האם שר המשפטים, אמיר אוחנה, נהנה שלא כדין מהטבות בשוק ההון בתקופה שקדמה לכהונתו כחבר כנסת? מידע שהגיע לידי TheMarker מעלה כי בשנים 2015-2013 אוחנה השתתף בכמה הנפקות אג"ח כמשקיע מסווג — כלומר משקיע פרטי שזוכה להשתתף בשלב המוקדם של ההנפקה, ולזכות בהנחה על רכישת האיגרות (עמלת הפצה). זאת, אף שאינו משקיע מוסדי.

אוחנה השקיע בהנפקות ביחד עם בן זוגו, אלון חדד, שהוא פעיל בשוק ההון וקיבל אף הוא מעמד של משקיע מסווג. בתקופה זו, משקיע מסווג שהשתתף בשלב המוסדי נהנה מעמלת התחייבות מוקדמת בשיעורים של 0.3%–0.8%, ולעתים אף יותר מכך.

עמלה זו היא למעשה הנחה שניתנת למי שהתחייב לרכוש ניירות ערך או אגרות חוב בהנפקה המוקדמת. המשקיעים רוכשים בדרך כלל את האיגרות במימון הלוואות בשיעור של 80%–90% מהיקף הרכישה — מחזיקים בהם לזמן קצר — ואז מוכרים אותם הלאה.

בתקופה המדוברת קבע החוק, שעליו מופקדת הרשות לניירות ערך, כמה תנאים למי שיכול להיות משקיע מסווג ולקבל את היתרון של ההשתתפות בשלב המוסדי. החוק קבע אז כי משקיע מסווג הוא מי שנחשב ללקוח כשיר — כלומר, לקוח שכשיר לקבל שירותי ייעוץ השקעות מבלי שנותן השירות יהיה בעל רישיון מרשות ניירות ערך. לפי החוק, לקוח כשיר היה מי שעמד בשניים משלושת התנאים: בעל שווי כולל של מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך שבבעלותו בסכום גבוה מ–12 מיליון שקל; בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון, או שעוסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי בתחום; הוכיח ביצוע של לפחות 30 עסקות בממוצע בכל רבעון, במשך ארבעת הרבעונים שקדמו למועד שבו הסכים להיחשב ללקוח כשיר.

משקיע מסווג נדרש להגיש הצהרה לגוף המנפיק על עמידתו בתנאים אלה. בדרך כלל מדובר בפעילים בולטים בשוק ההון או באנשי עסקים מוכרים.

אוחנה נבחר לחבר כנסת בדצמבר 2015, במקום השר סילבן שלום שהודיע אז על פרישה. עד אז היה עורך דין פלילי במשרד קטן שהקים, ו'במקביל היה פעיל פוליטי מוכר בליכוד וראש התא הגאה במפלגה.

גם אם את בן זוגו, חדד, אפשר לתאר כבעל כישורים הולמים בשוק ההון — קשה לראות את אוחנה מבצע 30 עסקות מכירה/רכישה בשוק ההון במהלך רבעון.

שאלה נוספת שנשאלת נוגעת להון שעמד לרשותו של אוחנה. הצהרת ההון שהגיש שר המשפטים מונחת אצל מבקר המדינה — כמו הצהרות ההון של כלל נבחרי הציבור — אך אינה פתוחה בפני הציבור הרחב.

מקור שהכיר היטב את אוחנה ואת חדד באותה תקופה, טען בימים האחרונים כי גם אם מביאים בחשבון ניהול משק בית משותף עם חדד — לא היה אז לשניים הון נזיל בסך 12 מיליון שקל. "אוחנה היה עורך דין פלילי שעבד לבד במשרד באזור רחוב המרד בתל אביב", אמר המקור. "הוא ממש לא בעל הון, ואין לו גם רקע כזה. ההורים שלו אינם אילי הון וגרים בראשון לציון. חדד מגיע מצפת במקור. מהיכרותי איתו, גם הוא לא החזיק בהון יוצא דופן".

כך או אחרת, יש לציין כי עד לתיקון החוק במארס 2016 — לא היתה בו התייחסות מפורשת לאפשרות של חישוב ההון העצמי הנדרש לצורך מעמד משקיע מסווג לפי משק בית משותף.

11 הנפקות בשנתיים

לפי בדיקת TheMarkerב–2013–2015 השתתף אוחנה בלפחות 11 הנפקות. כך לדוגמה, בפברואר 2015, הוא השתתף בהנפקת אג"ח שביצעה קבוצת דלק של יצחק תשובה, והשקיע 4.7 מיליון שקל בגיוס אג"ח בשלב המוסדי. הוא קיבל הנחה של 0.8% על רכישת אגרות חוב אלה.

ב–2015 אוחנה השתתף גם בגיוס אג"ח של רכבת ישראל בהשקעה של כ–4 מיליון שקל. ההנחה אז היתה 0.4%. בספטמבר 2013 הוא השתתף בגיוס אג"ח של בנק מזרחי טפחות בסכום של 3.7 מיליון שקל. ההנחה שלה זכה היתה 0.35%–0.45%. באפריל 2014 השתתף בגיוס אג"ח של שיכון ובינוי בסכום דומה, בהנחה של 0.7% על קניית איגרות החוב.

מאז שאוחנה מונה לשר המשפטים, תקופתו כמשקיע בשוק ההון נהפכה לשיחת היום בקרב פעילים בשוק. אלה תהו האם באמת היה רשאי לקבל את המעמד של משקיע מסווג — או שהטעה לכאורה את הרשות. בכיר בשוק ההון אמר: "אם הוא אכן לא עמד בתנאים, זה על פניו עניין חמור".

אוחנה וחדד סירבו להגיב לדברים.

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
סכנה ברורה ומיידית: למה מייסדי גוגל נטשו את הספינה?
מנוסים, חרוצים ולא רצויים: אלו האנשים שנמצאים בסיכון גבוה לאבטלה