פתיחת שנת לימודים חדשה היא תמיד אירוע חגיגי, אבל בישראל, בכל שנה, נזכרים בבעיות המציפות את מערכת החינוך: אין תקציבים, השכר אינו גבוה דיו כדי למשוך אנשים איכותיים להוראה, ההישגים של התלמידים נמוכים בהשוואה לעולם, האלימות גוברת, ובכלל, לא קל ללמוד כאן.
תקציב משרד החינוך הוא השני בגודלו בין משרדי הממשלה, אחרי משרד הביטחון. התקציב הכולל עומד השנה על כ-30 מיליארד שקל. לאן הולכים 30 מיליארד השקלים הללו, שאינם כוללים את תקציב ההשכלה הגבוהה? בעיקר לשכר. 90% מהתקציב, שהם כ-27 מיליארד שקל, משמשים לתשלומי שכר למורים, לשרתים, למזכירים ולעובדי מינהל בבתי הספר בכל הדרגים, בסך הכול כ-150 אלף עובדים.
מתוך סכום זה, 72%, שהם כ-20 מיליארד שקל, מיועדים לעובדי הוראה, בהם מורים, גננות, מרצים במכללות, באולפנים וביתות לחינוך מבוגרים. סכומי השכר המשולמים לעובדים אלה במסגרת תקציב החינוך כוללים עלויות מעביד (הפרשות לביטוח לאומי, לקרן השתלמות, לקרן פנסיה ועוד).
משה שגיא, מנהל מינהל הכנסות ותקציבים במשרד החינוך, אומר כי החלק של השכר נמצא באחריות משרד האוצר. "הוא זה שאחראי לתקצב אותו במלואו כך שאם נוצר חוסר, האוצר מחויב לכסות אותו ובמקרה של עודף, הכסף חוזר לאוצר", מסביר שגיא. לדבריו, העובדה ש-90% מהתקציב הוא כסף שמיועד מראש לשכר מביאה לכך שיש גמישות קטנה יחסית בתקציב החינוך בהשוואה למשרדי ממשלה אחרים, שם הרכב ההוצאה שונה.
לאן הולכת יתרת התקציב, 10% האחרים? לדבריו, החלק בתקציב שאינו משוריין לשכר מיועד לפעולות של המשרד כמו הסעות תלמידים, השלמות לתשלומי הורים, לוגיסטיקה, מענקים לשיפוצים, חיבור שאלוני בגרות ועוד.
מאליה מתעוררת השאלה מדוע שכר המורים נמוך יחסית, אף ש-90% מהתקציב מיועד לשכר? ומדוע הישגי התלמידים במבחנים הארציים והבינלאומיים נמוכים כל-כך אם רוב תקציב החינוך מושקע במורים שלהם? התשובה מורכבת.
השכר נשאר, השעות ירדו
"מורים מלמדים פחות שעות בגלל כל מיני התפתחויות היסטוריות, בזמנים שהמערכת לא יכולה היתה להעלות להם את השכר", מסביר פרופ' ויקטור לביא מהאוניברסיטה העברית, שהיה חבר בוועדת דוברת. "הם מלמדים פחות ומקבלים שכר שווה ערך לשעות הוראה עבור ריכוז, ניהול, הכנה לבגרות וכדומה. בשורה התחתונה, השכר נשאר אותו שכר אך שעות ההוראה ירדו". כך, למעשה, התלמידים מקבלים פחות חינוך והמורים מקבלים משכורת נמוכה. המצב אמנם השתנה עם כניסת רפורמת "אופק חדש", אך החלוקה הכללית נותרה בעייתית.
הרפורמה, שהחלה לפני שנתיים, ביקשה לחולל מהפכה של ממש במערכת, אולם עדיין לא ברור מה מידת האפקטיביות שלה על המעמד ועל הכיס של המורה הממוצע. במקביל, ארגון המורים, שלא הצטרף ל"אופק חדש", עדיין ממתין להסכם שכר שייחתם עימו, והדיונים בין הארגון למשרדי האוצר והחינוך נמשכים.
יתרה מזאת, הקיצוצים שהושתו על משרד החינוך בגלל הקיצוב הרוחבי בתקציב הביאו לכך שהשנה יצטרפו ל"אופק חדש" רק כ-480 בתי ספר מתוך כ-700 שתוכננו להיכנס על-פי התוכנית החמש-שנתית של הרפורמה. נוסף לכך, שר החינוך גדעון סער אמנם התחייב לשמור על רציפות שלטונית ולהמשיך עם הרפורמה, אך נראה שיש לו תוכניות משלו לקידום מערכת החינוך, והוא עתיד להציע רפורמה משלו.
