ההכנסה הממוצעת של משקי הבית בכפר סבא היא הגבוהה ביותר בין הערים הגדולות בישראל – אלה שבהן מתגוררים יותר מ-100 אלף תושבים. כפר סבא התברגה במקום הראשון בדירוג ההכנסות של משקי הבית בערים הגדולות ב-2018, שפירסמה היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בשנים קודמות כפר סבא לא הופיעה בדירוג, מפני שאוכלוסייתה היתה קטנה מ-100 אלף איש.

לפי הנתונים החדשים, ההכנסה הכספית הממוצעת למשק בית בכפר סבא היתה בשנה שעברה 27,104 שקל בחודש (ברוטו) – כמעט 2,000 שקל יותר מבעיר הגדולה הבאה בדירוג, ויותר מ-6,000 שקל מעל הממוצע הארצי (21,063 שקל). עם זאת, בחישוב של ההכנסה הכספית לנפש, נטו (לאחר מסים ותשלומי חובה), תל אביב-יפו עדיין עוקפת את כפר סבא בפער ניכר: ההכנסה הממוצעת לנפש בתל אביב-יפו היתה 9,009 שקל בחודש, לעומת 7,374 שקל בכפר סבא, 5,266 שקל בממוצע הארצי (בערים הגדולות ובכל שאר היישובים), ו-2,533 שקל בלבד בבית שמש. הפערים הגדולים נובעים גם מההבדל הגדול במספר הנפשות הממוצע במשק בית בכל יישוב.

תל אביב-יפו עקפה את ראשון לציון

ב-2018 חלה עלייה נאה בהכנסות הממוצעות של משקי הבית בישראל – ב-4.3% במונחים ריאליים. תל אביב-יפו עקפה את ראשון לציון ב-2018 בדירוג ההכנסות הממוצעות למשק בית, ודורגה במקום השני (25,170 שקל). ראשון לציון, שהובילה את הדירוג בשנה שעברה, הידרדרה למקום השלישי (23,359 שקל).

הכנסות נמוכות מהממוצע הארצי למשק בית נמדדו בחיפה, נתניה, באר שבע, ירושלים, אשקלון, אשדוד, בית שמש (שהצטרפה לרשימת הערים הגדולות ב-2016), בני ברק ולבסוף בת ים, שבה ההכנסה הכספית הממוצעת למשק בית היתה בשנה שעברה 14,233 שקל בחודש בלבד. גם כשבוחנים את הנתון החציוני (ההכנסה שמחצית ממשקי הבית עוברים אותה, ומחציתם האחרת אינם מגיעים אליה), כפר סבא מובילה (23,416 שקל בחודש למשק בית), ואילו האחרונה בדירוג הערים הגדולות היא בני ברק (12,163 שקל). ההכנסה החציונית הארצית היתה 16,343 שקל בחודש למשק בית.

 מובילה לא רק בדירוג ההכנסות, אלא גם בהוצאות (צילום: מגד גוזני, TheMarker)
כפר סבא מובילה לא רק בדירוג ההכנסות, אלא גם בהוצאות|צילום: מגד גוזני, TheMarker

כפר סבא מובילה לא רק בדירוג ההכנסות, אלא גם בהוצאות. ההוצאה הממוצעת הגבוהה ביותר לתצרוכת למשק בית בה היתה 18,865 שקל בחודש – לעומת 16,475 בממוצע הארצי. סכום ההוצאה לתצרוכת כולל את ההוצאה על שירותי דיור; במשקי בית המתגוררים בדירה שבבעלותם, נקבע אומדן של ערך שירותי הדיור לפי דמי השכירות על דירה באותו גודל ובאותו יישוב. ההוצאה הממוצעת הנמוכה ביותר לתצרוכת נמדדה באשדוד – 12,082 שקל, שהם רק 64% מההוצאה הממוצעת בכפר סבא, אף שמשקי הבית באשדוד גדולים יותר: 3.24 נפשות בממוצע, לעומת 2.87 בלבד בכפר סבא.

