בעשור האחרון הועלו כמה יוזמות להקמתם של איים מלאכותיים לצורכי תשתיות או תעופה בישראל, אולם נראה כי מצוקת הקרקע ההולכת וגוברת, לצד תחזיות הצפיפות והגידול בתחזיות הנוסעים בנתב"ג - דוחפות כעת לצעדים קונקרטיים בנושא.
החברה ההולנדית Royal Haskoning DHV, שניהלה ותיכננה מאות פרויקטי בנייה, תחבורה, תעשייה ותעופה בהתמחות בהנדסה אזרחית ימית ב-140 ערים בשנים האחרונות, זכתה באחרונה במכרז שיכריע בעניין האפשרות להקים נמל תעופה בינלאומי על אי מלאכותי מול חופיה של ישראל עבור משרד התחבורה, כך נודע ל-TheMarker. בעבור עבודתה צפויה החברה לקבל 7.5 מיליון שקל, באופן מדורג ולפי ההתקדמות בהצגת הממצאים.
עלות ההקמה של שדה תעופה על אי לחופי ישראל מוערכת במיליארדי שקלים. העבודה שאליה תידרש DHV מבוססת על מכרז מורכב שפורסם כבר ב-2017 ונחתם רק לפני כחודש, וזו צריכה לשקף את תפישת ההפעלה האופטימלית לשדה תעופה על אי מלאכותי ואת ההיתכנות הכלכלית והפיזית להקמת הקונסטרוקציה הייחודית, וכן לקבוע את מיקומו לאורך חופי ישראל. מרכיב חשוב שיידרש לקחת בחשבון הוא הקִרבה למרכז המטרופוליני של ישראל המצוי בין חדרה לגדרה, כך שהגישה למרחב הימי תהיה נוחה וקלה.
החברות כבר החלו לפעול בשטח לפני כשבועיים - זאת על אף שלא פורסמו מלוא הפרטים על המכרז באתר הרכש הממשלתי, ועדיין לא הוגשו אליו מלוא המסמכים. הן עוסקות כיום בעבודת שטח של איסוף ועיבוד נתונים, כרקע לעבודה של המומחים מהחברה הבינלאומית. בנוסף נלמדים האילוצים והמגבלות המקומיים, שצפויים להגיע מהגופים השונים העוסקים בתכנון תעופה בארץ.
בתוך כך, תידרש DHV להציג בחודשים הקרובים המלצה עבור שלוש חלופות אפשריות למיקום השדה, בהתחשב במגבלות הקיימות על השמים ונתיבי התעופה, בפעילות בנתב"ג ובפעילות הצבאית של חיל האוויר.
חברת Aviv AMCG, הזרוע המקומית בפרויקט, מנוסה בניהול פרויקטים ובייעוץ עבור שדות תעופה בארץ, ועסקה בין היתר בהקמת מינהלת המעבר וההפעלה של שדה התעופה רמון ובהרחבת הזרוע הנוספת לנתב"ג. מנכ"ל החברה, קובי בן משה, מסביר כי "על פי כל הנתונים והמומחים, כמות הטיסות הנכנסות והיוצאות בישראל רק הולכת לגדול, ובעתיד הקרוב נתב"ג לבדו לא יוכל לספק מענה הולם לכל אותן טיסות. משרד התחבורה מבין את הצורך ובוחן מספר פתרונות לבעיה. אחד הפתרונות הוא הקמת אי מלאכותי שיספק מענה שוטף לטיסות נכנסות ויוצאות, ולא יתפוס שטח טריטוריאלי קריטי שיכול לשמש לנדל"ן פרטי או למבני תשתיות חיוניים.
"התחלנו בהליך בחינת השטח, בשיתוף Royal Haskoning DHV. בסופו נגיש למשרד התחבורה את המלצתנו למיקום המיטבי - כך שגם לא יחרוג מתקציב הפרויקט וגם ישמש בהצלחה את הפעילות העסקית והתיירותית עבור תושבי ישראל המעוניינים לטוס לחו"ל ותיירים המעוניינים לבקר כאן", הוסיף בן משה.
לאחר שמשרד התחבורה והגורמים הרלוונטיים יבחרו את החלופה המועדפת מבין השלוש שיוצעו - מה שצפוי לקרות עד לספטמבר 2019 - תידרש DHV להעמיק את התכנון בחלופה שנבחרה ולהכשיר את ההמלצה לקראת מהלך תכנון סטטוטורי, כך שהתוכנית תוטמע בשיתוף עם גופי התכנון בארץ. ההערכות הן כי במידה שאכן תמומש אחת החלופות, תהיה השפעה רבה לעיר הנבחרת שממנה תהיה הגישה לאי, באופן שיעודד התפתחות שירותים ותעשיות נלוות.
