לפעמים צירוף נסיבות הוא רק צירוף נסיבות - ולפעמים לא. ב-24 בדצמבר 2020, פחות מ-24 שעות מאז פוזרה הכנסת ה-23 של ישראל בשל אי העברת תקציב מדינה ל-2021, יצא מלשכת מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן, חוזר מיוחד אל הרשוית המקומיות תחת הכותרת, "מיזם ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות יוצא לדרך!". לא פחות מ-700 מיליון שקל הוקצו למיזם בהול של כחודשיים לחלוקת תלושי מזון באמצעות הספקית שזכתה במכרז, שופרסל. הון עתק במונחים של פרויקט הזנה בישראל, פי 12 אם להכניס לפרופורציה אל מול ה-60 מיליון השנתיים, שהקציבה ישראל עד כה לביטחון התזונתי של אזרחיה.
700 מיליון שקל שהועברו ישירות למשרד הפנים לנהל, ולא למשרד הרווחה, למשרד הבריאות או למועצה הלאומית לביטחון תזונתי - כן, יש דבר כזה - המחזיקים בידע ובניסיון הרלבנטיים. 700 מיליון שקל שהוקצו כתקציב מיוחד הישר מלשכת שר האוצר ישראל כ"ץ אל לשכתו של השותף הקואליציוני הנאמן אריה דרעי, כחלק מחבילת הסיוע הכוללת למשק להתמודדות עם משבר הקורונה, הנאמדת ב-80 מיליארד שקל. 700 מיליון שקל בלי מנהלת מסודרת, בלי אפליקציה או אתר ייעודי ובו הטפסים הנחוצים למילוי או לצורך בדיקת זכאות בסיסית. 700 מיליון שקל שיועברו בשלוש פעימות בין סוף ינואר לתחילת מארס. מה עוד מתוכנן לחודש מארס, אתם ודאי מנסים להיזכר. הבחירות לכנסת ה-24 כמובן. לפעמים צירוף נסיבות הוא רק צירוף נסיבות - ולפעמים לא.
בתנועה לאיכות השלטון לא מאמינים ככל הנראה במקריות. זמן קצר לאחר שיצא חוזר מנכ"ל משרד הפנים עתרו שם לבג"ץ נגד המכרז, וביום שני השבוע הגישו בקשה לצו ביניים להקפאתו. בין היתר טוענים בעתירה לאפליה אסורה, שמטיבה עם האוכלוסייה החרדית ופוגעת בעיקרון השוויון; לתעמולה בחירות אסורה של השר דרעי תוך ניצול לרעה של הקופה הציבורית; להפעלת לחץ פסול על רשויות מקומיות על מנת שהן תעברנה מידע אישי על התושבים לתאגיד מסחרי פרטי; וכן לחשש לפגיעה חמורה בפרטיות התושבים הזכאים למענק.
כמו התנועה לאיכות השלטון גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אינו מאמין במקריות ושלח אזהרה ברורה לכיוונו של שר האוצר כ"ץ וחבילות העתק המתוכננות למשק בחודשיים הקרובים, פן ינקוט כלכלת בחירות. "יש לשמור על ריסון ואיפוק הנדרשים בתקופת בחירות", כתב היועמ"ש, שהזהיר מפורשת "מפני שימוש לא ראוי בכוח השלטוני, במשאבי המדינה לתעמולה או להשגת יתרון לא הוגן למפלגה או למועמד מסוים".
הטענות על כך שמדובר במהלך המשרת פוליטית את השר דרעי, שדואג להזין בעיקר את קהל בוחריו מהחברה החרדית, נשמעו עוד מתחילת גלגולו של המיזם בחודשי הקיץ. על פי משרד הפנים, משפחה שתמצא זכאית תוכל לקבל בכל אחת מהפעימות מקסימום של 2,400 שקלים בכרטיס הנטען לשימוש ברשת שופרסל, בהתאם למספר הנפשות במשפחה, ובסך הכל בשלוש הפעימות מקסימום של 7,200 שקלים לרכישת מזון בשופרסל.
