אם תהיתם מה יהיו השלכות האומיקרון, הבידודים האינסופיים ומדיניות משרד הבריאות המבולבלת הנה התשובה: למעלה מ- 60 אחוזים מהתעשיינים מדווחים על פגיעה קשה בקווי הייצור בעקבות גל הקורונה החמישי. יתרה מזאת, למעלה מ- 50 אחוזים מהם צופים גם כי הפגיעה אף תחמיר בשבוע הבא והיא אף עלולה להוביל למחסור במוצרים על המדפים.

התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, חשף בפתיחת ועידת התעשייה וההייטק השנתית באילת, כי פגיעה במלאי חומרי הגלם לייצור תוביל בעתיד הקרוב לפגיעה בהיקף הייצור והיא אף צפויה להחמיר.

הנתונים המדאיגים נחשפו בעקבות סקר בזק שערכה המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים בקרב חבריה, במטרה לבדוק בזמן אמת עד כמה חמורה מצוקת התעשייה הישראלית.

הסיבה למשבר, על פי התאחדות התעשיינים, היא כפולה: המחסור החמור בעובדים אשר נעדרים בעקבות בידודים ואימותים, ובעיית פריקת הסחורה בנמלים.

"התעשייה והעסקים בישראל מתקשים להמשיך ולפעול באופן תקין ולשמור על רציפות ייצורית בשל המחסור החמור בעובדים אשר נעדרים בעקבות בידודים ואימותים", טוען ד"ר תומר. "היקף המאומתים והמבודדים כידוע רק צפוי ללכת ולגדול, ולהוביל לירידה נוספת בפעילות העסקית ופגיעה ישירה ועקיפה בהכנסות העסקים. במקביל, המעסיקים ממשיכים לשלם לעובדים הרבים שהתגלו כמאומתים, או שנמצאים עם ילדיהם".

בנושא הזה הציעו בהתאחדות התעשיינים למשרד האוצר לשקול פתרונות מידיים למצוקת העסקים בניהול תזרים המזומנים. בין הפתרונות שהוצאו להקלות לבעלי עסקים : מתן אורכה מיידית של 60 יום לדיווחים ותשלומי מקדמות מס הכנסה, מבלי שהדבר יישא הפרשי הצמדה או ריבית. דחיית תשלומי ביטוח לאומי חלק המעסיק לחודשים אפריל ומאי 2022 מה שיהווה צעד חשוב שיקל על בעלי העסקים ויסיר מהם את הנטל של תשלום דמי ביטוח לאור גל הבידודים .

עוד הצעה מעניינת היא הקדמת תשלום לספקים מצד הממשלה – עסקים רבים במגזר הפרטי תלויים במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות כספקים. בשנת 2020 יצאה הנחיה מטעם מנהל רשות החברות במשרד האוצר לקיצור מועדי התשלום לספקים ישראליים, ובעיקר לספקים קטנים ובינוניים. לאור החשש ממצוקה תזרימית, יש לחדש הנחיה זו ולהרחיבה גם למשרדי הממשלה, באמצעות הנחיה מהחשב הכללי.          

לבסוף, הציעו התאחדות התעשיינים לבטל את תשלומי הארנונה לחודש ינואר, בדומה למנגנון שיושם בשנת 2020. כמו כן, יש להקפיא את העלאת תעריפי הארנונה לעסקים באמצעות מנגנון העדכון האוטומטי. על מנת ליצור הקלה קבועה לעסקים נדרש גם להחזיר את מקדם ההתייעלות לנוסחת העלאת הארנונה.

ל-mako נודע כי מנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב הבטיח לבחון את הנושאים הללו ברצינות ולפרסם מסקנות בקרוב.

כל עיכוב בנמל גורר עליית מחירי מוצרים בסופר

בנוסף, טוענים בהתאחדות התעשיינים, כי ההסתדרות מונעת מפקק התנועה המצטבר בנמלים להשתחרר, בכך שלא מאפשרים לפתוח את רציפים נוספים. בסופו של דבר המחסור הזמני בסחורות יוצר בין השאר תגובת שרשרת שבסופה החברות נאלצות להעלות מחירים.

"יש פקק של בערך שנה בנמלים", טוענים בהתאחדות התעשיינים." בערך בכל רגע נתון עומדות בחוץ בין 30-60 אוניות שמחכות שיפרקו אותן. בעיקר אוניות הנושאות מטען כללי (חפצים שלא נכנסים למכולות) קרי, חומרים גלם לענף הבנייה והמזון".

כל אונייה שמחכה חייבת לשלם קנסות בגובה מיליוני שקלים על עיכובים. בנוסף ברגע שאין חומרי גלם זמינים לעשייה, אין דרך לייצר מוצרי מזון, או לבנות בתים חדשים ללא חומרי גלם.

הכלכלנית הראשית במשרד האוצר התייחסה למשבר בספטמבר האחרון, "הפקק בנמלים עולה למשק הישראלי עשרות מיליוני שקלים בכל יום. העומס יוצר פגיעה בייצוא הישראלי בגובה של כ-16 מיליון שקלים ביום, פגיעה בייבוא בגובה של כ-23 מיליון שקל ביום, מאיץ את האינפלציה ובטווח הארוך עלול לפגום במוניטין ובדירוג האשראי של ישראל".

אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר אף הזהיר כי עיכוב בנמלים יוביל בסופו של דבר לעליית מחירים. "הגודש והעיכובים בנמלים, המהווים צוואר בקבוק לפעילות הכלכלית, גורמים נזק ממשי למשק הישראלי. ככל שתתארך הפגיעה ביצוא וביבוא, היא עלולה להשפיע גם על התעסוקה בענפים שמושפעים באופן ישיר מיבוא תשומות (תעשיה, מסחר, בניה וחקלאות). העומס החריג בנמלים עלול להשפיע גם על יוקר המחיה. אם המשבר יימשך ולא יחול שיפור משמעותי בעיכובים בנמלים עד סוף השנה, הדבר יתרום לעליית מחירים נוספת".

ד
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים|צילום: אורן דולב, יחסי ציבור

התאחדות התעשיינים אפנו למשרד התחבורה והציעו כי ברציפים הריקים הקיימים כיום, אשר אינם נמצאים בשליטת הנמלים, יוכלו לפרוק את הסחורה וכך למנוע בסופו של דבר עליית מחירים. הוגשו  בקשות למשרד החבורה לפתוח מכרז זמני ולתת לגורם חיצוני שלא קשור לנמלים לנהל את הרציפים, אבל נתקלו בהתנגדות נחרצת של ההסתדרות.

מנגד, טוענים בהסתדרות בראיון לניצן צבי כהן באתר דבר, כי "ההחלטה לאפשר פריקת ׳מטען כללי׳ בנמלי הים החדשים התקבלה בניגוד להבנות רבות שנים שהיוו את הנחת העבודה בעת ניהול המשא ומתן לחתימת הסכמי הרפורמה בנמלי הים".

"המשמעות של כניסת אוניות כאלה לנמלים החדשים משמעה פגיעה כלכלית אנושה בנמלים הקיימים וקריסת כל הסכמי הרפורמה שנחתמו בדם, יזע ודמעות", אומר אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות. ״ אנחנו מקווים שהמדינה ונציגיה יעמדו בהבטחות המפורשות שניתנו לנו במהלך הסכמי הרפורמה".

משרד התחבורה שהתייחס שבוע לסכסוך העבודה שההסתדרות הכריזה בנוגע לכוונה לפתוח מכרז ולהפעיל את הרציפים על ידי גורם אחר שהוא אינו עובדי הנמלים. "אין כל בסיס משפטי להכרזה על סכסוך העבודה בעיתוי זה, בעיצומו של גל האומיקרון והעומסים הכבדים בנמלים הגוררים נזק עצום למשק. נקיטה בצעדים ארגוניים תהווה צעד לא אחראי, והפרה חמורה ובוטה של התחייבות העובדים לשקט תעשייתי כפי שנקבע בהסכמים הקיבוציים".

״אסור לתת להסתדרות לשלוט בנמלים, שהם שער הכניסה לישראל", מסכם ד"ר תומר. "התנהלות ההסתדרות פוגעת בכל אזרח בישראל ובעיקר בעובדים, ומביאים לעליה ביוקר המחייה. זה במטרה לשמר את המונופול החונק שיצרו. הגיע הזמן שהממשלה ומשרד התחבורה יתערב וישים לזה סוף. כלל הנמלים בישראל צריכים לפרוק מטען כללי ולהקל על העומס, נקודה. כמו כן יש לציין כי התנהלות הנמלים פוגעת בחברות רבות ועובדים רבים, שאינם פחות חשובים  מעובדי הנמלים, ומקום עבודתם תלוי בין היתר ביכולת הנמל לתפקד בצורה תקינה״.

נציין כי הפקק בנמלים, או המחסור בעובדים אינן הסיבות היחידות כי החברות מחליטות בסופו של דבר להעלות את המחיר הסופי לצרכן, אולם שתי הבעיות הללו מהוות נדבך קריטי למחיר החשבון הסופי בסופר הקרוב לביתכם.

גם שרת הכלכלת התייחסה  למשבר הנמלים והצהירה במהלך הכנס באילת: "חייבים לסיים את המשבר. אי אפשר שבמדינה מתוקנת יעמדו 50 אוניות לפריקה בנמלים. רק אתמול הייתי בנמל חיפה וראיתי עשרות אוניות שעומדות ומחכות לפריקה והבנתי שאי אפשר להמשיך ככה. חייבים לפתור את המשבר ולאפשר לנמלים נוספים לעבוד באופן מסודר, כך שיפחת העומס".

השרה התייחסה גם למשבר הקורונה. "בתקופה קשה זו, אנחנו מנסים להבין את הצרכים המשתנים ולעזור לתעשייה באמצעות הפחתת רגולציה, הכשרת כוח אדם והעלאת פריון העבודה. חשוב לנו לשפר את הסביבה העסקית". כמו כן השרה התייחסה באופן פרטני לעיר אילת בה מתקיימת הועידה ואמרה כי "אנחנו פועלים להקמת תעשייה מפותחת באילת, שגם תיתן 'בוסט' ותיצור מקומות עבודה חדשים. אנחנו לא רוצים עיר שנתמכת, אנחנו רוצים עיר שצומחת".