המרוויח העיקרי מעסקת אנבידיה-מלאנוקס הוא איל וולדמן, המייסד המשותף ומנכ"ל מלאנוקס. וולדמן שמחזיק ב-2 מיליון מניות (3.6% מהחברה) יקבל 250 מיליון דולר במזומן וחבילת פרישה בשווי 14 מיליון דולר.
וולדמן השכיל לנצל את המצוקה היחסית שבה היו נתונות שתי המתחרות העיקריות על רכישת מלאנוקס - והוביל את החברה לאקזיט השני בגודלו בהיי-טק הישראלי (אחרי מכירת מובילאיי לאינטל ב-15.3 מיליארד דולר).
וולדמן (58) הוא לא דמות אופיינית בעולם ההייטק הישראלי. הוא אינו תוצר של 8200, או יחידה טכנולוגית אחרת של צה"ל, אלא שירת כקצין בגדוד 13 של גולני ועד היום משלב מושגים צבאיים בדבריו.
וולדמן שונה מחלק לא קטן ממנכ"לי חברות ההיי-טק בשני היבטים נוספים לפחות: הוא מוחצן מהם, נוטה לסגנון חיים ראוותני יותר, חייו האישיים הגיעו לטורי הרכילות ולבתי המשפט - בניגוד למשל לידידו גיל שוויד, מנכ"ל חברת צ'ק פוינט. וולדמן גם אינו חושש להביע את דעותיו והקים מרכזי פיתוח של מלאנוקס ברמאללה ובעזה מתוך הערכה שקידום מצבם הכלכלי של הפלסטינים ישפר את הסיכוי לפשרה בין העמים או לפחות לירידה בעוצמת העימות.
באקזיט הענק ניצל כאמור וולדמן את העובדה שאינטל - שהתחרתה על רכישת מלאנוקס - מלקקת את פצעיה מפרשת פרישתו של המנכ"ל הקודם בריאן קרזניץ', לאחר שניהל רומן עם עובדת החברה, ומינויו השנוי במחלוקת של סמנכ"ל הכספים כמנכ"ל קבוע. אינטל גם נמצאת בעיצומו של שינוי מחברה שמבוססת שרתים ומעבדים למחשבים אישיים לחברה שמבוססת דאטה. אנבידיה איבדה 48% משיאה לאחר שהחברה פירסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי של 2018 ותחזית לקיפאון עד ירידה ב-2019 כתוצאה מהתפוגגות שוק מטבעות הקריפטו, והאיום הסיני על פעילות הגיימינג המשגשגת שלה.
ההתחלה: לימודים בהנדסה כימית בטכניון
וולדמן לא בחר את תחום ההיי-טק כאופציה ראשונה. הוא התחיל ללמוד בטכניון הנדסה כימית ועבר מאוחר יותר למדעי המחשב כאשר ראה שכך עושים טובי הסטודנטים. מאוחר יותר למד לתואר שני בהנדסת חשמל.
לאחר שסיים את לימודיו עבד בין אוגוסט 1989 למארס 1993 באינטל בכמה משרות שקשורות לתכנון וארכיטקטורת מחשבים. וולדמן עזב את אינטל לטובת חברת גלילאו שבה היה סמנכ"ל הנדסה ותכנון ומייסד משותף, אבל עזב בתחילת 1999 בעקבות חילוקי דעות עם המנכ"ל והמייסד אביגדור וילנץ, בנוגע לרכישה שוולדמן ביקש לבצע.
גלילאו נמכרה תמורת 2.7 מיליארד דולר באוקטובר 2000 לחברת מארוול, אותה חברה שניסתה בקיץ 2017 לרכוש את מלאנוקס, כאשר זו נסחרה בשווי של 2.3 מיליארד דולר, ונדחתה.