מנהלת אגף מחקר כלכלי בביטוח הלאומי התריעה כי "אין מתאם בין מקבלי ההנחות בארנונה לבין האנשים שנזקקים לסיוע כדי לקדם את הביטחון התזונתי שלהם - הן מבחינה כמותית והן מבחינה בריאותית"
הבטחה משמעותית, ודאי בימים משבריים כאלה, והתשואות לא איחרו להגיע; ברושורים מעוצבים החלו להתפרסם בערים שונות, המבשרים על בואו של המיזם, ומברכים באופן אישי את השר דרעי על המהלך. בפתח תקווה, למשל חתום על הברושור מ"מ ראש העיר הרב אליהו גינת, יחד עם לוגו הסניף העירוני של ש"ס והסלוגן "נשמה ומסורת יהודית". בתל אביב מיהר חבר המועצה מטעם ש"ס אלחנן זבולון לנכס את ההישג ולהחמיא לשר עם תמונה בראש, ודוגמאות לא חסרות. יוסי בנישתי, מנהל הפרויקט במשרד הפנים מתייחס לכך בתגובה לשומרים: "אם יוצאים פרסומים בעלי הקשר פוליטי כזה או אחר זה לא קשור למשרד הפנים ואין לו שליטה על זה".
על מה כן יש למשרד הפנים שליטה? ברשויות המקומיות, שאמונות על העברת הנתונים על הזכאים לסיוע למשרד הפנים, כלל לא ערוכים לתת מענה לתושבים, כאשר אפילו טופס למילוי בקשה לפי מבחני הכנסה טרם הונפק. שבוע לפעימה הראשונה ועל פי בנישתי רשויות ספורות העבירו את הרשימות. בכל הקשור למבחני הכנסה לא הוגשה אפילו לא בקשה אחת, ולדבריו הטיפול בבקשות אלו יפתח רק בחודש הבא.
בדיקה מדגמית שערכנו בין מוקדים עירוניים של ערים מצפון עד דרום, גדולות וקטנות, העלה חרס. התשובות שקיבלנו, כאשר התעניינו במוקד כיצד ניתן להגיש בקשה לסיוע בתלושי מזון, נעו בין "לא מכירים את הנושא, תפני לרווחה", לבין "תפני למשרד הפנים, אין לנו שום הנחיה כזאת", ועד ל"זה רק למי שזכאי להנחה בארנונה, ככה אמרו לנו במשרד הפנים".
התשובה הקולחת ביותר הגיעה מעיר צפונית, שם העבירו אותנו לפקידה מהרווחה שהסבירה: "את מתכוונת למה שדרעי הוציא? זה נמצא בבג"ץ", אמרה. "חברי כנסת ושרים הגישו עליו בג"ץ, כי זה נחשב לשוחד בחירות. לא קיבלנו הנחיות נושא. אם זה יעבור בג"ץ אז נשמח לעזור לתושבים, זה תקציב לא קטן אבל זה לא תלוי בנו. הלוואי שנקבל את זה כמה שיותר מהר, לא אכפת לי אפילו אם זה שוחד בחירות".
זו יכולה הייתה להיות בשורה מופלאה
הבלאגן חוגג, ועוד קודם נבחן מדוע משרד הפנים הוא שמוביל את המהלך התקדימי הזה ולמה דווקא עם שופרסל, צריך לומר שמדובר בלא פחות מאשר טרגדיה חברתית בהתהוות. במקום שיהיה זה רגע השיא במימושה של אג'נדה חברתית חשובה מאין כמותה, עם תקצוב שעליו רק ניתן היה לחלום - הפוליטיקה קצרת הטווח היא שגוברת.
