מתרבות והולכות הראיות לכך שראש הממשלה, בנימין נתניהו, קיבל הנחה מופלגת ברכישת מניות SeaDrift.
1. השקעה נבונה מדי
דו"ח שהגישה גרפטק אינטרנשיונל לבורסה בניו יורק מוכיח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל הנחה של כ–95% ברכישת מניות מפעל SeaDrift ב–2007.
הדו"ח מציין כי המו"מ לקראת העסקה הראשונה, שנערכה בין גרפטק לבין בעלת מניות המיעוט במפעל, Falcon Mezzanine Investments, לרכישת 18.9% ממפעל SeaDrift על ידי גרפטק - החל עוד בנובמבר 2007, ובתקופה זו החל התהליך של רכישת המניות על ידי גרפטק, לפי הערכת שווי של 715 מיליון דולר, עסקה שהושלמה ב–2008.
נתניהו, כפי הידוע כעת, רכש ב–2007 1.6% ממניות המפעל ב–600 אלף דולר. כלומר, עסקת המניות של נתניהו מגלמת למפעל שווי של כ–37.5 מיליון דולר.
נתניהו מסרב למסור את המועד המדויק של הרכישה, אך פער הזמן בין עסקת נתניהו לתחילת המו"מ לעסקת גרפטק הראשונה הוא לכל היותר כמה חודשים, וייתכן שאינו קיים כלל. מכך משתמע שנתניהו רכש את המניות לפי הערכת שווי הנמוכה ב–95% מערכן הריאלי.
העברת המניות במחיר נמוך כל כך כמוה כהעברת עושר לכיסו של נתניהו. נשאלת השאלה מדוע רצה בן דודו של נתניהו, נתן מיליקובסקי, שהיה המוציא והמביא ב–SeaDrift, להעביר לו מיליוני דולרים; ואם פעל בשם עצמו, או שהעסקה שימשה צינור להעברת כספים שמקורם בהתחשבנות בין נתניהו לבין גורם שלישי כלשהו.
2. ההבנה של נתניהו
בראיון לקרן מרציאנו ועמית סגל בחברת החדשות במוצאי שבת, נתניהו הפגין בקיאות בעסקיו של מיליקובסקי. בין היתר, ידע להגיד שמפעל SeaDrift היה בין שני הספקים העיקריים בעולם של המוצר שהוא מייצר - חומר המשמש בהליך ייצור פלדה. הוא ידע שבן דודו רכש את המפעל, שיפץ ומכר אותו, ואף הפגין בקיאות בהליך הייצור של פלדה. התמצאותו בעסקי המפעל תקשה עליו לטעון שלא הבין שהוא מקבל את המניות בהנחה מופלגת, של כ–95%.
בנוסף, בקיאותו עומדת בסתירה מובהקת לטענתו בעבר, שלפיה מעולם לא שוחח עם מיליקובסקי על עסקיו, וגם לטענתו עד לימים האחרונים שלפיה היה משקיע פסיבי, שלא הכיר את עסקי המפעל.
3. מכפיל שמעיד על "ריח רע בעסקה"
נתון נוסף המפריך לכאורה את טענת נתניהו - שלפיה רכש את המניות ללא הנחות ובמחיר השוק - הוא רווחי SeaDrift ב–2007. נתניהו רכש את מניותיו בחברה לפי שווי של 37.5 מיליון דולר, בעוד הרווח הנקי של החברה ב–2007 היה 60 מיליון דולר. דו"חות החברה ל–2007 אמנם התפרסמו רק בתחילת 2008, אך מאחר שמדובר בחברה פרטית, ומיליקובסקי הוא בעל המניות העיקרי שלה, ברור שלנגד עיני נתניהו ומיליקבסקי עמדה תחזית הרווח של החברה ל–2007, בעת מכירת המניות לנתניהו.
כשנתניהו טוען כי רכש את המניות במחיר השוק, הוא למעשה טוען שיש היגיון מסחרי בכך שמחיר החברה יהיה נמוך מהרווח הנקי בשנת רכישת המניות.