וולדמן הקים את מלאנוקס במארס 1999 לאחר שזיהה הזדמנות עסקית בפיתוח מוצרי קישוריות בתקן התקשורת אינפיניבנד (Infiniband) שפותח אז. וולדמן הקים את החברה יחד עם שלושה שותפים: רוני אשורי, סמנכ"ל הנדסה, לשעבר חבר בכיר בצוות שפיתח את המעבד פנטיום של אינטל; שי כהן, שהיה סמנכ"ל תפעול והנדסה, וגם הוא בעל עבר באינטל כחבר בכיר בצוות שפיתח את פנטיום; ומיכאל כגן, סמנכ"ל ארכיטקטורה, גם הוא חבר בצוות שפיתח את הפנטיום באינטל. אשורי עזב מאז, שי כהן שימש כדירקטור במלאנוקס עד יוני 2018 אך נאלץ לעזוב במסגרת הפשרה עם הקרן האקטיביסטית סטארבורד, ומיכאל כגן (61) משמש עדיין כסמנכ"ל טכנולוגיה של החברה.
שרד שני ניסיונות הדחה
וולדמן שרד לפחות שני ניסיונות הדחה וקריסה כואבת במניה שגם היא קשורה באינטל. שני הניסיונות קשורים לטענות שוולדמן הוביל את מלאנוקס להשקעות מיותרות וניהל אותה בצורה לא יעילה. בשני המקרים וולדמן ניצח במאבקים הפנימיים והחיצוניים משום ששיכנע את הדירקטוריון ואת שוק ההון שהשקעה מוגברת במחקר ובפיתוח היא הדרך היחידה להבטיח יתרון טכנולוגי שרק הוא ייצר ערך לטווח ארוך.
הניסיון הראשון להדיח את וולדמן היה ב-2002 סביב משבר הדוט.קום כאשר אחת מקרנות ההשקעה הגדולות שהיו בעלות נתח משמעותי ממניותיה של החברה, דרשה לקצץ 50% מעובדי החברה. וולדמן שחשב כי כאשר המתחרים מצמצמים השקעות זה דווקא הזמן להגביר אותן, שיכנע את בעלי המניות האחרים, בראשות אירווין פדרמן מ-U.S Venture, בצדקתו. פדרמן, שמכהן כחבר דירקטוריון מיוני 1999, הפך ליו"ר ביוני 2013 במקומו של וולדמן וזוכה להערכתו.
הפעם השנייה היתה במחצית הראשונה של 2018 כאשר הקרן האקטביסטית סטארבורד שהפתיעה בנובמבר 2017 כאשר רכשה 10.7% ממניות מלאנוקס, וזמן קצר אחר כך החלה לתקוף את הנהלת מלאנוקס בראשות וולדמן ודירקטוריון החברה.
סטארבורד הצביעה על הרווחיות הנמוכה של מלאנוקס ביחס לחברות דמות ועל ביצועי החסר של מנייתה. לטענתה, הדבר נובע מהפריון הנמוך של השקעות החברה במחקר ובפיתוח שהביא לצמיחה איטית של החברה.
סטארבורד איזכרה מכירה של מניות בשווי של 130 מיליון דולר על ידי בכירים בחברה מאז הנפקתה ב-2007, וכן את הירידה באחזקתם של אנשי החברה במניותיה מ-17% ב-2008 ל-5% בתחילת 2018. סטארבורד דרשה להחליף את דירקטוריון החברה שכשל לטענתה בפיקוח על ההנהלה ולהדיח את וולדמן.
התאוששות בתוצאותיה הכספיות של מלאנוקס החלה ברבעון הרביעי של 2017. הבשלת השקעותיה בטכנולוגיה, והעלייה במחיר המניה - סללו את הדרך לפשרה. האיום על הדחת וולדמן והחלפת הדירקטוריון הוסר תמורת מינוי 2 דירקטורים בלתי תלויים בהמלצת סטארבורד, ומינוי דירקטור נוסף בהסכמה הדדית.
בין שני האירועים האלה סבלה מלאנוקס ממשבר נוסף כאשר מנייתה קרסה ב-72% משיא של 114.29 דולר לשפל בסוף מאי 2014. זאת בעקבות כניסתה של אינטל לשוק האינפיניבנד שבו החזיקה מלאנוקס ב-80%, לאחר שרכשה את הפעילות של QLogic, מתחרתה של מלאנוקס בשוק זה.
בשוק ההון נתפש המהלך כאיום ישיר ומשמעותי על עליונותה של מלאנוקס בשוק זה. גורם נוסף לירידה היה אזהרת רווח שפירסמה ברבעון הרביעי של 2013 וירידה של 22% בהכנסות החברה ב-2013.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
