הרפורמה המתוכננת בשירותי הדואר, שמוביל שר התקשורת יועז הנדל נתקלה היום (ב') בוועדת הכלכלה בהתנגדות עזה של נציגי דואר ישראל, ובראשם המנכ"ל- דני גולדשטיין .
מצבו הכלכלי והתפקודי הירוד של הדואר בישראל, כולל חוסר עמוק בהכנסות – מול גידול ניכר בדואר החבילות, תופעת היעלמות מכתבים והמתנה ממושכת, הן עיקר הבעיות שבגללן נדרשת רפורמה עמוקה בהתנהלות של החברה הממשלתית. למרות ההחלטה הממשלתית העקרונית על הפרטת שירות זה – היא טרם מומשה.
שר התקשורת יועז הנדל, ציין את האיחור המתמשך בהגעת מכתבים, ואת עידוד האזרחים להשתמש בשירותים אלקטרוניים, כאשר בכל העולם שירות הדואר השתנה עמוקות.
בפתח הועדה הוא התחייב לשירות טוב ומרוצה מהאזרח ואיתנות כלכלית של חברת הדואר תוך יצירת תחרות, והכריז כי הוא מקדם מהלך לשינוי כולל שיביא להפרטה מלאה של הדואר, ולא בפרוסות עונתיות של 20 אחוזים.
השר אף התייחס לבעייתיות של כמות העובדים הנוכחית בחברה, למול חוסר היעילות שלה. הוא הבטיח להציג לוועדה את תכנית ההפרטה לאחר שיקבל מענה בנושא ממשרד האוצר, תוך פתיחה-בינתיים של שוק המכתבים לתחרות, לעוד כניסת חברות חדשות וקביעת מדד שירות קבוע לכל אחת מחברות-אלו.
מי שהסתייג מהדברים ובעיקר מחוסר היעילות של החברה הוא מנכ"ל דואר ישראל, דני גולדשטיין. לדבריו, מול 45 מיליון ביקורים בסניפי הדואר וכ-300 מיליון מכתבים ו-57 מיליון חבילות הנמסרים מדי שנה– יש רק כאלף תלונות מדי שנה.
"החברה בהליך שיפור השירות כבר כשש שנים, וחברות שילוח בינלאומיות מודדות את הדואר בישראל והיא עומדת ב-99 אחוזים בממדים אלו", טען גולדשטיין.
הוא פירט על הדברים שכבר נעשו כדי לשפר את השירות לאזרח: הרחבת שעות הפעילות של סניפי הדואר, משלוח מסרון על קבלת דואר-רשום וחבילות, שירותי מסירת חבילות מתקדמים, פתיחת מאות מרכזי מסירת חבילות חיצוניים ופתיחת מוקד שירות טלפוני ושירות מקוון.
לטענתו ,חל שיפור דרמטי בזמני ההמתנה לתורים, ובדיקה מתמדת של כמות המכתבים הנמסרים, והבטיח שיפור שירות במגזר הערבי. לבסוף הוא הסכים עם עיקרי החוק המוצע של משרד התקשורת אך הציג הסתייגויות אחדות, והעריך כי שוק המכתבים כמעט ויעלם לחלוטין בעתיד.
מי שתמך במנכ"ל דואר ישראל הוא אורי מקלב (יהדות התורה) אשר טען כי ישנה "רגולציה בלתי-אפשרית על הדואר מול דרישה מהם להתייעלות". חברו לסיעה משה גפני הלין על התייחסות השר לציבור המקפיד להשתמש בטלפונים כשרים, סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת) חייב שירות אנושי לאנשים עם מוגבלויות ששירות דיגטלי אינו-נגיש עבורם, יעל רון בן משה (כחול לבן) הביעה דאגה עמוקה מפגיעה בשירות לפריפריה וקראה לקביעת מדדים ברורים לשירות זה, שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הגימלאים, הזהיר כי כשליש ממיליון הגימלאים בישראל אינם נגישים לכל שירות דיגיטלי, ואילו פרופ' זיו רייך, יו"ר הוועדה לבחינת תעריפי ושירותי הדואר, הזהיר כי פתיחה לא-זהירה או שאינה די-מפוקחת של השוק לתחרות - היא מסוכנת.
מטרת הרפורמה היא לקדם "פתיחת השוק לתחרות, קיצור משך זמן העברת מכתבים וחבילות, הרחבת נגישות הציבור למרכזי מסירת דואר, קביעת תקן לזמן מענה מקסימלי במוקד הטלפוני, חובת מתן שירותי דואר בבנק הדואר בערוצים ישירים ומקוונים, הרחבה ושיפור השירותים המקוונים, ואכיפה מוגברת על הפרות"..
"המטרה היא להגיע לפתרון ארוך-טווח, שלא יצריך את הממשלה להזרים תקציב כל כמה שנים", סיכמה לירן אבישר בן חורין, מנכ"לית משרד התקשורת. "החוק המוצע ישפר את השירות לציבור, יבטיח שירות האוניברסלי, יגביר יעילות, וירחיב את התחרות בעיקר בשוק החבילות, שינוי שיטת הפיקוח על המחיר – תוך הקלה על המתחרים של חברת הדואר, עידוד השימוש באמצעים מקוונים, פיתוח שירותים עיסקיים חדשים בתשתיות הקיימות של הדואר והעברה לפיקוח-בדיעבד במקום פיקוח מלכתחילה. "אסור לעצום את העיניים לאתגר – בעניין תלונות הציבור על הדואר", אמרה.