מתעצבנים מהפקקים: 46% מהעובדים בישראל אינם מרוצים ממשך ההגעה לעבודה

איכות חייהם של הישראלים השתפרה לא רק מבחינת מצבם הכלכלי ב-2018: לפי מדדי איכות החיים שמפרסמת אחת לשנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בשנה שעברה חל שיפור במרבית התחומים שזוהו כמשפיעים על איכות החיים.

מתוך עשרות מדדי איכות החיים, הקיימות והחוסן הלאומי שאחריהם עוקבים בלמ"ס, ב-31 מדדים חל שיפור ב-2018, לעומת המצב שנה קודם לכן. ב-14 מדדים חלה הרעה, וב-21 לא נרשם שינוי משמעותי במגמת מדד. בהשוואה ארוכת טווח יותר, לשנת הבסיס של המדדים (ברוב המקרים - 2002), ב-38 מדדים חל שיפור, ורק בשלושה חלה הרעה.

מדדי איכות החיים נועדו להעניק לציבור ולמקבלי ההחלטות תמונה רב-ממדית על החיים בישראל. תמונה זו אמורה להיות רחבה יותר מזאת העולה מהנתונים המשמשים בדרך כלל למדידה של רמת החיים – כגון נתוני התוצר הלאומי הגולמי (התמ"ג) וההכנסה הממוצעת או החציונית.

שישה מדדים חדשים

מדדי איכות החיים של הלמ"ס בוחנים 11 תחומי חיים שהוגדרו בהחלטה של הממשלה: איכות התעסוקה; ביטחון אישי; בריאות; דיור ותשתיות; חינוך, השכלה וכישורים; רווחה אישית וחברתית; סביבה; מעורבות אזרחית וממשל; רמת חיים חומרית; פנאי, תרבות וקהילה; וטכנולוגיות המידע. עם סיום פיתוחם של המדדים, אמורים להיבחן בכל תחום שמונה מדדים - ובסך הכל 88 מדדים, שאמורים לאפשר השוואה בין תקופות זמן ובין ישראל למדינות אחרות.

עד כה פיתחה הלמ"ס 74 מדדים. חלק מהמדדים מבוססים על הערכה סובייקטיבית של הציבור, ואחרים - על מדידה אובייקטיבית. בדו"ח השנתי על מדדי איכות החיים שפירסמה היום (ד'), המתייחס ל-2018, הופיעו שישה מדדים חדשים שלא הופיעו בקודמיו:

בתחום איכות התעסוקה: מדד הלמידה לאורך החיים התעסוקתיים

לפי מדד זה, שיעור המשתתפים בלמידה פורמלית או בלתי-פורמלית בקרב בני 64-25 שנה בישראל הוא 53%. כ-8.3% השתתפו בפעילות למידה פורמלית (באחד ממסלולי הלימודים המעניקים בסיומם תעודה רשמית לפי סולם השכלה לאומי מדורג), 34.1% בפעילות למידה בלתי-פורמלית (בזיקה לשוק העבודה או בלעדיה), ו-10.6% בפעילויות למידה משני הסוגים. מדד זה מבוסס על סקר המיומנויות הבינלאומי PIAAC.

בתחום הבריאות: מדד התמותה הנמנעת

ב-2017 מתו בישראל כ-15.5 אלף תושבים מתחת לגיל 75. מתוך מקרי מוות אלה, 60.5% (9,360 מקרי מוות) נחשבים כאלה שאפשר היה למנוע - מהם 5,058 מקרי מוות באמצעות פעולות מניעה (פעילויות יעילות של בריאות הציבור והתערבויות של מניעה ראשונית טרם המחלה או פציעה), ועוד 4,302 באמצעות טיפול רפואי יעיל ובזמן המתאים.

בתחום הדיור והתשתיות: מדד חוסר שביעות רצון ממשך ההגעה לעבודה

מדד זה מבוסס על הסקר החברתי של הלמ"ס. לפי סקר זה, ל-46% מהמועסקים בני 20 ומעלה הפריע משך ההגעה לעבודה (רבע שעה או יותר) ב-2018. שיעור אי-שביעות הרצון עולה עם התמשכות הנסיעה לעבודה: משך ההגעה לעבודה מפריע ל-22% מאלה שבעבורם היא אורכת 29-15 דקות; ל-64% מאלה שהגעתם לעבודה אורכת יותר מחצי שעה; ול-75% ממי שבעבורם היא אורכת יותר משעה וחצי.

