"אני סבור שהמדינה לא צריכה לשלוט בבנקים. לגבי צורת ההפרטה, יש לבחון ספציפית כל חברה שעומדת להפרטה. עקרונית אני חושב שלא חייב להיות גרעין שליטה. אנחנו רואים חברות גדולות מצליחות בעולם וגם בישראל, כמו לדוגמה חברת טבע, שאין בהן גרעין שליטה. הנוסחה הזו יכולה להצליח גם בבנקים", כך אמר שר האוצר, יובל שטייניץ, בראיון שנתן למגזין "בנקאות" והתפרסם בגיליון אוגוסט.
שטייניץ התייחס גם לדרישת המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, לפיה על הבנקים להגדיל את שיעור הלימות ההון לשיעור של 12%, וקרא להגדילה אף מעבר לרף זה. "המחוייבות שלנו בעניין הערבויות (לבנקים א.פ.-ר.ש) הבהירה לבנקים שניתן להגיע להלימות הון של 12% עד סוף השנה ונשמח אם הם יעברו את השיעור הזה. עד עכשיו הבנקים עברו את המשבר בצורה מאוד טובה, אבל מי יודע מה יילד יום ולכן צריך להגדיל את הביטחון", אמר שטייניץ.
לגבי היקף האשראים שקיים במשק טען שטייניץ: "אנחנו עדיין חושבים שיש מחנק אשראי מסוים ויש עדיין מקום לפעילותן של הקרנות המיוחדות, כמו קרנות המנוף. המחנק קיים למרות שהבנקים ממשיכים לתת אשראי כמו קודם. הוא נובע מכך שחברות גדולות הסתמכו בעבר על אשראי חוץ-בנקאי, וכאשר הוא נפסק, חלקן פנו לבנקים, כך שהעובדה שהאשראי הבנקאי נשאר פחות או יותר בהיקף דומה פירושו שחלק מהאשראי הבנקאי ניתן לחברות גדולות כתחליף לאשראי חוץ-בנקאי, ובמקרים מסוימים על חשבון אשראי לעסקים קטנים ובינוניים".
בהתייחס לשוק האשראי החוץ בנקאי אמר שטייניץ כי מוקדם עדיין לקבוע האם גופים מוסדיים צריכים לקבל ביטחונות כשהם נותנים מימון לחברות.
בנוסף, על השאלה האם הפוליטיקאים בישראל משתמשים בביקורת על המערכת הבנקאית כ"קרש קפיצה" השיב שטייניץ: "הטענה הזו היא מוגזמת. הייתה בכנסת ביקורת על המערכת הבנקאית בעיקר בנושא העמלות, אבל בסך הכול יש במערכת הפוליטית הערכה רבה לבנקים - לפועלם ולחשיבותם למשק". הוא הוסיף עוד כי "העובדה שהבנקים הישראלים לא נפגעו במשבר מחזקת את מעמדם בעולם".