אחד האתגרים המהותיים נוגע למגבלות הימיות בסביבה מורכבת - הן מבחינת חומרי הגלם הנדרשים לבנייה, שכרוכים בייבוא משאבי חול מתאימים לייבוש השטח שייבחר, והן מבחינת עומק הקרקעית. במרחק לא רב מחופי הרחצה בארץ קיימת מעין מדרגה שלאחריה עומק הקרקעית נמוך בהרבה ביחס לקו החוף, והחברה המתכננת תידרש לייצר מענה תכנוני וטכנולוגי הולם לאתגר. כמו כן יידרשו שתי החברות להתחשב בהיבטים של שטחי אש ומגבלות ביטחוניות ביחס לאזורים המשמשים את צה"ל במים הטריטוריאליים של המדינה, וכן בנתיבי התנועה האווירית – כך שלא ייפגעו בגלל התנועה החדשה הצפויה מהשדה שיוקם. בנוסף החלופה תידרש לא לפגוע בפעילות הנמלים הימיים הקיימים באשדוד ובחיפה.
אלטרנטיבה של הקמת נמל תעופה על אי מלאכותי במים הכלכליים של ישראל מונחת על השולחן מצד גורמים שונים בענף התעופה זה שנים, אולם מדובר במהלך משמעותי לקראת היתכנות ממשית של המהלך. הצורך בנמל תעופה בינלאומי נוסף גבר בשנים האחרונות לאור הגידול הניכר במספר הנוסעים בנתב"ג, ולאור תחזיות הצופות גידול מוגבר בטיסות גם בעשור הקרוב - כאשר נתב"ג כבר קרוב לקיבולת המקסימלית שלו. על האי ניתן יהיה להקים מתקני תשתית לשימושים אזרחיים שונים.
החברה ההולנדית תתבסס על מודלים קיימים בנמל התעופה שמול העיר אוסקה ביפן, בנמלי התעופה של הונג קונג ומקאו בסין ובנמלי התעופה של קוריאה וסינגפור. במכרז התמודדו חברות מסין, צרפת, אנגליה, דנמרק והולנד. אם ייקבע כי קיימת כדאיות כלכלית ויוחלט על טכנולוגיה מתאימה להקמת השדה, שלב התכנון לבדו צפוי להימשך כמה שנים, ובניית האי והנמל - עוד חמש שנים.
מרגלית מוסה-פרידברג, סמנכ"ל ניהול, תכנון ומערכים ב-Aviv AMCG, שאמונה על שיתוף הפעולה הנוכחי ומובילה את פרויקט הרחבת והשמשת הפעילות בטרמינל 1 בנתב"ג, מוסיפה כי "זהו אתגר מקצועי, מרתק ומעניין להצליח למצוא חלופה שתיתן מענה למכלול הצרכים, ותאפשר להשתלב בצורה טובה עם האילוצים והמורכבויות השלובות של המרחב הימי, היבשתי והאווירי. למרות הקושי העובדתי, פתרון כזה יפתח פתח להרחבה ופיתוח של הפעילות התעופתית, עם פוטנציאל להסרה הדרגתית של מגבלות ושטחים הנובעים מייעוד לשימוש לתעופה ולתשתיות".
התוכניות המקבילות
כבר בינואר 2018 דנה הממשלה בהקמת צוות לקידום הקמת איים מלאכותיים – לא באופן ייעודי עבור שדה תעופה, אלא עבור תעשיות, דיור ותשתיות. אז הוחלט במשרד ראש הממשלה על הקמת צוות בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ובהשתתפות נציגי משרדי הממשלה השונים.
הצוות, שהובל על ידי פרופסור אבי שמחון, נדרש להגיש המלצות בתוך 180 יום לגבי מתקנים שיש צורך בהקמתם ב-20 השנים הבאות, לצד המלצה לחלופות טכנולוגיות והקמת אי. דו"ח זה ומסקנותיו עדיין לא פורסמו לציבור, אף על פי שחלפה יותר משנה. הדבר לא מנע ממשרד התחבורה לקדם מכרז זה בהיקף נרחב של מיליוני שקלים, מתוך הכרה בחשיבות שדה תעופה נוסף שיתן מענה בעשורים הקרובים לאור הגידול בתנועה האווירית.
בתוך כך, בחודשים האחרונים מקדמים בנתיבי ישראל (נת"י) מכרז מקביל, להגשת הצעות להקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף משלים לנתב"ג, שיוקם ברמת דוד או בנבטים. גם שם החברה שתזכה במכרז תידרש להכין מודל תפעולי-כלכלי לגבי שדה התעופה, וזאת לאחר דיונים ממושכים על הצורך בשדה.
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
שתי דירות 4 חדרים - אחת נמכרה ב-740 אלף שקל, השנייה ב-1.7 מיליון שקל
"בסך הכל רצינו לשים בריכה קטנה על הגג": כך הופכת הקמת בתי מלון בישראל לבלתי אפשרית