עיריית נתניה מפסיקה את המימון: התזמורת הקאמרית הקיבוצית בסכנת סגירה

נגיף הקורונה ומדיניות הממשלה הובילו למשבר חסר תקדים בתחום התרבות והבידור, וכעת נראה שנרשם שיא חדש: במכתב שהפיצה שלשום (שני) לשכת ראש העיר מרים פיירברג איכר, הודיעה עיריית נתניה על הפסקת שיתוף הפעולה עם התזמורת הקאמרית הקיבוצית שפועלת בעיר ונשענת על מימונה. הצעד מהווה חריגה מההבנות בעל פה אליהן הגיעו התזמורת והעירייה לקראת עונת היובל, ועלול להוביל לסגירתה לאלתר ולפיטוריהם של שלושים נגנים.

שיתוף הפעולה בין התזמורת והעירייה החל לפני עשר שנים, והתזמורת נתמכת כיום גם על ידי משרד התרבות, שהעביר 3.3 מיליון שקלים רק השנה, ועל ידי התנועה הקיבוצית. לכך מתווספות גם הכנסותיה מפרויקטים וממכירת כרטיסים. לפי הנתונים שהגיעו לידי mako, עם השנים נשחקה התמיכה התקציבית של עיריית נתניה בתזמורת, כשהסכום ירד ממיליון וחצי שקלים ל-750 אלף שקלים לשנה. לעומת זאת, התנועה הקיבוצית, שחתמה עם עיריית נתניה על הסכם מאצ'ינג שמטרתו להשוות את התמיכה שהשתיים מעניקות, לא הפחיתה את המימון, והתזמורת הצליחה לשמור על תקציב מאוזן.  

בעקבות הפחתת התמיכה מצד עיריית נתניה, התזמורת לא עומדת בתנאי הסף לקבלת מענק התמיכה לתקופת הקורונה ממשרד התרבות, לו הקדיש המשרד 200 מיליון שקלים מתקציבו. גם התנועה הקיבוצית לא יכולה להשלים את הסכום החסר. בעקבות האירועים, בשבוע שעבר (שישי) יצאו חברי התזמורת להפגנות בעיריית נתניה ובקבוצת שילר, שם מתגורר מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, אך המכתב של עיריית נתניה הותיר את חברי התזמורת המומים ואובדי עצות.

"נראה שהעיריה כבר החליטה מזמן", אמרה אביטל צאיג, נגנית ויולה ראשונה וחברה בועד הנגנים של התזמורת. "היו גם הסכמים בעל פה לפחות על העונה הזאת, וככה באמצע העונה להודיע הודעה כזו זה ביזיון. בתקופה כזו כשכל ענף התרבות במשבר, זה כמו להפקיר פצועים בשטח. זה הרגע שלהם להיפטר מאיתנו ולזרוק אותנו מכל המדרגות. זה פשוט נורא ואיום. עולם המוזיקה בוער על הדבר הזה", הוסיפה. "התגובות מחממות את הלב, ישנם גופים שכותבים לעירייה, אנשים פונים אלינו בניסיון לעזור למצוא מתקצב חדש ולהציל את התזמורת".

המכתב של עיריית נתניה הוביל לביטולה של פגישה עם הגורמים המממנים שתוכננה להתקיים בלשכת שר התרבות חילי טרופר. גורמים בעיריית נתניה אותתו קודם לכן כי יסכימו לחזור בהם מההחלטה, בתנאי שמשרד התרבות יזרים לתזמורת תקציב נוסף. במשרד התרבות, לעומת זאת, מתעקשים כי נסגרה הדלת לקבלת מענק התמיכה, וכי לא ניתן לחרוג מהקריטריונים. פיצוץ הפגישה היום (שלישי) מעיד כי גם תוכנית ההצלה הזו ירדה מהפרק. 

"הכל יתמוטט כמו מגדל קלפים"

סגירת התזמורת היא לא פחות ממכת מחץ כלכלית עבור שלושים נגניה, שהשלימו תארים ראשונים ומתקדמים במוזיקה קלאסית ומנגנים כבר עשרות שנים. בניגוד ליוקרה ולאליטיזם המזוהים עם התחום, המשכורת של נגן בקאמרית הקיבוצית נתניה נעה בין 5,000 שקלים בחודש עבור נגנים בדרגה נמוכה, ועד 7,000 שקלים בחודש לנגנים בכירים. בהתאם, רובם ככולם עוסקים גם בהוראה ומלמדים בקונסרבטוריונים ברחבי הארץ. כך גם יגאל לוין, בן 36, נגן קלירנט ראשון בתזמורת וחבר בועד הנגנים. הוא גדל בתל אביב, שירת בתזמורת צה"ל, המשיך ללימודי תואר ראשון בגרמניה ולימודי תואר שני במוזיקה באוניברסיטת ייל שבארצות הברית, והחליט לחזור לארץ בזמן לימודי הדוקטורט באוניברסיטת נורת'ווסטרן היוקרתית בשיקגו. גם עבורו, סגירת התזמורת היא מכה כלכלית קשה.