יותר מדי מורים
ד"ר דן בן דוד מאוניברסיטת תל אביב, ראש מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מסכים שיש בעיה בקשר שבין שכר המורים לשעות ההוראה: "יש הרבה מורים במערכת, ואז בחלוקת השכר כל אחד מהם מקבל פחות. אגב, יש מספר לא מבוטל של מורים שמתוגמלים בנוסף למשכורת ויש להם משכורת יותר גבוהה, אך ההשוואה של ה-OECD בנושא זה נעשית לפי השכר הבסיסי.
"נוסף לכך, יש הרבה בעלי מקצוע במערכת שנקראים מורים אך נמצאים בתפקידים אדמיניסטרטיביים והם בכלל לא נכנסים לכיתות", ממשיך בן דוד. "ואחרי הכול, יש פער של עשרות אחוזים בין מה שמקבלים המורים בישראל לעומת מה שמקבלים עמיתיהם בחו"ל", הוא אומר.
למרות הגמישות הקטנה בתקציב החינוך, לביא משוכנע שזאת הדרך הנכונה לשימוש בו. "ברור שבמשרד עתיר במשאבי אנוש כמו משרד החינוך, מטבע הדברים חלק גדול מההוצאה תהיה על שכר. זה לא יכול להיות אחרת ולכן מרכיב השכר בתקציב לא יירד. לדעתי, זה גם לא שונה הרבה ממה שקורה בעולם".
בעיות בחלוקת התקציב
בן דוד עדיין סבור שקיימת בעייתיות בחלוקת התקציב ומתקשה להבין את ההיגיון מאחורי הכסף הגדול וההישגים הקטנים של המערכת. "יש לא מעט בעיות בתקציב החינוך. למשל, משחררים תקציבים בקצב שלא ידוע מראש ומערימים קשיים ביורוקרטיים. המערכת מסורבלת לא רק במשרד החינוך אלא גם במשרדים אחרים אבל פה מדובר בתקציב של 30 מיליארד שקל".
אז לאן בעצם הולך כל הכסף?
בן דוד: "אפשר לומר שהכסף הולך לחינוך ילדינו אבל אפשר לנצל את זה טוב יותר ולקבל חינוך טוב יותר. למדינות אחרות במערב יש תקציב חינוך זהה והתלמידים מביאים הישגים טובים יותר. בשורה התחתונה, כסף לא חסר במערכת, רק צריך לדעת להשתמש בו".
גם במשרד האוצר לא מרוצים מהחלוקה של תקציב החינוך. גורמים באוצר מצביעים אמנם על כך שרפורמת "אופק חדש" שינתה לא מעט מבחינת חלוקת השכר למורים ומבחינת שעות הוראה שנכנסו למערכת אך מנגד הם אומרים כי יש צורך לבנות מחדש את המבנה התקציבי של משרד החינוך.
מה אפשר לעשות:
תקצוב לפי צורך
לטענת הגורמים, אחת הדרכים לייעל את יישום תקציב החינוך היא להפעיל תקצוב דיפרנציאלי לבתי הספר שיבוסס על מצב סוציו-אקונומי, לעומת המצב הנוכחי, שבו תיכון ברהט ותיכון ברמת השרון, שמלמדים אותם מקצועות, מקבלים אותו תקציב. "צריך לסדר את מפתחות התקצוב האלה באופן שמבטא את החסר החינוכי".
עצמאות למנהלים
עיקרון נוסף הוא הגדלת העצמאות של המנהלים, כך שכל מנהל בית ספר יכול לקבוע בעצמו איך הוא מנצל את התקציבים שלו", אומרים באוצר.
שקיפות בניהול
מלבד עניין התקצוב הדיפרנציאלי, באוצר מצביעים על הצורך בשקיפות מלאה מבחינה תקציבית, שבכפוף אליה כל בית ספר יצטרך לפרסם כמה כסף הוא מקבל ולמה הוא מקבל. "כל בית ספר חייב לפרסם את הקריטריונים שהוא קיבל ואת הכסף שהוא מקבל. זה יחייב את המשרד להתנהל יותר בשוויוניות".
הגורמים באוצר מסכמים ואומרים כי "היום קשה להבין ממשרד החינוך כמה כל בית ספר מקבל בכל שנה ולהבין למה הוא קיבל את הכסף הזה. זאת עבודה מאוד מסובכת, שאפילו לוועדת דוברת לקח זמן רב לעשות אותה".
ממשרד החינוך לא התקבלה תגובה.
עוד בנושא:
איך להתמודד עם לחץ מבחנים בלי להשמין?
