מ', נהג משאית סמיטריילר בן 55 מצפון הארץ, נפגע לפני כ-11 שנה בתאונת דרכים באורח קשה מאוד, ואושפז במחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים "העמק" בעפולה כשהוא מורדם ומונשם. כעבור כמה חודשים שוחרר לביתו לאחר שעבר הליך שיקומי וטיפולים רבים, ולדבריו מאז הוא מרותק לכיסא גלגלים ואינו מסוגל לשבת.
"החלפתי כבר חמישה כיסאות גלגלים ממונעים, אני סובל מקשיי נשימה ומבריחת שתן, וכן מדיכאון וחרדות, עצבנות יתר, נדודי שינה ופגיעה בדימוי העצמי שלי", הוא טוען.
מ' החליט להגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה של מיליונים נגד חברת הביטוח, ובין השאר דרש מימון עבור התאמת דיור לצרכיו ועבור כיסא הגלגלים הממונע שבו הוא משתמש. מנגד טענה חברת הביטוח כי יש חשד שהנהג מתחזה, ושהוא אינו מרותק לכיסא גלגלים ומסוגל להתנייד באופן חופשי.
שני רופאים מומחים בתחום האורתופדיה בדקו את הנהג וקבעו שאין לו נכות נוירולוגית, ואחד מהם אף ציין שהיקף השרירים ברגליו כמעט נורמלי למבנה גופו ואין דילול שרירים, בעוד שאילו לא היה מזיז את הרגליים במשך שנים רבות, היה צריך להיות דילול משמעותי של השרירים ברגליו. מומחה אחר קבע נחרצות שהפגיעה שממנה סבל הנהג בעמוד השדרה לא גרמה לכל נכות נוירולוגית או לפגיעה בתפקודו המיני, מה שעלה גם מבדיקה נוספת של תפקודו המיני. רופא מומחה נוסף לא שלל גם הוא את האפשרות שהנהג מתחזה: "חולה שלא דורך על הרגליים, העור שלו כמו של תינוק", טען.
במילים אחרות – הנהג אמור להיות מסוגל ללכת בלי להזדקק לכיסא גלגלים, אך מ' התעקש שהוא משותק ברגליו ונזקק לכיסא חשמלי ממונע.
השופטת ברכה זיו, שדנה בתיק, קבעה בפסק דינה שלא קיימת אצל התובע תופעה של התחלות או התחזות, אבל ייתכן שקיימת הגזמה בדיווח שלו על עוצמת הכאבים שלו. לדבריה, הוא הותיר עליה רושם בלתי אמין מאחר וסירב לשתף פעולה עם הגורמים שרצו לאמת את טענותיו ודרישותיו לגבי התאמת דיור והתאמת כיסא גלגלים, ואין לו לבוא בטענות אלא לעצמו.
על אף כל אלו, השופטת פסקה לנהג פיצוי של 2.3 מיליון שקל ועוד כרבע מיליון שקל הוצאות משפט.