לפי נתוני הלמ"ס, משך ההגעה לעבודה של 37% מהמועסקים בני 20 ומעלה עולה על חצי שעה, ולעוד 26% נדרשות 29-15 דקות להגעה לעבודה. שיעור תושבי העיר רחובות, שמשך הגעתם לעבודה עולה על חצי שעה (כ-50%), כמעט כפול מהשיעור המקביל בקרב תושבי תל אביב-יפו. 

בתחום הסביבה: מדד איכות מי השתייה

ב-15 השנים האחרונות, שיעור הבדיקות החריגות בקוליפורמים צואתים לא עלה על 1%, ואף חלה בו מגמת ירידה - מ-0.73% ב-2003 ל-0.47% ב-2018 (או 428 בדיקות חריגות מתוך כ-90 אלף בדיקות).

בתחום הסביבה: מדד המגוון הביולוגי

בין 2013 ל-2017 עמד מדד זה על 0.98. ערך המדד מבטא את השינוי לעומת תקופת הבסיס (2013), כך שערך גבוה מ-1 מבטא שיפור במדד, וערך נמוך מ-1 – הרעה. המדד משקף את כמות השטח הטבעי, מצב המינים (כגון השינוי בשיעור המינים בסכנת הכחדה  ובשינוי המינים הפולשים) ורציפות השטחים הטבעיים.

בתחום הרווחה האישית: מדד תחושת ההערכה מבני המשפחה

84% מבני 20 ומעלה חשו הערכה מבני משפחתם. במדד זה לא נמצא הבדל בין גברים ונשים. 85% מהיהודים חשו הערכה מבני משפחתם, לעומת 82% מהערבים.

הרעה בזכאות לבגרות

לכל מדד נקבע כיוון רצוי - לדוגמה, במדד שיעור התעסוקה, עלייה נחשבת לשיפור, ואילו במדד שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון, דווקא ירידה היא הרצויה.

ב-2018 חל שיפור במדדים רבים לעומת 2017:

• המדד לשיעור ההרוגים בתאונות דרכים ירד מ-3.6 ל-3.5 מכל 100 אלף תושבים (316 הרוגים ב-2018) - השיעור הנמוך ביותר מאז 2001 (ב-2002 נהרגו בתאונות דרכים כ-8 מכל 1,000 תושבים);
  
  
• מדד תמותת התינוקות (עד גיל שנה) ירד במידה מזערית, ל-3 מכל 1,000 לידות חי, עקב ירידה משמעותית בקרב ערבים, מול עלייה קלה בקרב יהודים (ב-2002 שיעור תמותת התינוקות היה 5.4 מכל 1,000 לידות);
  
  
• מדד שיעור שביעות הרצון של התלמידים בחטיבות הביניים עלה מכ-54% ל-55.3%;
  
  
• מדד האמון בממשלה עלה במפתיע, לפי הסקר החברתי של הלמ"ס, מכ-40% לכ-46%;
  
  
• מדד שביעות הרצון מהניקיון באזור המגורים עלה מכ-53% ל-55.8% מקרב בני 20 ומעלה (לעומת 54.4% ב-2002);
  
  
• מדד שיעור השימוש באינטרנט בקרב בני 20 ומעלה עלה מ-81.6% ל-83.7% (לעומת 32.2% ב-2002).