בוועדת הפנים של הכנסת הרוחות סערו סביב הסוגיה האם מיזם תלושי המזון מטפל בכלל בבעיית אי ביטחון תזונתי. ח"כ מיקי חיימוביץ (כחול לבן), יו"ר הוועדה, הבהירה פעם אחר פעם: "בישראל לא מתים מרעב אבל מתים מקלוריות ריקות"
כדאי להתעכב כמה רגעים על הביטוי הזה, ביטחון תזונתי ועל ההבדל המשמעותי בינו לבין מצב של רעב. ההגדרה לביטחון תזונתי נוסחה באמנה של האו"ם משנת 1996, שעליה חתומה גם ישראל: "מצב בו לכל האנשים יש כל הזמן נגישות סבירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין שמתאים להעדפותיהם וצרכיהם התזונתיים תרבותיים, ומאפשר קיום חיים פעילים ובריאים". שימו לב, בריא ומזין.
"פגיעה בביטחון התזונתי היא פגיעה בכל שאר תחומי החיים", מסבירים בארגון לתת. "תינוק לא יוכל לגדול ולהתפתח ללא מזון ראוי ומותאם, ילד לא יוכל ללמוד ולהשתלב בבית הספר ללא כריך או ללא ארוחת בוקר מזינה ומספקת, ואדם לא יוכל לתפקד כראוי ולהשתלב בחברה. ישנם גם מחקרים רבים המצביעים על הקורלציה בין אי ביטחון תזונתי לבין שורה של מחלות שונות, כגון: סוכרת, מחלות לב, שבץ, השמנת יתר, דיכאון, לחץ דם גבוה, כליות, אסטמה, דלקות פרקים, ריאות ועוד. יתר על כן, האוכלוסייה הנמצאת באי ביטחון תזונתי הינה קבוצת סיכון לפגיעה מסיבוכי מגפת הקורונה".
על פי נתוני לתת קרוב לרבע מהמשפחות בישראל, כ-656 אלף משפחות, חיות באי ביטחון תזונתי, מתוכן 286 אלף באי ביטחון תזונתי חמור. מספר הילדים הסובלים ממצב של אי ביטחון תזונתי עומד על 800 אלף, כאשר קרוב למחציתם במצב של אי ביטחון תזונתי חמור. "השנה הצטרפו אוכלוסיות חדשות שמתמודדות לראשונה עם התופעה", מסבירים בלתת.
"בחודש יולי, כארבעה חודשים מהתפרצות מגפת הקורונה, כ-2.1 מיליון איש דיווחו כי צמצמו את כמות האוכל שהם אוכלים. משפחות שנקלעו לקשיים כלכליים בעקבות המשבר, ייתכן שאוחזות באמונה שהמשבר יחלוף והן תוכלנה לחזור לרמת החיים לה הורגלו. בינתיים הן לא מבצעות שינויים מרחיקי לכת (במגורים למשל), אלא מצמצמות בהוצאות הגמישות לכאורה, ומזון היא אחת המרכזיות מהן".
בוועדת הפנים של הכנסת הרוחות סערו סביב הסוגיה האם מיזם תלושי המזון מטפל בכלל בבעיית אי ביטחון תזונתי. ח"כ מיקי חיימוביץ (כחול לבן), יו"ר הוועדה, הבהירה פעם אחר פעם: "בישראל לא מתים מרעב אבל מתים מקלוריות ריקות". גיבו אותה שורה של פקידים ממשרד הבריאות, ביטוח לאומי וכן חוקרים שעוסקים בתזונה, כמו למשל פרופ' אהרון טרואן מהאוניברסיטה העברית, המתריעים לאורך כל הדרך על החשיבות של הזנה מגוונת ומזינה, ועל האחריות שהמדינה צריכה לקחת על אזרחיה החלשים. לדבריו, "ביטחון תזונתי הוא לא רק עניין של רווחה, הבריאות עומדת במרכזו. האוכלוסייה בישראל סובלת מחוסרים תזונתיים רבים. נדרשת מדיניות כללית להנגשה של סל מזון בריא לכל אזרח בישראל".