העסקה שביצע נתניהו משקפת תופעה חריגה, מופרכת ונטולת היגיון מסחרי של מכפיל רווח "מצמצם". מכפיל רווח הוא אינדיקטור כלכלי להערכת שווי של חברה. הוא מודד את היחס בין רווחיה לבין מחירה, כדי לתת אינדיקציה לשאלה בתוך כמה שנים ניתן להחזיר את ההשקעה בחברה.
מכפיל רווח נמוך מ–7 בעסקה במגזר התעשייתי נחשב תופעה נדירה. מספרים נמוכים מזה כמעט שאינם נראים בהערכות שווי. במקרה של נתניהו, המכפיל הוא 0.62 ביחס לרווחי 2007 - כלומר, המכפיל מצמצמם את שווי המפעל ביחס לרווח הנקי. שאלנו כמה פעילים בשוק ההון במשך עשורים אם ראו מעודם תופעה כזאת. לדבריהם, התופעה מעידה על "ריח רע בעסקה".
4. 600% תשואה ב–4 שנים במפעל שמאבד ערך
הנתונים החדשים מצטרפים לנתונים קודמים שפורסמו. נתניהו רכש את המניות בכ–600 אלף דולר ב–2007, כשהיה ראש אופוזיציה, ומכר אותן ב–4.3 מיליון דולר ב–2010, כשהיה ראש ממשלה. בדרך קיבל דיווידנדים במאות אלפי דולרים, ומכאן שהעסקה הניבה לו תשואה מחשידה של יותר מ–600% בתוך כמה שנים. תשואה כזאת בעסקת מניות פרטית שצד לה הוא ראש מדינה - צריכה על פניה להדליק נורות אדומות.
התמונה נראית חמורה פי כמה כשמבינים איך ירד במקביל ערכו של המפעל. בין העסקה הראשונה ב–2008, אז רכשה גרפטק 18.9% ממניות המפעל, לבין העסקה השנייה שבה רכשה גרפטק את מלוא השליטה ב–SeaDrift ב–2010, ירד ערך המפעל ב–57%. באפריל 2010 הוערך שוויו בכ–308 מיליון דולר, לעומת 715 ב–2008.
ההסבר היחיד לתשואה המרשימה הוא בהנחה המופלגת של 95% שקיבל נתניהו. אם ערך המפעל לא היה יורד במהלך התקופה, נתניהו היה גורף בעסקה סכום גבוה בהרבה, של יותר מ–11 מיליון דולר.
5. "טכנולוגיה מצוינת"
ראש הממשלה ניסה לטעון בימים האחרונים כי העלייה בשווי מניותיו קשורה בדרך כלשהי ל"טכנולוגיה המצוינת" של החברה. הטענה הזו היא לא יותר ממיסוך עשן. ראשית, ההסבר הזה נעדר לחלוטין מדו"חותיה הכספיים של החברה לשנת רכישת המניות - 2007. הדו"ח לאותה שנה מפרט כי שווי הנכסים הבלתי מוחשיים של החברה היה כ–130 אלף דולר.
שנית, נתניהו ניסה לצייר את החברה כמעין סטארט־אפ. ערכם של סטארט־אפים אכן יכול לקפוץ פי 20 בתקופה קצרה, אך החברה היא לא סטארט־אפ, אלא מפעל ייצור תעשייתי בטכנולוגיה מסורתית. מודעות הדרושים להעסקת עובדים במפעל מלמדות על אופי פעילותו - עם פנייה לפועלי כפיים בשכר של 15 דולר לשעה בתוספת החזר נסיעות.
שלישית, ממילא הטכנולוגיה של החברה גולמה במחיר החברה בעסקת 2010, שהיה נמוך משמעותית ביחס לעסקת 2008. באותה שעה, נתניהו עשה תשואה של 600%, וגם כאן ההסבר היחיד לתופעה הוא ההנחה שקיבל ברכישה.
6. האם באמת היו אחרים בעסקת ה"השקעה"?
