלוות הנפש החיונית לריאיון מוצלח, ולהציג את המיטב שבך.