כלומר, ביטחון תזונתי איננו רק שאלה של שובע, הוא עוסק בשאלה אילו סוגי מזונות צורכת האוכלוסייה בישראל. אלא שהבנה כי תרומתו של סל מזון היא בעיקר בתכולתו לא חלחלה למשרד הפנים. למעשה, בעוד שבאתר משרד הפנים, הפרויקט ממותג כ"סיוע להבטחת ביטחון תזונתי בצל משבר הקורונה", במכרז של המיזם הביטוי "ביטחון תזונתי" כלל לא מופיע.
כך, באופן תאורטי, 700 מיליוני השקלים הללו יכולים לקנות 70 מיליון חטיפים מלוחים ו-70 מיליון בקבוקים של שתייה ממותקת. תפוצ'יפס וקולה יכולים להיות ארוחת ערב משביעה בעשרה שקלים, אך האם היא תורמת לביטחון התזונתי של ילדי ישראל? התשובה היא לא.
ומי לא מעורבת? המועצה לביטחון תזונתי
בישראל כאמור, קיימת מועצה לאומית לביטחון תזונתי, שהוקמה ב-2011 מכוח חוק ואשר כפופה לשר הרווחה. דב צ'רניחובסקי, מי שעמד בראש המועצה והיה מזוהה עמה עד שהלך לעולמו בתחילת ינואר, התריע חוזר ואומר, כי מיזם תלושי המזון של משרד הפנים חסר וביקש שלפחות חלק מהתקציב יופנה לפיילוט ההזנה שמפעילה המועצה הלאומית, בתקציב שנתי של 20 מיליון שקל, על מנת להרחיב אותו. המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, נציין, לא התכנסה ולו פעם אחת מאז שפרץ משבר הקורונה.
כשהחלו לגבש את המיזם הגיש צ'רניחובסקי המנוח, פרופ' אמריטוס בכלכלת ומדיניות מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, למשרד הפנים ולמשרד האוצר תכנית מפורטת כיצד יש לנצל את אותם 700 מיליון שקלים. התגובות במשרד האוצר היו טובות, אולם במשרד הפנים התעלמו. צ'רניחובסקי עצמו העיד על כך בוועדת הפנים של הכנסת, שהתכנסה לדון בנושא בנובמבר האחרון, "אבל לא התכנסנו לדיון עם משרד הפנים, לדאבוני".
בישראל כזכור, פועל גם משרד רווחה עם שר במשרה מלאה (איציק שמולי), שבאופן טבעי יכול היה להיות הכתובת מהלך כזה עם או בלי קשור למועצה לביטחון תזונתי שזה תפקידה, אלא שהוא לא צד במיזם וגם לא בצד הנכון של המפה הפוליטית כפי הנראה. ואולי מי שאמון על הביטחון התזונתי בישראל הוא בכלל משרד הבריאות? שם טוענים כי נמצאה קורלציה בין מקבלי סלי מזון בישראל ובין רמות תחלואה בקורונה (פי שלושה), למשל, ומתעקשים כי להיבט התזונתי יש משקל רב במלחמה בנגיף.
ברקע פועלות קרוב למאתיים עמותות מגזר שלישי הנשענות על תרומות בהיקף כולל של שני מיליארד שקל, ואשר נכנסו לנעליה של המדינה זה שנים רבות. גם להן הידע והניסיון מהשטח, וגם הן התריעו על גידול של עשרות אחוזים במספר הנזקקים, וגם הן הביעו את רצונן לתרום גוף ידע לניהול מיזם תלושי המזון של המדינה. גם בפניהן הדלת של משרד הפנים נותרה סגורה.
"זה מטריד", אמרה ח"כ חיימוביץ' בוועדת הפנים שדנה בנושא בנובמבר, עוד קודם הוכרעה סוגיית הבחירות שבפתח. "יש כבר מערך שצבר את הניסיון, שכבר יודע מה צריך, שכבר בקיא בסיפור הזה, שכבר עשה פיילוט, שיש לו את הקשרים, שיש לו את הידע, שיש לו ניסיון המקצועי, ובא אותו מערך לגוף הזה (משרד הפנים) שהולך לחלק עכשיו 700 מיליון שקלים ואומר, תשתמשו בידע שלי, אבל הם נדחים. אני לא מצליחה להבין את זה".