אחד ההסברים שהשמיע נתניהו בסרטון שהפיץ ביום שישי נגע ל"אחרים" שהשתתפו עמו בעסקת ההשקעה. "גם אנשים אחרים רכשו מניות בחברה, וכולנו שילמנו מחיר זהה למניה, ללא הטבות וללא הנחות". בראיון שנתן במוצאי שבת כבר לא חזר על הטענה הזאת. האם זה משום שהוא לא רוצה שנגלה את זהות ה"אחרים"? האם הם למעשה בני משפחתו הקרובה או הרחוקה? את זה הוא מסרב לגלות.
בכל מקרה, גם אם אחרים קיבלו מתנה דומה, זה לא אומר שיש לקבל מצב שבו ראש האופוזיציה, שנהפך לראש הממשלה, מקבל מתנה במיליונים, והדבר מוסתר מהציבור.
7. "המספנה לא רכשה"
נתניהו נלחם בכל מעודו כדי להרחיק בין סיפור המניות לבין פרשת הצוללות. אין מידע ודאי על קשר כזה, אף שנראה כי בסיפור יש כמה צירופי מקרים נדירים. גרפטק, שמיליקובסקי היה בין 2010 ל–2015 בעל המניות והאג"ח הגדול בה, וגם כיהן כדירקטור שלה במרבית התקופה - היא ספקית של טיסנקרופ, יצרנית הצוללות הגרמנית. גרפטק דיווחה לבורסה החל ב–2006 שטיסנקרופ היא אחת מארבעה הלקוחות המהותיים שלה.
משרד עורכי הדין של דוד שמרון ויצחק מולכו נראה מעורב בשתי הפרשות, ובין היתר ייצג את נתניהו ומיליקובסקי בעסקות מכירת המניות ביניהם; וכן את נציג טיסנקרופ בישראל מיקי גנור מול ממשלת ישראל; את ממשלת ישראל מול ממשלות גרמניה ומצרים בענייני צוללות; ואת ראש הממשלה בדיווחים שנראים כבעייתיים למבקר המדינה.
אתמול פורסם כי בתגובה לפנייה של תחנת הרדיו 103FM, מסרה טיסנקרופ כי החטיבה הימית בחברה לא רכשה דבר מגרפטק. זה נכון. מי שרכש היתה חטיבה אחרת של טיסנקרופ - ThyssenKrupp Steel.
8. לא להוריד עיניים מסיפור המניות
נתניהו היה רוצה שפרשת מניות הפלדה תתנהל כמו פרשת הרפז - שמרוב נתונים, טענות והסברים מבלבלים, הציבור יאבד קשב, והשיח על המידע המחשיד שנחשף במסגרתה ייפסק. הוא מדבר על טכנולוגיה בלתי־רלוונטית כדי שלא נדבר על ההנחה העצומה שקיבל בעסקת רכישת המניות.
זאת בדיוק הסיבה שבגללה אסור להוריד את העיניים מסיפור המניות. יש לדרוש חקירה ממצה, עד שיתברר מדוע נופח כיסו של ראש הממשלה במיליוני דולרים, בעסקה שהולכת ומתבררת כפיקציה.
הליכוד: "רה"מ לא קיבל הנחה על המניות"
מהליכוד נמסר בתגובה: "ראש הממשלה לא קיבל שום הנחה על המניות, שרכש עם משקיעים אחרים במחיר השוק. העובדה ששוויין עלה שנה אח״כ כשחברה גדולה בעלת עניין באה לקנות את החברה, רק מוכיחה שצדק בהשקעתו. ראש הממשלה הוא משקיע מוכשר בניגוד לבני גנץ שפשט רגל, אשכנזי שנתבע על הונאת משקיעים ודיווח כוזב ולפיד שהודה שאינו מבין בכלכלה. הפעולות דווחו כדין וכל המידע נבדק על ידי הפרקליטות ומבקר המדינה ונמצא שאין בו כלום".
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
נתניהו לא סיפק אפילו קצה של הסבר: מיליוני דולרים זרמו לכיסו בתעלול פיננסי מחוכם