מחצית מהציבור (50.8%) סבורים כי מרבית או כל ממלאי התפקידים ברשויות המקומיות מעורבים בשחיתות, לעומת רק כ-13% מהציבור הסבורים כי התופעה מוגבלת למעטים או לא קיימת כלל.
כך עולה ממחקר שערך בית-הספר לממשל ומדיניות באוניברסיטת תל-אביב, שנחשף היום (ב') במפגש מיוחד של המועדון העסקי אקדמי של אגודת ידידי אוניברסיטת תל-אביב, בראשות עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום. המפגש נערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
המחקר של אוניברסיטת תל-אביב נועד לשקף את מדד השחיתות השלטונית בישראל, והכוונה להרחיבו בהמשך לרשויות שלטון נוספות. במסגרתו נערך סקר בקרב מדגם מייצג בכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, וממנו עולה כי עמדת הציבור כלפי הרשויות המקומיות אליהן הם משתייכים סלחני יותר: רק כ-36% סברו כי רבים ממלאי התפקידים או כולם ברשות המקומית הרלוונטית להם מעורבים בשחיתות, ואילו 29.5% מאמינים כי רק מעטים או כמעט אף לא אחד ברשויות אלה מעורבים בשחיתות.
יש לציין כי מלבד רשויות מקומיות, הציבור סבור כי השחיתות נפוצה גם במשכן הכנסת ובמשרדי הממשלה. לעומתם, נחשבת השחיתות לנפוצה פחות בגופים כגון צה"ל, מבקר המדינה ובית המשפט העליון.
בצד הסקר, המחקר בחן השתקפות השחיתות בשלטון המקומי ב-4 מקורות: עיתונות מודפסת; פניות הציבור למשרד מבקר המדינה; מאגרי נתונים משפטיים ותפיסות ועמדות הציבור כלפי השחיתות ותפוצתה, לרבות עדויות על מקרי שחיתות שהנבדקים נתקלו בהם.
מיכה לינדנשטראוס: צריך להעניק "שיניים" למשרד המבקר
מבקר המדינה, מיכה לינדשטראוס, שדיבר במפגש, גילה כי ראשי רשויות מקומיות שהיו מעורבים בשחיתות, ע"פ דו"חות המבקר, זכו לתמיכה ציבורית רחבה ביותר. לדבריו, הדבר מצביע על הצורך להעניק סמכויות אכיפה למשרד המבקר. המבקר ציין כי משרדו מצוי במגעים מתקדמים עם הכנסת, לצורך הענקת "שיניים" למבקר - אותן סמכויות אכיפה.
המבקר חזר על דבריו לאחרונה, לפיהם יש מקום להעמיד לדין משפטי בכירים בשרות הציבורי שלא מילאו אחר המלצות דו"חות המבקר. בעניין זה פנה המבקר ליועץ המשפטי לממשלה, וחזר על ההצעה כי ועדת הכספים תשלול תקציבים מגוף שאינו מקיים אחר המלצות המבקר.
עלייה בדיווחים על שחיתות
במסגרת הסקר נבדקו 3 סוגי שחיתות: שוחד, הסתמכות על קשרים אישיים והסתייעות בשירותי מאעכרים. מהנתונים עולה כי כ-49% שמעו על אחד או יותר מסוגי השחיתות שנבדקו; כ-29% מכירים אישית מישהו שהיה מעורב באחד או יותר ממעשים אלה; ו-כ-10% ציינו כי הם עצמם עשו זאת לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.
בבדיקת הדיווחים בעיתונים, בשנים 2002-2007, נמצאה עלייה של מאות אחוזים במספר אירועי השחיתות שהעיתונות בשפה העברית דיווחה עליהם, לגבי יישובים שרוב תושביהם יהודים. עלייה זו חדה בעיתונות הארצית יותר מאשר בעיתונות המקומית.
העלייה החדה יותר נמצאה בדיווח על שחיתות בישובים מרכזיים לעומת אלה שבאזורי הפריפריה, ומרכז הכובד של הדיווח העיתונאי עבר מתחום יחסי העבודה לתחום השירותים המוניציפאליים.
בבדיקת פסקי דין, נמצאה עלייה חדה בהיקף פסקי הדין בהם מעורבות רשויות מקומיות וכן עלייה בהיקף פסקי דין העוסקים בשחיתות, בעיקר בתחום יחסי עבודה ותכנון ובנייה. עם זאת, מספר ההרשעות בפלילים לא השתנה.
בבדיקת המאגר הממוחשב של פניות הציבור במשרד מבקר המדינה נמצא "ייצוג יתר" של רשויות מקומיות מאזורי הפריפריה. שיעור גדול של הפניות (40%) מתייחס לשירותים המוניציפאליים.
מידע חלקי
בבדיקת עדויות הציבור על אירועי שחיתות, נמצא כי חלק ניכר מהציבור (52%) התנסה בעצמו, או שמע על מי שהתנסו, בצורה אחת או יותר של שחיתות בשלטון המקומי בשנה האחרונה.
מסקנות החוקרים הן שהשחיתות הפכה לנושא בולט יותר בעיני הציבור, והדיווחים על מופעי שחיתות הולכים ומתרבים. כמו כן, בידי גורמי אכיפת החוק והביקורת במדינה כלים ונתונים לא מנוצלים, והמידע על היקף השחיתות וסוגיה הוא חלקי בלבד ואינו זמין למקבלי ההחלטות.
לדברי ראש התוכנית ליישוב סכסוכים וגישור בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אפי יער, "המערכת הדמוקרטית נסמכת במידה רבה על אמון האזרחים במנגנונים ובמוסדות הציבוריים המופקדים על קביעת מדיניות וביצועה. תופעות של שחיתות מערערות את האמון ופוגעות במערכת הדמוקרטית".