  

המדדים שבהם חלה הרעה ב-2018 לעומת 2017:

• שיעור שביעות הרצון מהעבודה ירד מכ-89% מהמועסקים בני 20 ומעלה ל-87.6% (81.5% ב-2002);
  
  
• שיעור המועסקים החושבים שתפקידם מאפשר קידום בעבודה ירד מכ-48% מבני 20 ומעלה (ב-2016) ל-45.7%;
  
  
• שיעור מקרי הרצח גדל מ-1.2 ב-2016 ל-1.4 ב-2017 (הנתונים האחרונים שהיו זמינים) ל-100 אלף תושבים, בעיקר בעקבות עלייה בשיעור מקרי הרצח באוכלוסייה היהודית;
  
  
• שיעור עודף המשקל בקרב תלמידי כיתות ז' גדל מכ-30% ל-31.1% (31% ב-2002);
  
  
• שיעור שביעות הרצון מהתחבורה הציבורית ירד מכ-40% ל-37.9% מבני 20 ומעלה (44.4% ב-2002);
  
  
• שיעור הזכאות לבגרות בקרב בני 26 ירד מ-48.8% ל-45.9%, תוך גידול בפער בין יהודים לערבים;
  
  
• שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ירד מ-72.3% בבחירות 2015 ל-68.5% בבחירות לכנסת ה-21, שנערכו באפריל 2019;
  
  
• שיעור הנשים בתפקידי ניהול במגזר הציבורי ירד מ-40.7% ל-38.5%;
  
  
• מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות נטו עלה מ-0.344 ל-0.348.

  

המדד הכללי לשביעות רצון מהחיים גבוה מאוד בישראל: כ-89% מבני 20 ומעלה מרוצים מחייהם, ללא שינוי לעומת השנה שעברה. לעומת זאת, מדד האמון הכללי בזולת ירד מעט ב-2018, ל-40%. שיעור האמון בזולת בקרב ערבים נמוך משמעותית מבקרב יהודים - 46% לעומת 14%, בהתאמה.

הסטטיסטיקן הלאומי, פרופ' דני פפרמן, אמר היום בכנס שנערך בירושלים להצגת המדדים, כי הוא מקווה שהמדדים ישמשו את מקבלי ההחלטות לתכנון ולקבלת החלטות טובות יותר. בלמ"ס מציינים כי לוחות הזמנים לפרסום המדדים קוצרו בכמה חודשים - כך שמדדי 2018 מתפרסמים בדצמבר בשנה שאחריה, בעוד מדדי 2017 פורסמו רק בפברואר האחרון.

באילו ערים החיים הכי טובים?

שיעור הזכאות לבגרות בקרב בני 26 ירד מ-48.8% ל-45.9%, תוך גידול בפער בין יהודים לערבים
בלמ"ס דירגו גם את 14 הערים הגדולות (ערים שבהן יותר מ-100 אלף תושבים, למעט כפר סבא ובית שמש) לפי מדדי איכות החיים הזמינים גם ברמת העיר (כמחצית מכלל המדדים). הערים חולקו לשלוש קבוצות - לפי רמת מדדי איכות החיים.

בקבוצה הגבוהה נכללות רמת גן, המובילה את הדירוג, לפי שקלול של כל המדדים; רחובות, המובילה בשביעות רצון מהחיים ובהיעדר הרוגים בתאונות דרכים ב-2018, וכן בהכנסה חציונית גבוהה מעבודה למשק בית (21,875 שקל); ראשון לציון, המובילה בשביעות רצון מהניקיון ובשימוש באינטרנט; תל אביב-יפו, המובילה בשיעור בעלי השכלה על תיכונית ובשיעור התעסוקה (71.8%); ופתח תקוה.

בקבוצה הבינונית, שבה איכות החיים גבוהה פחות לפי מדדי הלמ"ס, נכללות חיפה, שבה צפיפות הדיור היא הנמוכה ביותר; בני ברק, המצטיינת בשיעור ההצבעה בבחירות (77.2% בבחירות לכנסת ה-21); נתניה; אשדוד; באר שבע, המובילה בשביעות רצון מההכנסה (62% מהמועסקים) ובשביעות רצון ממשך ההגעה לעבודה; חולון; וירושלים, המצטיינת בשיעור מיחזור הפסולת.

בקבוצה הנמוכה נכללות שתי ערים גדולות: בת ים, שלמרות מיקומה הנמוך בדירוג מובילה בין הערים הגדולות בשביעות הרצון מהתחבורה הציבורית באזור המגורים; ואשקלון.