"נתפר עבור אוכלוסיה מסוימת"
הפעימה הראשונה של חלוקת תלושי המזון תצא לדרך כאמור בעוד ימים ספורים בלבד, ב-28 בינואר. האפשרות להגיש בקשה למענק לפי מבחן הכנסה, גם אם לא זכאים להנחה בארנונה היא עד 14 יום לפני הפעימה. הפעימה השנייה תתבצע ב-25 בפברואר והשלישית ב-4 במארס. כלומר, ניתן להגיש בקשה עד ה-18 בפברואר, כדי לקבל את ההטבה בפעימה השלישית.
נציין כי סייג בהנחיות קובע שמי שלא יגיש עד מועד זה יכול יהיה להגיש בקשה גם באפריל ולקבל את ההטבה במאי. האם בכלל יישאר כסף לחלוקה במועד הזה למי שלא זכאי להנחה בארנונה, אך זקוק לסיוע לפי מבחן הכנסה?
אמות המידה לזכאות הן הנחה של 70% בארנונה לפי רשימות שיעבירו הרשויות המקומיות למשרד הפנים. אמת מידה נוספת – לפי מבחני הכנסה שעל המבקש לפעול באופן אקטיבי למיצוי זכויותיו.
66% מהבדואים בדרום, אמרה ח"כית אימאן חטיב-יאסין, חיים מתחת לקו העוני. "האוכלוסייה הזאת בכלל לא נחשבת או נכללת בקריטריון. הם יושבים בכפרים לא מוכרים ואין להם שם בכלל ארנונה"
בכפוף לנתונים הקיימים במחלקות הגביה ברשויות המקומיות, "כל אלה יהיו זכאים לכרטיסי המזון ללא צורך בהגשת בקשה מיוחדת והם יגיעו לביתם באמצעות שליח", כך משרד הפנים. האומדן של משרד הפנים נכון לשבוע זה, עוד בטרם התקבלו הרשומות מהרשויות, עומד על 150 אלף – 250 אלף משפחות שיהיו זכאיות לפי קריטריון ההנחה בארנונה.
בעתירת התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ נטען כי הקריטריונים שנקבעו במיזם "נתפרו עבור אוכלוסיה מסוימת". על פי נתונים שמציגה התנועה בעתירתה, 45% ממשקי הבית החרדים זכאים להנחה בארנונה לעומת 25% ממשקי הבית הערבים ו-4% בלבד מהיהודים הלא חרדים. על פי העתירה, "שימוש במדד הארנונה עשוי להביא למצב שבו הסיוע יפסח על משפחות רבות אשר אינן זכאיות להנחה בארנונה – בגלל מקום מגוריהם, בגלל היעדר נגישות למיצוי זכויות או בגלל סיבה אחרת".
ד"ר מירי אנדבלד, מנהלת אגף מחקר כלכלי בביטוח הלאומי, התריעה על כך גם היא בפני ועדת הפנים של הכנסת. "אין מתאם בין מקבלי ההנחות בארנונה לבין האנשים שנזקקים לסיוע כדי לקדם את הביטחון התזונתי שלהם", אמרה, "הן מבחינה כמותית והן מבחינה בריאותית".
ח"כ אימאן חטיב-יאסין (הרשימה המשותפת) ציטטה באותו דיון נתונים שהוצגו על ידי ארגון עדאלה, שפנה גם כן לשר הפנים בדרישה לשנות את הקריטריונים לזכאות לתלושי המזון. "על פי סקר של הביטוח הלאומי ממאי 2020, נמצא כי 75% מהמשיבים בחברה הערבית דיווחו על קשיים לרכוש מזון, מטעמים כלכליים", אמרה ח"כ חטיב-יאסין.
