חגיגת בר המצווה במלון לאונרדו באשדוד אמורה הייתה להיות אירוע משמח, אבל התוצאה הייתה אחרת לגמרי.
לפני כארבע שנים וחצי שכרו בני המשפחה את האולם במלון וגם שילמו עבור שהייה בחדרי המלון למשך סוף השבוע כדי לחגוג את שבת החתן כולל ארוחות שישי ושבת.
על פי הטענות, המלון התרשל בכל הנוגע לערב בר המצווה שמאירוע משמח הפך לסיוט ביותר בעבורם.
בכתב התביעה שהגישו בני המשפחה לבית משפט השלום בתל אביב נגד רשת פתאל נטען, כי למרות שבתחילה סיכמו עם המלון על הגעתם של 270 אורחים, בהמשך שונה המספר וסוכם כי המלון ייערך לאפשרות שיגיעו 324 אורחים.
לטענת הנער ומשפחתו השירות שניתן להם לאורך כל שהותם לא עמד בסיכומים המוקדמים עם המלון. רק 15 מלצרים בלבד היו נוכחים ונאלצו לתת שירות לכל האורחים ב-24 שולחנות במקום 27 כפי שסוכם. "חלק מהמלצרים לא ידעו בכלל את השפה העברית מה שהקשה עוד יותר על מתן שירות ראוי לאורחים", טענו ההורים.
בנוסף, לדברי חתן הבר מצווה, סוכם שחבריו לכיתה יקבלו מנות אוכל של מבוגרים כשבפועל קיבל ארוחות ילדים והוא נאלץ בעצמו להיכנס למטבח לבקש שיקבלו את המנות כמו שאר האורחים. "נאלצתי לקנות על חשבוני בלובי המלון גלידות לחבריי לכיתה כי המנות לא הספיקו לכולם", ציין הנער.
מנות הפתיחה הוגשו באיחור רב לשולחנות האורחים שנאלצו לשבת זמן רב על כסאותיהם מבלי לאכול דבר. לחלק מהאורחים הוגש כבד אווז (כפי שסוכם בין הצדדים) אבל משום מה מנה זו נגמרה ושאר האורחים קיבלו כבד עוף שהוא זול יותר.
"הסטייקים והפרגיות לא יצאו בשלמותם לאורחים אלא בחצאי מנות. חלק מהאורחים שהמתין זמן רב למנות האוכל, איבדו את הסבלנות ועזבו מבלי שהשתתפו בשמחת בר המצווה", טענו ההורים, "לחלקם לא הוגשו משקאות קלים אלא רק לאחר שהתערבנו".
לבסוף בכתב התביעה גם נטען כי מנהל במלון ניהל ויכוח עם אמו של חתן בר המצווה ופרץ של רגשות וסערות כינה אותה: "שלוכית".
הרשת כשלה המתן הוכחות
הנער והוריו תבעו מרשת פתאל פיצוי של 691 אלף שקל על המחדלים והמחסור באוכל בבר המצווה והוצאת לשון הרע כולל כינוי האם "שלוכית", דבר שפגע בה קשות.
בית המלון מצידו, הגיש כתב הגנה בו ביקש לדחות את התביעה על הסף בנימוק כי לא הייתה בינו לבין התובעים התקשרות חוזית ובייחוד כאשר התביעה ברובה מבוססת על הפרות חוזיות.
לטענת הרשת בינה לבין התובעים סוכם כי יגיעו בין 240 ל-270 אורחים אך בפועל הגיעו 328 -חריגה של למעלה מ-20 אחוזים, דבר שגרם למחסור בכוח אדם. למרות זאת ציינה הרשת כי "עשתה כל מה שביכולתה לתת שירות ראוי וטוב לאורחים והתובעים כדי שיהיו שבעי רצון".
בכתב ההגנה נטען, לכן, כי התובעים לא יכולים לבוא בטענות כלפיה על כך שהיה מחסור במלצרים או לגבי כמות האוכל בגלל החריגה במספר האורחים והמלון אף נאלץ להפדות את צ'ק הביטחון ולמרות זאת הפסיד מקיום האירוע.
בנושא המחסור במנות נטען, כי אב המשפחה הסכים שיוצאו מנות חלופיות כדי שלא ייחסר אוכל לאורחים. בנוגע להתנהגות אם המשפחה נטען, כי היא התפרצה למטבח וצעקה בשפה בוטה ובקולי קולות על העובדים.
"טענות התובעים חסרות פרופורציה ביחס להיקף האירוע, לכמות ההשקעה, להתגייסות כל עובדי המלון לטובת האירוע והעובדה כי גם אם היה חוסר רגעי במזון הרי הדבר נבע בשל הזמנת יתר של האורחים", טענה הרשת.
השופטת הבכירה שדנה בתביעה ושמעה את טענות הצדדים קבעה, כי אין מחלוקת כי לא היו מספיק מלצרים באירוע כדי לשרת את כל האורחים.
לדבריה בין הצדדים הוסכם על 25 מלצרים, אחד לכל שולחן בפועל על פי הרשת סופקו לכאורה 21 בלבד, כך שלמעשה מדובר בהפרת ההתחייבות כלפי התובעים.
השופטת ציינה בפסק הדין, כי הרשת כשלה בהמצאת ראיות שיתמכו בטענותיה לעניין כמויות האוכל שסופקו לאירוע בר המצווה, כתבי כמויות או הזמנת מזון אליהן נערכה, וכי היא לא הצליחה להוכיח שמספר האורחים עלה בשיעור של למעלה מ-20 אחוזים .
"ואמנם לצערם של התובעים האירוע לא עמד בציפיות ולא תאם את המוסכם", נכתב בפסק הדין."מצילומי האירוע ועדויות האורחים שהופיעו בפניי עולה תמונה עגומה של שולחנות ריקים מאוכל, של מלצרים עומדים חסרי מעש. בשלב מעט מאוחר נראים סלטים בודדים ופוקאצ'ות על השולחן אך עדיין לא כפי התפריט העשיר שהוזמן", ציינה השופטת.
למרות זאת, השופטת דחתה את תביעה אם המשפחה בנוגע להוצאת לשון הרע שעה שמנהל במלון כינה אותה במילה: "שלוכית". השופטת קבעה, כי לא מדובר בהוצאת לשון הרע, הגם שאינו ראוי ואינו מקובל הרי שהוא נאמר בגלל שהאם נכנסה למטבח והטיחה במנהל טענות, וכי האמירה היא בגדר התנהגות מעליבה ופוגענית ולא יותר מכך.
בסופו של המשפט השופטת פסקה כי הרשת תפצה את התובעים בסכום של 200 אלף שקל ועוד 40 אלף שקל הוצאות משפט.