"התזמורת היא מקור הפרנסה העיקרי שלי. אני גם מלמד קלרינט ומוזיקה קאמרית בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב, שם למדתי בתור ילד", הוא אומר. "כולנו עובדים בעוד עבודה כי הנגינה בתזמורת לא מכניסה מספיק כסף. אפילו אני, בתור נגן ראשון שנמצא במדרגת השכר הגבוהה ביותר, לא מקבל משכורת שמספיקה כדי לכלכל אותי. יש הרבה מאוד נגנים שמלמדים מוזיקה וזה דבר מבורך ויפה, והייתי עושה את זה גם אם לא הייתי חייב", הוא מסביר. "אני גרוש עם ילדה בת שלוש, ואני צריך לשלם גן ומזונות ולהחזיק דירה שמספיקה לשנינו. סגירת התזמורת תהיה מכה קשה עבורי. יכול מאוד להיות שאצטרך לעבוד במקצוע אחר. אני קצת בהכחשה לגבי זה, אין לי תוכניות ספציפיות, אבל אעשה כל דבר שיוכל להכניס לי כסף".

לוין הוא לא היחיד שעלול לעזוב את המקצוע בו עסק כל חייו; בשיחה הוא מספר על חברי תזמורת שהחלו לעבוד בשיפוצים, באילוף כלבים וברפואה אלטרנטיבית, ומזכיר מוזיקאי אחר שהחל לעבוד בשיפוצים.  "הרבה מהנגנים בתזמורות אחרות, במיוחד נגני פרילאנס, הם אנשים שכבר לא עובדים כמעט שנה. אי אפשר למצוא כרגע פרנסה במוזיקה. גם התזמורות האחרות נמצאות במשבר, ובשביל שאני אקבל מקום בתזמורת צריך להתפנות בה מקום. זה מאבק של עשרות אנשים. כל מי שיפוטר עכשיו מהתזמורת לא יוכל להמשיך בתור נגן תזמורת קבוע או שכיר בתקופה הנראית לעין. אין מה לעשות. נהיה חייבים לעשות משהו אחר. צריך לחיות".

ישנם עוד ועוד אנשים שחושבים שהמדינה לא צריכה לממן גופי תרבות. לפי הגישה הזו, אם הם לא רווחיים, דינם להיסגר.

"זו גישה מאוד קפיטליסטית, אין בעולם תזמורת או תאטרון שלא מקבלים תמיכה. לתרבות יש פטרונים מאז ומעולם, כי היא לא יכולה לקיים את עצמה. אם התרבות בישראל לא תקבל מימון, כרטיס להצגת תיאטרון יעלה 400 שקלים וכרטיס לאופרה עלה 1,500 שקלים. הקהל לא יוכל להרשות לעצמו להגיע. זה כך גם בעולם הקולנוע. אנשים לא שמים לב, אבל תמיד בהתחלה מופיעים שמות של קרנות. אפשר להגיד את אותו הדבר על חינוך, אגב. למה שאנשים בלי ילדים יממנו את הלימודים של ילדים אחרים?".

לדבריו, התזמורות בארץ לא משרתות רק את הקהל שלהן. בשנים האחרונות הן החלו לשמש גם בתור גופים חינוכיים, כשהתזמורת הקאמרית הקיבוצית מסיירת בין בתי ספר ברחבי הארץ ומעניקה לתלמידים את המפגש הראשון שלהם עם כלי נגינה. "אנחנו מנגנים לעשרות אלפי ילדים בשנה, מגיעים שלישיות של נגנים לתוך הכיתות. הילדים שואלים שאלות ומדברים, ואחרי זה באים להיכלי התרבות בנתניה, בפתח תקווה, בכפר סבא, בחולון, בראש העין ובבת ים ורואים קונצרט של התזמורת. הרבה מהם אחר כך פונים לקונסרבטוריון העירוני. יש בארץ קונסרבטוריונים נהדרים, כי גם הנגנים הכי טובים בארץ חייבם ללמד. בברלין לא תראה נגן פילהרמונית מלמד ילדים, אבל בארץ כן. הילדים זוכים מהתנאים הגרועים שלנו, ולכן צומחים כאן מוזיקאים שכובשים את הבמות הגדולות בעולם".

איך אתם מתכוונים להמשיך במאבק?

"הועד המנהל עדיין לא הכריז על סגירת התזמורת. ברגע שנקבל תשובה סופית נדע לאן הולכים. אנחנו מתכוונים להפגין, אולי נתחיל גיוס המונים, ננסה למצוא גוף אחר שיתמוך בנו במקום עיריית נתניה. אנחנו לא נוותר, ואנחנו נאבק, ואנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי להשאיר את התזמורת הזו עובדת וחיה. לא ייתכן שתיסגר התזמורת. זה יהיה תקדים, סנונית ראשונה ומסוכנת, אות אזהרה גם לגופים האחרים", הוא אומר. "הכי קשה לסגור את התזמורת הראשונה. אחר כך הכל יתמוטט כמו מגדל קלפים".