"בשנה האחרונה", המשיכה, "התווספו עוד אלפים או עשרות אלפים של משפחות במדינה, ולא רק בחברה הערבית, שלא מוכרות לרווחה או אשר זכאיות להנחה בארנונה. אם נסתכל על הצעירים, למשל, הם לא זכאים לכלום אבל חלק גדול מהם יצא לאבטלה, חלקם סטודנטים רעבים שאין להם מאיפה לשלם שכר לימוד, צריך לדאוג לתזונה שלהם". 66% מהבדואים בדרום, המשיכה חטיב-יאסין, חיים מתחת לקו העוני (לפי פרסומי ביטוח לאומי ל-2019), "האוכלוסייה הזאת בכלל לא נחשבת או נכללת בקריטריון. הם יושבים בכפרים לא מוכרים ואין להם שם בכלל ארנונה. כשמחלקים את תלושי המזון צריך לדאוג שהם יגיעו ליעד שלהם".
"השוברים לא יגיעו למקומות הנכונים"
בניסיון לתקן את העיוות שיוצר הקריטריון של הזכאות לארנונה, פתחה עמותת שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם, קו חם בשלוש שפות: עברית, ערבית ורוסית (02-6281911), אשר הזמין אזרחים ליצור קשר לבחינת מיצוי הזכויות שלהם לזכאות להנחה בארנונה. בכל הקשור לבחינת מיצוי הזכויות לפי מבחני הכנסה, גם ברבנים לזכויות אדם מחכים לטפסים ולנהלים שיוכלו לאפשר בקשות אלה.
"כרגע נראה ששוברי המזון שיחולקו במהלך 2021, לא יגיעו למקומות הנכונים", הסביר מנכ"ל הארגון אבי דבוש (פעיל חברתי מוכר, שרץ בעבר ברשימת מרצ לכנסת) בפוסט שכתב בנושא. "יש הרבה אנשים ללא דיור רשמי בכלל, כגון דרי רחוב, תושבים בבתים וביישובים לא מוכרים ונשים במקלטים. בעיה נוספת היא שגם מי שיכולים להיות זכאים, לא יודעים לקבל את הזכאות להנחה ולכן לא יקבלו שוברי מזון. למעשה, בבדיקה שנערכה ביחס למקבלי מזון במיזם הלאומי לביטחון תזונתי של אשל ירושלים ומשרד הרווחה, התברר שחצי מהם לא זכאים לפי הקריטריון של הארנונה, ואלו המשפחות הכי עניות ורעבות בישראל".
"עד כה היו לנו כ-200 פניות לקו החם בנושא בדיקת זכאות להנחה בארנונה, אבל עצרנו את הפרסום כי יש בעיות ביישום של המיזם של משרד הפנים", אומרת עו"ד בקי כהן-קשת מרבנים למען זכויות אדם, ומדווחת כי שלחה החודש בשם הארגון מכתב דחוף למשרד הפנים. "עדיין לא החליטו אפילו מי הפונקציונר ולאיזה אימייל צריך לשלוח את הבקשה למיצוי זכויות לפי מבחן הכנסה במשרד הפנים, אז אנחנו מוגבלים במתן הסיוע. יש חסמים רבים במיזם".
כמו מה?
"למשל, לא לכל מי שזקוק לתלושי המזון יש מחשב ומדפסת בבית, לכן הצענו למשרד הפנים להקים אפליקציה, כי יש הרבה אוכלוסיות שהגישה היחידה שלהם לאינטרנט היא דרך הטלפון. גם העברת האחריות לרשויות המקומיות בעייתית, יש רשויות עם יכולות יותר גבוהות ויש כאלה שפחות. הרשויות צריכות להפעיל עובדים: יועצים משפטיים, גזברים ועובדות סוציאליות כדי לפעול למיצוי זכויות של התושבים, בעוד שלוח הזמנים דחוף והן לא קיבלו תקצוב לכך.