בחישוב לנפש, ההוצאה הכספית הממוצעת בתל אביב היתה הגבוהה ביותר בין הערים הגדולות - 7,200 שקל בחודש בממוצע. בבית שמש, ההכנסה וההוצאה הממוצעות לנפש היו הנמוכות ביותר בין הערים הגדולות - 2,533 שקל ו-2,037 שקל בחודש, בהתאמה. משקי הבית בבית שמש הם הגדולים ביותר בין הערים הגדולות: 5.51 נפשות בממוצע למשק בית, לעומת 3.28 בממוצע הארצי, ו-2.18 בלבד בתל אביב-יפו. בלמ"ס מגדירים משק בית כאדם אחד או כמה אנשים המתגוררים יחד בדירה אחת באופן קבוע ברוב ימות השבוע, ומנהלים תקציב הוצאות משותף למזון.

זינוק בבעלות על מכוניות ראשון לציון

מגמת הירידה שחלה בעשורים האחרונים בשיעור משקי הבית המתגוררים בדירות בבעלותם נבלמה, לעת עתה, ב-2018. מכלל משקי הבית בישראל, 66.5% התגוררו בדירות בבעלות – ללא שינוי לעומת 2017. מאמצע שנות ה-70 עד תחילת שנות ה-2000 התגוררו כ-71% ממשקי הבית בישראל בדירות בבעלותם. מבין המתגוררים בדירות בבעלות, 39% ממשקי הבית שילמו החזרי משכנתא ב-2018, לעומת 39.5% ב-2017.

בדירות שכורות התגוררו 28% ממשקי הבית בישראל, אבל 52.9% ממשקי הבית בתל אביב-יפו ו-45.8% ברמת גן. שאר משקי הבית התגוררו בדיור מוגן, בדמי מפתח, בדירות שבבעלות אחרים (כגון בני משפחה) ללא תשלום או בהסדרים אחרים.

בין שוכרי הדירות, ההוצאה החודשית הממוצעת הגבוהה ביותר על דמי שכירות נמדדה ב-2018 בתל אביב-יפו – 4,407 שקל. הוצאה זו גבוהה פי כ-2.5 מבבאר שבע (1,794 שקל), אף שהדירות השכורות בתל אביב-יפו קטנות יותר - 2.5 חדרים לעומת 3.1 חדרים בבירת הנגב. בלמ"ס מחשיבים כשוכרי דירות גם את המתגוררים בדירה שכורה אף שבבעלותם דירה אחרת.

ברוב הערים הגדולות, צפיפות הדיור נמוכה מנפש לחדר - כלומר, מספר המתגוררים במשק הבית נמוך ממספר החדרים בדירה. המצב הפוך רק בבני ברק, בירושלים ובבית שמש, שבהן מתגוררות 1.3-1.2 נפשות לחדר בממוצע.

ראשון לציון (צילום: תומר אפלבאום, TheMarker)
שיעור הבעלות הגבוה ביותר על מכוניות בערים הגדולות נמדד בראשון לציון|צילום: תומר אפלבאום, TheMarker

שיעור הבעלות הגבוה ביותר על מכוניות בערים הגדולות נמדד בראשון לציון – שבה ל-87.4% ממשקי הבית היתה ב-2018 מכונית אחת לפחות, בעוד ב-2017 דווח כי רק ל-80.6% ממשקי הבית בה יש מכונית. ל-35.5% ממשקי הבית בראשון לציון שתי מכוניות או יותר, לעומת 32% ב-2017. בבני ברק, לעומת זאת, רק ל-33.5% ממשקית הבית יש מכונית אחת לפחות – הנתון הנמוך ביותר בין 15 הערים הגדולות. משקי הבית בבני ברק מתאפיינים בשיעור בעלות נמוך גם על חיבור לאינטרנט (35.9% בלבד, לעומת 94.4% בכפר סבא), על מכשירי טלוויזיה (14.7%, לעומת 97% בראשון לציון) ועל מדיחי כלים (7.4%, לעומת 63.6% בכפר סבא).