"הנחנו את הרשויות המקומיות במסגרת חוזר מנכ"ל שיפעלו בצורה רחבה כמה שיותר וישתפו פעולה עם מחלקות רוחה, גזברות, מוקד עירוני, דוברות פרסומים בכל דרך שיש ברשות מקומית כדי שאנשים יפעלו למיצוי זכויות", מתייחס יוסי בנישתי, מנהל אגף מקרקעין ומיסוי מקומי במשרד הפנים, ומי שכאמור הוטלה עליו האחריות לפרויקט. "אנחנו מבינים שיש קבוצות באוכלוסיה שלא מורגלות בקבלת הנחות ויכול להיות שהן לא מכירות את תקנות ההנחה בארנונה או את מבחני הכנסה. ההמלצה שלנו לרשויות היא לפתוח את השערים".
והן ערוכות לכך בהתראה כה קצרה? יש להן המשאבים לעסוק בכך?
"ברור שגם ברשויות יש תקופה של סגר ושעסוקים בקורונה. זאת משימה לא פשוטה בעת הזו. אם אתקשר לכל הרשויות בישראל ואבדוק זאת, אני מניח שהרשויות לא ערוכות, בטח לא לפעימה הראשונה. לכן, נעשה בקרה דרך המחוזות שלנו לסייע לכל רשות מקומית שמתקשה או לא מבינה, כדי לתת לה סיוע נוסף".
מזון או מזון בריא? מה אפשר לקנות בתלושים
למיזם תלושי המזון יש גם היבט עסקי עם משמעויות כלכליות. על מנת להוציא את הפרויקט לפועל, פרסם משרד הפנים בחודש אוקטובר החולף את מכרז 6/2020, "לניהול מערך אספקת תווי מזון עבור זכאים ברשויות מקומיות בישראל". זכתה בו כאמור, רשת שופרסל.
שופרסל הייתה רשת המזון היחידה בין ארבעת המגישות למכרז לצד שני גופים מהמגזר השלישי - עמותת פתחון לב ועמותת אשל ירושלים, ולצד קבוצת מ.ג.ע.ר העוסקת בשירותי גבייה. למעשה, לאורך כל הדרך המגזר השלישי ועמותות ההזנה התעקשו כי הן יודעות למפות ולטפל בצרכי המסתייעים ועושות זאת כבר שנים, ועל כן הן צריכות ויכולות לקחת חלק פעיל בהפעלת במיזם. פתחון לב, שהתמודדה במכרז בשילוב נקודות מכירה בעסקים קטנים ובינוניים, שלחה מכתב למשרד הפנים ובו טענות על זכייתה של שופרסל במכרז: על כך שמדובר במונופול שיתחזק, על כך שהעמותות יודעות לתווך בין המסתייעים ובין נותני התלושים, על כך שהם יצרו רשת של עסקים קטנים שיהיו נקודות הפצה במהלך שיעצים את העסקים הקטנים ולא את התאגידים הגדולים.
טענות אלו, כאמור, נדחו לאחר בדיקה של הצוות המשפטי במשרד הפנים. אלא שבפתחון לב לא עצרו ועתרו בשבוע שעבר לבית הדין לעניינים מינהליים בירושלים וביקשו לפסול את הזוכה במכרז, שופרסל. בעתירה הוגשה נגד משרד הפנים, שופרסל ורשות התחרות. מועלות טענות קשות על ההתנהלות של שופרסל במכרז, בין היתר על כך שציינה נקודות הפצה של מכולות מבלי שידעו על כך. עדויות דומות פורסמו בתחילת ינואר בתחקיר של העיתונאית הדר קנה בעיתון דה מרקר. על פי תנאי המכרז, בכל יישוב עם 20 אלף תושבים לפחות חייבת להיות נקודת מכירה. בנוסף, המרחק של נקודת מכירה מיישובים קטנים יותר יהיה עד עשרה קילומטרים. שופרסל דחתה את הטענות שלדברי החברה, "יתבררו כחסרות בסיס".
מה יוכלו הזכאים לתלושי המזון לקנות בהם? הדיון שהתקיים בכנסת בנושא הוביל למבוי סתום, לאחר שגלש למחוזות עקרוניים העוסקים במדיניות של בריאות, שאלות של חופש בחירה או פטרנות, פערים תרבותיים ועוד. מצד אחד, פרופ' רונית אנדוולט ממשרד הבריאות המליצה כי "תווי הקנייה לא יהיו רק לבחירה חופשית של דברים, אלא למזונות בריאים שיכולים לחזק את המערכת החיסונית (אל מול הקורונה). אנחנו נמצאים במגפה קשה עם תחלואה קשה, ואנחנו חייבים שהמזון הבריא יהיה חלק ממנה".
מצד שני, אנשי משרד הפנים וח"כ משה ארבל (ש"ס) טענו כי להגביל את סוגי המזון אותו ניתן יהיה לקנות בתלושי המזון, יהיה צעד פטרוני שלא קשוב לרחשי השטח ויעמיד את המסתייעים במצב לא נעים כשיגיעו לקופה.
שפיץ טולדנו, יו"ר ארגון ההורים הארצי: "גם בעיר כמו גבעתיים שהיא עיר חזקה במדד סוציו אקונומי 9 מופו כבר 150 משפחות שבחיים לא ידעו עוני אבל נקלעו למצוקה. הם פונים בעילום שם לרכזת ההתנדבות ואנחנו יוצאים לרחובות ותורמים מזון בארץ בצורה עצמאית, זה נעשה בהרבה יישובים"נכון להיום, תלושי המזון אינם מיועד לרכישת טבק, אלכוהול או מוצרי חשמל, אבל בכל הנוגע לסוגי המזון אין הגבלה. "אפשר היה להגדיר לציבור מוצרים שרק אותם אפשר לקנות במין אמירה סובייטית שאנחנו לא סומכים על הציבור ואנחנו צריכים להחליט עבורו", אומר יוסי בנישתי ממשרד הפנים. "אנחנו העדפנו לא להיות שם. המניעים של המיזם הם לא מניעים של ביטחון תזונתי, אלא הרציונל והחקיקה של התמודדות עם נגיף הקורונה. בתי אב שנפגעו מבחינה כלכלית צריכים לקבל מענה מיידי. כולנו רואים את הסטטיסטיקות והעליה בהיקף הפניות לסיוע לסלי מזון וארוחות".
אז למה אתם קוראים למיזם ביטחון תזונתי, אם מדובר במענק כספי נטו.
"אם רוצים לקדם רגולציה ולקדם מזון בריא יש דרכים אחרות שמשרד הבריאות צריך ויכול לפעול דרכן. אני לא רואה שמוצרים בריאים הם הרבה יותר זולים ממוצרים לא בריאים, כולנו יודעים שזה הפוך, אז מה מצפים מאיתנו? משרד הבריאות והכלכלה יכולים וצריכים לבחון דרכים אחרות לקידום מזון בריא, לנסות לשים על הפרויקט הזה את כל המטרות האלה זה לא נכון".
"מכיוון שיש לנו מעל 1,500 נקודות מכירה אז בחלק מנקודות המכירה תהיה חסימה טכנולוגית ולא ניתן יהיה לקנות טבק, אלכוהול או מוצרי חשמל באמצעות הכרטיס. בנקודות מכירה אחרות שהן לא חלק מרשת שופרסל נפעיל מנגנונים דרך נקודות המכירה עצמן, כדי למנוע את זה".
עולה טענה שגם את החסימה הזאת הזאת אפשר לעקוף. יכול אדם לקנות קטניות, פירות וירקות ואז להחזיר אותם בקופה אחרת, לקבל זיכוי ואיתו יקנה טבק, אלכוהול או מוצרי חשמל. זה אולי יסייע לו כלכלית אבל זה לא ממלא את המטרה - סיוע בביטחון תזונתי.
"האמירה שלנו חד משמעית בנושא: למנוע את זה, האם אותו אדם יכול בכל זאת לעשות את זה? לצערי, כנראה שכן".